ותיטב לה’ משור פר (טור 386)

בס”ד

כידוע, התורה מורה לנו שבית דין ששגג צריך להביא פר העלם דבר של ציבור. מכיוון שלהערכתי עשרות הרבנים שחתומים על הכרוז במשנה ראשונה של הרב טאו וכל כת דיליה נגד הסתמכות על מפלגה ערבית בקואליציה לא מתכוננים להביא פר, יהא הטור הזה כפרת עוונם, במקום פר. ועוד אני תפילה שהטור יהיה לתועלת לכל השוגג במצווה לשמוע לדברי חכמים (ראה הוריות ב) ובפרט למי ששגג בדיאגנוזה מיהו חכם.

משנה ראשונה

כידוע, אחרי הבחירות האחרונות (מספר ארבע בסדרה הנוכחית, כן ירבו) נוצר מצב של פלונטר פוליטי שבו אין לאף אחד מהצדדים רוב מספיק כדי להקים קואליציה אלא בסיוע של מפלגה ערבית (לפחות כל עוד המושחת-השקרן שליט”א מתעקש להמשיך ולכהן כראש השבט האינדיאני או החצר החסידית המכונה “מפלגת הליכוד”). האפשרות היחידה של השליט הנאור דנן להקים קואליציה היא בהסתמכות, אקטיבית או פסיבית (הימנעות, או תמיכה מבחוץ), על מפלגת רע”ם בראשות מנסור עבאס. זוהי מפלגה אסלמית שמגלה בחדשים האחרונים רוח פרגמטית מפתיעה ולא אופיינית.

החשש מפני הקמת קואליציה בלתי קדושה של החצר דנן עם החרדים, הכהניסטים והחרד”לים בתוספת קורט תבלין של יסודות אסלמיים (תודו שזה הרכב קסום) קצת התפוגג אצל שלומי אמוני ישראל כמוני אחרי שהתפרסם כרוז הרבנים מהדורא קמא (משנה ראשונה, כתוארו עתה), ובו הם מביעים את דעתם דעת תורה בשם הקב”ה בכבודו ובעצמו דרך משה רבנו בהצדעה, שאין להסתמך בשום צורה שהיא על מפלגה ערבית, ואף מורים שיש בדבר איסור דאורייתא, וזו לשונם הפנינים:

שימו לב שמספר החתומים מקיים קרא ד”אל יחסר המז”ג” (ראו רמב”ן ב”ב צו ע”ב ועוד), ונראה שיש כאן רוב בניין ומניין של סנהדרי גדולה. בכל אופן, כאשר תחזינה עיניכם מישרים, הסתמכות על הערבים כרוכה באיסור תורה של ביטול עשה ד”והורשתם את הארץ”, וגם חילול השם (כפי שיתבאר בהמשך) ועל כן אין לזוז ממנו. אין עצה ואין תבונה נגד ה’. זוהי משנה ראשונה.

ניתוח ראשוני: על אידאולוגיה, פרגמטיות וחרדיות

אחד ההבדלים הבולטים ביותר בין החרד”ליות לבין החרדיות הוא מידת הפרגמטיות. חרדיות, בניגוד לתדמית שלה, היא מאד פרגמטית. בסופו של דבר עושים את השיקול של השכל הישר (או העקום), ומקבלים החלטות ריאליות שיביאו לתוצאות המקוות מבחינתם (ובד”כ לא מבחינתי). החרדים לא נצמדים מדיי להצהרות אידאולוגיות. מבחינתם, אידאולוגיה זה טוב בשביל שיחות בבית המדרש ובבית הכנסת, או בשביל כתיבה פובליציסטית, אבל לא בשביל החיים. שם עובדים באופן תכליתי ויעיל לטובת ענייניהם. לכל היותר הם מוכנים לנפק תירוצים אודות דעת תורה של מקבלי ההחלטות הלא עקביות מבחינה אידאולוגית, שלאו כל בריה יכולה לירד לסוף דעתם, וזהו.

לעומת זאת, החרד”ליות היא כת מאד אידאולוגית ומאד לא פרגמטית (ראו על כך בטור 19). היא נצמדת לסיסמאות שלה, וכל צעד וכל החלטה נבחנים בכור המבחן האידאולוגי (שכמובן תמיד מוצג כדעת תורה, שעוברת ישירות מהקב”ה דרך הרבנים קוק לרב טאו. עי’ ריש פרקי אבות). מה שמתאים טוב ומה שלא – ג’יהאד אידאולוגי נוקשה, תקיף וקשוח. זה נכון גם להתנהלותם כאנשים פרטיים, אך בוודאי כקבוצה. מטבע הדברים, די קשה לכולנו להתנהל עם אידאולוגים עקביים וקשוחים, אבל בהחלט יש מה להעריך בהם (ויש גם מה שלא. היצמדות יתר לאידאולוגיה היא ילדותית משהו. מי שמתבגר מבין שהחיים תמיד מסובכים יותר. עי’ הנסיך הקטן, בסי’ “מדליק הפנסים”).

הכרוז הזה הוא ביטוי נפלא לדרך ההתנהלות הזאת. למרות שהדרך היחידה להכניס את נציגיהם לממשלה וליצור ממשלה כרוחם (לפחות יחסית) היא להסתמך על עבאס, זה כמובן לא בא בחשבון מבחינתם. הסתמכות על ערבים היא פרגמטיזם בזוי שמנוגד חזיתית לניצוצי האורה של תורת ישראל שיסודתה בהררי קודש או בהררי נמרים, שיש המכנים אותה אידאלאגיע. אין להיכנע לאנטיכריסט, כלומר לשילוב הלא קדוש של הקרן החדשה, האיחוד האירופי, השמאל המשוקץ והליברליזם המתועב (כלומר כל מי שנגד ביבי), שעומדים מתחת לכל עץ רענן ומאחורי כל מה שקורה ביקום (משל היו הם ‘שונאים’ ו’מחבלים’). דרך התנהלות פרגמטית שכזאת נשללת על הסף מפני שהיא מנוגדת חזיתית לאידאולוגיה (סליחה, לתורה הנצחית שלנו שלא תהא מוחלפת).

שימו לב שניתן היה להעלות נימוקים פרגמטיים בהחלט לא מבוטלים לטובת המדיניות ה”לא פרגמטית” הזאת. הסתמכות על מפלגה ערבית היא תקדים בעייתי, שכן עד עתה אף גורם רציני בפוליטיקה הישראלית, כולל מפלגות מרכז ושמאל, לא העז להקים ממשלה שמסתמכת על ערבים. אם הימין יעשה זאת עכשיו, מטבע הדברים זה ייתן הכשר לכולם אחריו (מבחינתי אין בזה בעיה עקרונית. אני מדבר לשיטתם). צעד כזה עלול להפוך את הערבים ללשון מאזניים (כמו החרדים), וזה יכול לשנות את הפוליטיקה הישראלית בצורה מאד משמעותית לזמן ארוך קדימה. ואמנם הימין כבר אתמחי גברא ואתמחי קמיע בפריצת הדרך למסירת שטחים מארץ ישראל ובכישלונות ביטחוניים וחוסר אונים בלתי פוסק, וכעת הוא יכול גם לפרוץ את הדרך לשילוב המפלגות הערביות ככוח מרכזי גדול בפוליטיקה שלנו. עם ימין כזה, מי צריך שמאל?!

אבל, כאמור, זהו נימוק פרגמטי שלא יעלה על דל שפתיהם הקדושות של מנצנצי האורות שלנו. ואכן הנימוק הזה לא ממש עלה. מה שכן עלה הוא נימוק אידאולוגי באצטלה תורנית, איסור גמור וחמור של תורתנו הקדושה (שכנראה פוגע בנשמת האומה, אם לא ידעתם), וזו עדות נאמנה לדרכם האידאולוגית של בני דודינו החרד”לים.

אני לא מדבר על המגמתיות חסרת הבסיס בפירוש שלהם ל”והורשתם”, שכמובן מהווה איצטלה לטיעון פוליטי (אלא שאסור לומר זאת בריש גלי). צא וראה, הרי לא מפריע להם שהממשלה הזאת מורכבת מאנשים שעוברים על כל איסורים שבתורה (ובראשם ראש ממשלתנו הנערץ), שמקדמים שחיתות ושקר בכל צעד, שמלאים מלחכי פינכה, חדלי אישים וחסרי חוליות. לא מעניין אותם גם שהמדינה כולה לא מבוססת על ההלכה ושחוקיה לא ממש מתחשבים בה. בכל אלו כנראה אין שום איסור, ובוודאי שאין בהם פגיעה בנשמת האומה כמו שיש בביטול עשה של “והורשתם” בגרמא ובשינוי (הסתמכות פסיבית על ערבים מחוץ לקואליציה). הדיבורים האינפנטיליים שלהם על “והורשתם” נאמרים כאילו כל שאר ההלכה מקוים כאן למהדרין, ומה שנשאר הוא רק לוודא את הקוצו של יו”ד שלא תהיה תמיכה מבחוץ של מפלגה ערבית. ושוב, זה לא שיקול פוליטי חלילה, אלא דעת תורה והלכה צרופה. הענן היחיד שמעיב על כשרותנו ועל טהרת פח השמן הטהור של מדינת ישראל (יסוד כיסא ה’ בעולם) הוא “והורשתם”. הרי העולם כולו יזדעזע כשישמע שבישראל מאפשרים לערבים להשתתף במשחק הדמוקרטי, ואיזה חילול השם ייווצר כאן. נורא נוראות.

אין פלא, אפוא, שעבדכם הנאמן, לאחר קרא את הכרוז המופלא הזה, המשנה הראשונה (כתוארו אז), התרווח על הכורסא ברוב נחת ביודעו שמלאכתו של צדיק נעשית בידי אחרים. יש מי שידאג עבורי למנוע ממשלה בראשותו של ביבי. כתבתי אז בוואטסאפ שהחרד”לים הם כמו הפלססטינאים, לא מפספסים הזדמנות לפספס הזדמנויות. מצוין מבחינתי. אלא שאז, להפתעתי, הגיעה משנה אחרונה והכתה אותי על קודקודי.

משנה אחרונה

חשבתם שאין עצה ואין תבונה נגד ה’? אז זהו שטעיתם. אמנם אין תבונה נגד ה’, אבל עצה דווקא יש. ותתפלאו, העצה הזאת ניתנה לנו גם היא ישירות מפיו של הקב”ה בכבודו ובעצמו (ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא) דרך הרבנים קוק לרב טאו. נראה שיש להם בלעדיות אצלו. וזו לשונו הזהב בכרוז מהדורא בתרא שהתפרסם אתמול, אשר הפך במחי יד איסור דאורייתא ופגיעה בנפש האומה של אתמול לקידוש השם דהאידנא:

אכן, הדגמה מופלאה לעיקר התשיעי של הרמב”ם: וזאת התורה לא תהא מוחלפת. מעמד האישה לא יכול לעבור שינוי ולו כמלוא נימה במהלך אלפיים שנה ח”ו ועפ”ל (=לפי, שלי), אבל הלכות קידוש וחילול השם ומצוות “והורשתם” ו”לא תחנם” עוברות שינוי מן הקצה לקצה תוך יומיים. ימין ה’ רוממה ימין ה’ עושה חיל, אשרי עין ראתה כל אלה, הלוא למשמע אוזן דאבה נפשנו.

אגב להשלמת התמונה אציין, לא מעט רבנים יוצאים נגד המשנה האחרונה, שעליה חתום רק הוא לבדו. הם מחזיקים בעוז במשנה ראשונה (כמו הרב דרוקמן).

קובץ הערות

מעבר לפליפ-פלופ ההלכתי והאידאולוגי המופלא, מחילול השם ואיסור דאורייתא ללידתו המהירה כברק של קידושון השם בצידם שגובר על כל אלו ביד רמה ובזרוע נטויה (ויל”ע אי הוי דחויה או הותרה), יש בנותן טעם להעיר כמה הערות על כתב החידה המופלא הזה של נשיא דורנו (שנאמר: “נשיאים ורוח וגשם אין”):

א. אין צורך לומר, שגם כאן אין מדובר בשיקול פוליטי-פרגמטי ח”ו. זהו אך ורק שיקול הלכתי ותורני בדעת תורה צרופה, שיכול להיעשות רק אצל מי שיודע דעת עליון ומצוי בכבשונו של א-ל דעות. הכרוז מתחיל במובאה מדברי רבנו הרצי”ה שכבר ראה ברוח קודשו את העתיד להתרחש והזהיר אותנו מפניו. אלא שהוא מתאים למשנה ראשונה, ומכיל איסור חמור וחילול השם להסתמך על ערבים רח”ל. אבל הכרוז גם מסתיים בדברים אחרים של הרצי”ה שמאששים את המשנה החדשה. “דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר”.

ב. בשלב הבא בכרוז, מגיעים, איך לא, לאירועים במירון שהפכו את כל התורה על פיה. למה? לא יודע, אבל תודו שצריך הסבר כלשהו לפליפ-פלופ המרתק שנעשה כאן. אה, שכחתי את המלחמה נגד שנאת חינם ואת הצורך באחדות. המהלך של הרב טאו מיועד להביא לנו אחדות בשעה קשה זו. נהדר, אם כי למען האמת, אני דווקא מבחין שיש הרבה יותר אחדות היום, אחרי מירון, מאשר בשבוע שעבר, אבל מי אני ומה ידיעותיי מול דבר ה’ מירושלים.

טוב, אז בגלל הצורך באחדות בעם ישראל אין ברירה אלא להתאחד עם פח השמן הטהור עבאס שפועל בשם ה’ ולמען ציון לא מחשה, נגד כמחצית מחברי הכנסת שהם יהודים טמאים ומשוקצים, רבים מהם ימנים יותר מראש ממשלתנו הנערץ והמושחת. מניעת שנאת חינם ואחדות בין-יהודית, כבר אמרנו?

ג. עכשיו כמובן מגיעים דברי השבח והקילוסין הצפויים לראש ממשלתנו הנ”ל, שעומד בעוז נגד רודפיו (=האנטיכריסט). אמנם בזה אין שום הפתעה, יען כי אתמחי גברא וקמיע כבר במכתב שבח ועידוד של בעל המשנה אחרונה דנן לנשיא קצב שהורשע באונס ומעשים מגונים. בכל זאת, ראש ממשלתנו הנערץ והיהודי הגאה הוא רק שקרן, מושחת, נהנתן, נואף בריש גלי, מחלל שבת, אוכל נבלות ובועל נידות. הוא לא עובר ח”ו על האיסור החמור של “והורשתם” בגרמא, שפוגע בנשמת האומה. אה, שכחתי, בעצם הוא כן עובר על זה. בעיני בעל משנה אחרונה הנ”ל, ביבי כנראה יורד למבואות המטונפים כדי לחשוף את כל הניצוצות במעמקי הטומאה. לכן ראוי שכל שלומי אמוני ישראל יתמכו בו, ולא בשמאלנים ארורים חסרי חוט שדרה כמו בנט, סער, גנץ, בוגי יעלון ועוזריהם. אה, שכחתי את איבתיסאם מרענא המרשעת. איך אפשר להשוות אותה לחסיד אומות העולם הידוע – עבאס.

ד. החשש מהאנטיכריסט שמקדם את מדינת כל אזרחיה, מוביל את הרב טאו ישירות לצדד בהכנסת מפלגה ערבית לממשלה (לפחות פסיבית). אין לכם מלחמה חזקה יותר נגד מדינת כל אזרחיה. בנוסף, החשש מהפירוד שייזרע בציבור היהודי כעת (ממש השבוע. בשבוע שעבר החשש הזה לא היה), מוביל אותו לצדד בקואליציה עם עבאס נגד כמחצית מהח”כים היהודים. עכשיו תשרור אחדות מופלאה בין היהודים, וכל הערבים יידעו את מקומם. חלאות שכמותם. מה נפלאו דרכיו והגיונו של מרן אשר כל רז לא אניס ליה.

ה. בשעה גורלית זו (כלומר עכשיו ממש, לא לפני חמישים שעות שאז המצב היה הרבה פחות גורלי), עלינו לזכור את דברי הקב”ה מפיו של הרצי”ה (פרקי אבות שם, שם), שלא דחינן קידוש השם מפני חילול השם. יסוד זה התחדש ממש כעת בזכותא דרשב”י זכותו תע”א, ורק הרצי”ה ברוח קודשו הצליח להבחין ביסוד הזה עוד לפני סוף השבוע שעבר. לא בכדי כתבו רבותינו: “כל הנוטל עצה מהזקנים אינו נכשל”. אמנם הקריטריון מהו קידוש וחילול השם טרם נודע לנו. כמו כן, אין מאיתנו יודע עד מה, כיצד מודדים כמה הוא גדול וכמה לא? זה לא נמסר לבני תמותה רגילים (אלו שאינם “זוכרים” את הוראות הרצי”ה, כמו שמרן נשיא דורנו עצמו לא זכר לפני שלושה ימים). זהו סוד ה’ ליראיו ובריתו להודיעם.

ו. עוד נכתב במשנה אחרונה הנ”ל שחייבים לדאוג לממשלה שהוכיחה את עצמה בדאגה לקודשי ישראל (ע”ע מירון) ושתייצג את הקב”ה, תנהיג את האומה בגאון ושם ה’ נקרא עליה (=ביבי).

ז. ההצדקות האוויליות שעולות בכרוז הזה, מחפות כמובן על שיקול פוליטי פרגמטי לגמרי (לגיטימי והגיוני כשלעצמו), במילים גבוהות ונשגבות. זהו ניסיון לכסות על ניתוק מוחלט מהמציאות, על קריאה לא נכונה של המפה, וגם על צביעות שאין מושלה. ומעבר לכל, דומני שההצדקות הללו מצביעות על כך שההבדל העיקרי בין החרד”לים והחרדים הולך ונעלם. ההיצמדות לאידאולוגיה נותר על פני השטח. בפנים הם כבר חרדים פרגמטיים לגמרי (פרט לכמה קפיטלאך תהילים פעם בשנה). במובן הזה המפה לפחות הופכת להיות פשוטה יותר. אגב, אני בעד פרגמטיזם, אבל אני מעדיף שיהיה גלוי ושקוף, ישר, ובעיקר בלי פראזות ובלבולי מוח.

היה עליו לכתב ביושר משהו כזה: טעיתי קודם ולא קראתי נכון את המפה. אין שום איסור “והורשתם” בקואליציה כזאת, סתם בלבלתי לכם את המוח. אלא שחשבתי שזה צעד גרוע פוליטית וכעת התברר לי שהאלטרנטיבה גרועה יותר. יש בהחלט מקום לכבד מי שמודה בטעויותיו, אילו זה היה המצב. אבל המשך השיח הפרזולוגי הזה הוא ערובה להמשך התנהלות כמו שהיה עד עכשיו.

ח. מה שהכי מטריד אותי בהתנהלות הזאת הוא שהכותב כנראה מעריך שיהיו מספיק שוטים שיקנו את הלוקשים שהוא מוכר להם כאן. הוא מניח שיהיו רבים שיתייחסו לדבריו כאילו היה כאן נימוק תורני, וישכחו את כל איסורי התורה שהוא עצמו חידש להם יש מאין רק לפני כמה ימים, ולא ישימו לב לחוסר השחר של הנימוקים עצמם. הם גם ימשיכו להאזין ברצינות לדברי התורה הגואלת ולאמונת עיתנו שיוצאות מהר הקודש חדשות לבקרים. אני מוטרד לא מעצם ההערכות שלו את המציאות, אלא מכך שעושה רושם שדווקא במקרה זה הוא מכיר לא רע את המציאות. מבין צאן מרעיתו יהיו כנראה לא מעטים כאלה. “רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה”.

אפרופו עם חכם ונבון, אין לי אלא לסיים בציטוט מסוף דבריו של בעל המשנה אחרונה, נשיא דורנו שירדו אלינו, המוני העם, ישירות ממרומי הר הקודש בירושלים במו כתיק”ו של בעל השמועה:

בימי קדושת ספירת העומר [הקדושה הזאת שוררת רק אחרי לג בעומר כמובן] של שנה זו, נטהר ליבנו, וכאיש אחד בלב אחד, נתנהל בעוז אל נווה קודשנו, ועצמאותנו תתעלה ותתקדש בקדושת ירושלים, קידוש ה’ שבמדינת ישראל יוסיף ויתגדל עלינו לעיני כל אפסי ארץ, ויאמרו כולם “רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה”, “הגדיל ד’ לעשות עם אלה“.

אם יש כאן מישהו שעוד לא רואה כיצד בעקבות המשנה האחרונה שם ה’ נקרא עלינו (דרך ממשלת ביבי וליצמן, בן גביר, גפני ומירי רגב, עם התבלין החדש מחמוד עבאס), שיקום. שמא נמצא בקרבנו אדם בן בליעל החושד שהעם הזה אינו ממש החכם והנבון מכל העמים, שיקום. ואולי מאן דהו אפילו אינו רואה בעיני הבשר שלו את קידוש ה’ הנשגב שנוצר מכך לעיני כל האומות ואפסי ארץ, עת כולם רואים כיצד כל שלומי אמוני ישראל כאיש אחד תומכים בשקרן, מושחת ונואף לראשות הממשלה ואף רואים בזה קידוש ה’, ושוללים את זכותם של ערבים להשתתף בדמוקרטיה הישראלית, שיקום. ואולי חלק מאותם בני בליעל אפילו לא מתרשמים מהזיגזוגים והתירוצים שנאמרים בארשת חשיבות כאילו מדובר במתן תורה חדש, כי אז אות הוא שטחו עיניהם מראות. הם כנראה לא מבינים את עומק אמונת עיתנו.

82 מחשבות על “ותיטב לה’ משור פר (טור 386)”

  1. לגבי הפרגמטיות של החרדים, פעם נטיתי לחשוב בדיכוטומיות הזו, אך עם השנים ראיתי שלא כך, לפחות לא אצל הליטאים. הם נהיו כל כך אידיאולוגים שזה כבר באמת מגעיל. עיין משה גפני והשחצנות הידועה. הרי הוא מת שישראל תהיה קטנה וחלשה ושלראש הממשלה יקראו אחמד טיבי (חברו הטוב), במיוחד כדי להצדיק את האידיאולוגיה של הרב שך, שמצידו “שלא יגיע המשיח גם לא בעוד אלפיים שנה”. אני לא אטען כמו אחיי מישיבות הקו ל”קץ המגולה”, אבל לפחות הכרת הטוב למדינה על הצלחתה הבטחונית כלכלית יש לי. בשבוע שעבר ערבי סטר לבחור ליטאי ברכבת ירושלים, והתגובה של אב התלמיד היתה שהיינו בגלות ואנחנו עדיין בגלות ומקבלים את המציאות לכן לא ניסע ברכבת, כי אנחנו לא כמו הלאומיים… שום הכרת הטוב לריאליה ששולחת סוכני מוסד לפוצץ מעבדות באירן או לשב”כניקים לאומיים שבזכותם יכול פוץ בני ברקי להשליך סנטדר על אויבו בפוניבז’. בקיצור אי אפשר לטעון כלפי חברה שמשאירה את בניה כסילים, רק כדי לשמר אידיאולגיות שהתפתחו אחרי השואה כפרגמטיים

    1. זו לא דיכוטומיות אלא תיאור כללי. ברור שיש חריגים אבל ככלל זה תיאור נכון. הדוגמה שהבאת היא דוגמה לסתור (או לסטור): האבא לא מוכן שבנו יעלה לרכבת כי זה מסוכן. הוא משתמש בסיסמאות של גלות כדי להצדיק זאת. זו אולטרה פרגמטיות. הציוני-דתי, לעומתו, יעלה בכל זאת לרכבת, בצורה לא פרגמטית כי זו האידאולוגיה שלו.
      הם בזים לרופאים עד שנזקקים להם ואז מחפשים בהיסטריה את הרופא הכי טוב (כי זו ההשתדלות הנדרשת כמובן). וכך לגבי הרבה דברים נוספים.

  2. תגובה עניינית לדברי מיכי :

    כינה את ביבי “המושחת-השקרן”.

    מיכי שוכח לציין שביבי הוא אמנם שקרן ומושחת (כנראה שאכן כך), אבל מדובר באחד מראשי הממשלה הטובים שקמו לעם ישראל :
    ישראל על פי פרמטרים רבים התמודדה ממש טוב עם הקורונה. מערכת הבריאות היתה מוכנה.
    המצב הכלכלי בארץ טוב מאד בתקופת שלטונו של ביבי, ב”ה נראה כי יוצאים יפה גם מהמשבר הכלכלי של הקורונה.
    יש הסכמי שלום עם מספר מדינות ערב (וכנראה עוד רבים שיגיעו בהמשך) שביבי עומד בראש המערכת.
    המצב הביטחוני של ישראל סביר. הבעיות הבטחוניות לא הסתיימו, אבל הישראלי המומצע יכול לצאת מהבית ולהרגיש בטוח ב”ה.

    לכן, אפשר גם להבין במידה מסוימת מדוע למרות שביבי הוא שקרן וכנראה גם מושחת, 30 מנדטים ממשיכים ללכת איתו.

    למה בחר מיכי לציין בעיקר אל הצדדים השליליים של ביבי?
    כי זה מתאים לו למאמר.
    יושר אינטלקטואלי וכתיבה אובייקטיבית?
    לא אצל מיכי.

    שקר שני של מיכי –
    שימו לב מה מיכי כותב כדי להציג את הרבנים באופן לא מחמיא :
    “שאין להסתמך בשום צורה שהיא על מפלגה ערבית. . .”

    ובכן, עיון קטן בתמונה שמיכי עצמו מביא טוב מראה את האמת :
    “אסור לה שתתבסס על מפלגות ערביות ***בעלת שאיפויות לאומיות איסלאמיות***”

    נו באמת מיכי, מילא להציג חצי אמת, אבל לא לשים לב לתוכן המכתב שאתה עצמך העלת ומוכיח עד כמה אתה מבלף? אתה פשוט חלטוריסט.

    מצד האמת, לרבנים כנראה לא תהיה שום בעיה עם מפלגה ערבית בלי שאיפות לאומיות על אדמת ארץ הקודש תובב”א, ושמכירה במדינה יהודית . פשוט תקראו באופן ביקורתי את מה שמיכי כותב.

    טוב זה מספיק להפעם, את המשך השטויות של מיכי אני אחשוף בהמשך.

    אגב, אם מישהו רוצה להגיב למה שכתבתי, תכתבו גם משהו ענייני כתגובה, ולא רק משהו בסגנון “אתה טמבל וטיפש ולא שווה תגובה”.

        1. בתת השרשור הזה מבחינתי אתה כן העניין ואתה די מסקרן אותי. ומדוע אתה מקדיש מזמנך היקר לעיין בשקידה בדבריו של חלטוריסט בטורים ובשו”ת? אני מניח שהתוכן כמובן לא מוסיף לך כלום ואתה רק קורא וכותב כאן כדי שציבור הפתאים כאן יראה את האור שאתה מזריח עליו כן?

          1. תגובה נוספת ל”עגלון” :
            אני אענה.
            ראשית, שיהיה ברור, מיכי על אף היותו חלטוריסט בטורים שלו, הוא אדם חכם.
            איני “מעיין בשקידה” בכל הטורים שלו (לטורים של האפלטוניזם לא נכנסתי בכלל), אלא רק בטורים מסוימים.
            אלו יהיו בד”כ טורים שקשורים לשיח פוליטי, בחירה חופשית, ואמונה (וגם שם רק אם הם לא טובעים בהתפלספויות ומלל אין סופי שרובן לא רלוונטיות לכלום)

            התוכן של מיכי מוסיף לי במובן הזה שאני רואה איך בן אדם יכול לסבן את קהל הקוראים שלו, ואני דווקא נהנה להבין את היכולות הזו של מיכי לסבן את קוראיו באצטלה של “טיעונים טובים ומוגדרים היטב”. בדיוק כמו שאנשים אוהבים לראות בטלויזיה תוכניות כמו “המתחזים” וכו’.

            בנוסף, כמו שציינת, אני חושף את הבלופים של מיכי, וגם זה מסב לי הנאה מסוימת.

      1. מגוחך לשמוע הטפות על שחיתות מבעל האתר שמהלל את הפצ”ר וחבר מרעיו המושחתים.
        גם הלעג לאידאולוגיה לא ברור. מבעל השמועה למדנו שזהו מותר לימוד התורה על שאר החוכמות: זיקוק פרקטיקה מעשית לאור עקרונות מופשטים. מסתבר שמי שמנסה בפועל לעשות זאת זוכה כאן לקיתונות של רותחין.

        1. בגלל מחויבותי לעקרון החסד ניסיתי לפענח את כתב החידה הזה ולהתייחס, אבל בעוניי הצלחתי רק חלקית. אבל מדבריך אני למד שהלוגיקה שלי כנראה לא משהו, אז אולי הבעיה היא בי:
          1. מיהו אותו פצ”ר שאני מהלל, ומיהם מרעיו המושחתים? בעוניי לא זכיתי להבין. מיהו בכלל הפצ”ר היום?
          2. אכן, תורה אמורה להנחות אותנו לאור עקרונות מופשטים, אבל היצמדות לעקרונות מופשטים (כמו בפוזיטיביזם) היא מרשם לאסון. אין כאן שום סתירה למיטב הבנתי הקלושה, ואף הסברתי זאת לא פעם. לא הרי הנחייה כהרי היצמדות.

          1. ווינרוט על נתניהו :
            עילוי שבעילויים , פטריוט אמיתי , לא מושחת
            רון דרמר על נתניהו : גוליבר – כל האחרים ליליפוטים לידו.

            האישים האלו הכירו את נתניהו מקרוב.
            יש לנו דעתם הדורשת לשבח ואת דעתו של הרב מיכאל אברהם הסבור אחרת.
            והווי דן כל אדם לכף זכות.

            1. אכן, מופת של ציטוט מאוזן וסלקטיבי, כמיטב המסורת הדמגוגית. מעולם לא דמענו מידהו ממכיריו של נתניהו שאומר שהוא מושחת. רק אני נגד ווינרוט ודרמר. השתכנעתי.

    1. בשבילך – תגובה עניינית
      הכינוי של ראש ממשלתנו הנערץ כשקרן ומושחת (ויש לתהות האם כל השגי מדינת ישראל הם בזכותו, ואם לא עדיף בלעדיו אך אין זה המקום) נועד לצורך רטורי – הצגה של סולם הערכים המעוות מבית טאו שמקבל באהבה את השקר והשחיתות אך לא מתפשר על קוצו של יוד בדיני לא תחונם.
      בנוגע לעניין הלאמנות של עבאס – שתי תשובות בדבר. אחת: שהכינוי של המפלגות הערביות כבעלות שאיפה לאומנית נועד רק כתוספת גידוף וכתנא דמסייע לאיסור המרכזי – לתת לערבים מושב בממשלה.
      ועוד: בשום מקום לא ראינו שעבאס חזר בו משאיפתיו הלאומיות כך שאין בסיוג, גם אם הוא היה במקומו, בכדי לשנות את הפסיקה

      1. תגובה ל”גרא” :

        לא ביקשתי להגיב לי. ביקשתי שאם מישהו מגיב, שיגיב באופן ענייני.
        אני מאד מעריך אותך על זה שבחרת לענות באופן ענייני.

        לגבי התגובה עצמה –
        א. יפה שאתה מסכים איתי שמיכי הציג את ביבי באופן מאד חלקי ולא רציני.
        מה שכתבת שלגיטימי שמיכי יכתוב את זה כדי להראות שהרה”ג טאו שליט”א מקבל באהבה את השקר והשחיתות,
        זה כמובן דבר לא נכון, וזה לא יפה ולא רציני שאתה כותב ככה.
        הרה”ג טאו שליט”א לא מקבל באהבה את השקר והשחיתות.
        הוא מקבל את ביבי כראש הממשלה הכי טוב שיש כרגע לעם ישראל.
        להבא שאתה כותב, תשתדל להתקדם צעד אחד קדימה, ולא רק לענות באופן ענייני,
        אלא גם לענות באופן רציני.

        ב. אתה מגבה על השקרים של מיכי בכך שאתה אומר שבמודעה העניין ה”לאומי-פלשתיני” הוא רק תירוץ,
        ומצד הרה”ג טאו שליט”א יש גזענות אמיתית שלא רוצה ערבים כלל בממשלה.
        יש לך בדל של ראיה לזה?
        הרי מצד האמת אנחנו יודעים שאכן עבאס ומפלגתו הן בעלי שאיפות לאומיות לערבים על אדמת ארץ ישראל,
        אז זה בטח לא “גידוף” כלפיהם.

        לגבי מה שכתבת בשתי השורות האחרונות, לא כל כך הבנתי, והאמת היא שממה שאני כן מצליח להבין זה עומד
        בסתירה למה שכתבת למעלה

  3. דעתי היתה כדעתך ככתבה וכלשונה, ואפילו ראיתי בכך ברכה, שחל ריכוך בהוויה האידיאולוגית ההרהמורית. אבל לאחר בחינה יותר מעמיקה של הטקסט אני חושב שלא מדובר בפשרה פרגמטיסטית אלא בהכרעה אידיאולוגית אמיצה.
    במהדורא קמא, טאו דבק במסורת שהגיעה מרבו הרצי”ה (מהר סיני כמובן) שערך הגזענות הוא הערך המקודש ביותר לנו ואיתו צריך ללכת בלי פשרות עד אחרונת הבלטות בשכם.
    אחרי כותבו את כל אלה, נזכר טאו בעולם הערכים שהוא עצמו הכתיר לראשות סולם ערכי היהדות (מסיני כנ”ל) – ערכי הלהטבפוביה.
    וכך בפסיקה אמיצה, בחינת ‘דברי הרב ודברי התלמיד’ הכריע הרב טאו שערכי הלהטבפויה גוברים על ערכי הגזענות ומותר להיות אפילו קצת לא גזענים רח”ל למען המטרה הנעלה של רדיפת פמיניסטיות ולהטבים.
    ב”ה אנו זוכים לראות את דבר ה’ חי ונושם ואת רוח הרצי”ה לובשת צורה חדשה בתלמידו ממשיך דרכו, כמו ר’ אליעזר שמעולם לא אמר דבר שלא שמע מרבו ולמרות זאת זכה לומר ‘דברים שלא שמעתם אוזן’

  4. עם הצורך בפרגמטיות - האידיאה אינה זזה ממקומה

    בס”ד ב”ך באייר תשא”ף

    גם ב’משנה אחרונה’ לא נסוג הרב טאו מהקביעה העקרונית שמצב שבו מושתת השלטון של מדינת ישראל על גויים השוללים את שייכותה של הארץ לעם ישראל – הוא ‘חילול השם’, אלא שמבחינה מעשית הוברר שהאלטרנטיבה היא העלאת שלטון של שמאל קיצוני שיפגע לא רק בצביונה היהודי של המדינה, אלא יפגע בבטחון המדינה ובשלימות הארץ. ממשלה בהובלת לפיד, גנץ, מיכאלי וזנדברג – במקרה הטוב לא תעמוד בלחציו של ביידן ושות’, ובמקרה הגרוע: תדהר לויתורים מפליגים ולפלשתינים לחיסול ההתיישבות ביו”ש.

    ההכרח מחייב, לדעת הרב טאו, לתמוך בממשלה ימנית ויהודית שיקים נתניהו, ואף שההישענות על מנצור עבאס האיסלאמי היא ‘חילול השם’ נורא, אין לנו, לדעת הרב טאו, מנוס מכניעה להכרח זה, בסומכנו עלהדרכת הירושלמי ‘גדול קידוש ה’ מחילול ה’, שהתפרשה ע”י הרצי”ה קוק, שגם במקום שיש צד חילול השם בכניעה להכרח – הרי שגדול קידוש השם העתיד לצאת מכך.

    אכן באידיאה – בשורו שלאדם הראשון – הקרניים ‘הרמת קרן עם ישראל’ קודמות ל’פרסות’, להתנהלות המעשית. אך בחיי המעשה ה’שור’ נולד במצב שפל, ללא קרני ההוד והדר, ופרסותיו, התנהלותו הארצית – קודמת לקרני ההוד וההדר. זו מעלתה של ה’תודה’, היכול להודות לה’ גם על מציאות לא שלימה, מתוך אמוה בעתיד שיביא להשלמת המפעל ‘כי אלקים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה וזרע עבדיו ינחלוה ואהבי שמו ישכנו בה’

    בברכה, עמיעוז ירון שניצל”ר

    1. ב”ה עמיאור מהווה דוגמה חיה לשיטת הלימוד בבית מדרשו של נשיא דורנו שליט”א.
      כתגובה לכל קושיה יש לחזור על הדברים שהרב אמר במילים מעט שונות ולתבל בפסוקים לא קשורים שימחישו שהחוזר בעצמו לא הבין את דברי הרב.
      אשרינו שזכינו!

    2. ייתכן שב’משנה ראשונה’ עדיין ציפה הרב טאו להפשרה כלשהיא ב’דם הרע’ שבין נתניהו לבין גדעון סער וסיעתו, הפשרה שהיתה מייתרת את המהלך הפסול עקרונית של הסתמכות על רע”מ. משנואש הרב טאו מהאפשרות להקים ממשלת ימין תוך הצטרפותו של סער – לא נותרה אלא הברירה הבלתי נמנעת בין ממשלת שמאל שתישען על ה’משותפת’ לבין ממשלת ימין בהסתמכות על מנצור עבאס.

      בברכה, ירון פיש”ל אורדנר

      לכיוונים שונים לניתוח עמדתו של מנצור עבא ושאלת כנותו – ציינתי בתגובותיי לטור ‘מבולבלים, שנו את מערכת הצירים’. ייתכן שהוא תפס שדווקא ממשלה ימנית עשויה להיטיב עם הבעיות האמיתיות של הציבור ערביי ישראל. וצ”ב.

      1. מה שפחות מובן לי בהתנהלות 'הציונות הדתית'

        מה שפחות מובן לי בהתנהלות של ‘הציונות הדתית’, היא הקביעה התקיפה שלא יתמכו גם מבחוץ בממשלה שיקים נתניהו בהסתמכות על רע”מ.

        הרי אפילו אם נתניהו טועה ואפילו חוטא בהסתמכותו על רע”מ – האם זו סיבה להפיל את ממשלתו או לכל הפחות לאיים לעשות זאת? וכי מפלגה קטנה בת 6 מנדטים יכולה להכתיב למפלגה המייצגת רבע מהעם לשנות את מדיניותה.?

        יותר נכון היה לומר שאנחנו מתנגדים וחוששים מאד מהמהלך של נתניהו, אבל בלית ברירה ומתוך הכרת הטוב כלפיו – לא נפיל את ממשלתו, גם אם נימנע מלהצטרף אליה. מותר לנו להכיר בחולשתנו. ובכוחנו הפוליטי הדל.

        ובקיצור: לענ”ד, מחאה חריפה נגד המהלך של נתניהו להקים ממשלה הנשענת על רע”מ – היא במקום, אך הצבעה נגד ממשלה כזו, היא מעבר לכוחנו וליכולתנו.

        בברכה, יפאו”ר

    3. מקום לחלק בין נידון דידן לתקדים של ממשלת המיעוט של רבין

      בס”ד כ”א באייר תשא”ף

      לכאורה יש מקום לחלק בין נידון דנן לבין התקדים שקבע הרצי”ה ששלל את סמכותה של ממשלת רבין שקמה כ’ממשלט מיעוט’ הנשענת על קולות הערבים.

      ממשלת רבין דאז ייצגה מיעוט בציבור היהודי, מיעוט שכפה את עצמו על הרוב באמצעות הקולות של הערבים. ההישענות על הערבים עיוותה את רצונם של הבוחרים היהודים.

      לעומת זאת, בנידון דידן, יש לגוש הימין בראשות נתניהו רוב ברור בציבור היהודי. ההישענות על רע”מ רק מחזקת את בחירתם של רוב האזרחים היהודים.

      בברכה, יפאו”ר

      1. אך לאידך גיסא, יש לומר שאף שההישענות על קולות רע”מ רק חחזקת את בחירת רוב היהודים – עצם ההישענות על קולות הערבים מבטאת עיקרון לא ראוי, המוסר בידי הגויים את ההכרעה וקביעת השליטה במדינ ישראל.

        וכבר הצעתי את הכיוון המעשי של תמיכה מבחוץ תוך מחאה חריפה על ההישענות על קולות הערבים. זה לענ”ד המקסימום שיכולה הציונות הדתית לעשות לנוכח כוחה הפוליטי הדל (הדל של הד”ל 🙂

        בברכה, יפאו”ר

  5. הרב רונן לוביץ משווה במאמר שפרסם לפני שנים אחדות בין מושג קידוש השם במשנת תלמידי הרצי”ה לבין אותו מושג אצל תלמידי הרב עמיטל והרב ליכטנשטיין, בישיבת הר עציון. המאמר אקדמי, מבוסס וארוך מאד, אאמל”ק אותו בפסקת הסיום:
    “הדרך האחת הותוותה על-ידי הרצי”ה קוק ותלמידיו מבית ישיבת “מרכז הרב”, שמשנתם מושתתת על הדגשת המוטיבים הלאומיים, ואף הלעומתיים. ההולכים בדרך זו סבורים שמידת הצלחתו של עם ישראל בעולם היא הפרמטר המרכזי שקובע את מידת קידוש השם או חילול השם בעולם. רבנים אלה התבססו על דברי הנביא יחזקאל ופיתחו תפיסה לפיה מדינת ישראל מייצגת את האומה בכללותה, וככזו היא מייצגת גם את מעמדה של הנוכחות האלוהית בעולם. לאור זאת הצלחת המדינה בזירה המדינית והצבאית הם הביטויים המובהקים ביותר של קידוש שם שמים בקרב עמי תבל.

    הדרך האחרת עולה מכתביהם של הרב יהודה עמיטל ותלמידיו מישיבת “הר-עציון”, כמו גם מדבריהם של רבנים נוספים הקרובים להם ברוחם, מתייחסת אף היא להתנהגותה של מדינת ישראל כבעלת משקל רב מבחינת מדד קידוש השם בעולם. ברם, מבחינתה לא הצלחותיה של המדינה הן הגורם הקובע כי אם מידת המוסריות שלה. מוסריות זאת נקבעת בהתאם לכללי המוסר האנושי המקובלים. דפוס החשיבה של שיטה זו איננו לאומי-לעומתי, אלא מושתת דווקא על ערכים אוניברסאליים ומשווה לנגד עיניו את ישראל כמדינה שצריכה לשחק לפי סולם האתיקה הנהוג בין העמים.”
    וזה הקישור:
    https://toravoda.org.il/%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9-%D7%95%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9C-%D7%94%D7%A9%D7%9D/

    1. דווקא העמדת העניין הלהטב”י,, מגדר וזהות בראש סדר העדיפויות בהר המור מראה כי קידוש השם או חילולו נמצא במישור המוסרי מבחינתם. (אני לא טוען שהם צודקים)

  6. יותר מדי מלל, משחקי מילים וציניות. לפעמים אפילו קשה להבין, אבל בלי קשר זה סתםלא נעים לקריאה (אפילו למעריצים, במחילה). מה יש בהם בקווקניקים שמוציאים אותך מכליך? תכתוב ענייני ואולי אפילו תוכל לשכנע מישהו

    1. יוני, כשקראתי את דבריך עצרתי רגע וחשבתי האם יש בהם ממש ואולי אני צריך לבחון את התייחסותי אליהם שוב.

      העליתי בחכתי שלושה מאפיינים שמוציאים ממני את הציניות והלעג ביחס לכנופיה הנלעגת הזאת: 1. הגישה הילדותית והטיפשית שלהם. 2. הפאתוס והרצינות שמלווים אותה והתחושה כאילו הם יורדים לכבשונו של עולם ושל תורה וכאילו עליהם עומד העולם (=הישיבה המרכזית העולמית). 3. זה שלמרות האמור לעיל לא מעט שוטים נוהים אחריהם לפחות במקצת (גם המתנגדים, בד”כ מלווים ברגש נחיתות כלשהו). הראיה היא הפרסומים השונים כאילו אוסף הליצנים הזה הוא “רבני הציונות-הדתית”, ולא רק במודעות שיוצאות מהם אלא גם בהתייחסות התקשורתית הכללית.
      שלושת המאפיינים הללו יוצרים נזקים קשים לחברה הציונית-דתית. לא רק ליחסי הציבור שלה אלא גם מהותית. לכן לדעתי חשוב לפוצץ את בלון החשיבות שאופף את השוטים הללו.

      רבי יצחק הוטנר הסביר את הגמרא “כל ליצנות אסירא בר מליצנות דע”ז”, כך: הסיבה מדוע מותר וראוי להתלוצץ על ע”ז היא אופי החטא הזה. ע”ז היא מתן חשיבות עצומה למשהו חסר חשיבות (עץ ואבן). הליצנות נועצת סיכה בבלון נפוח של חשיבות. לכן ראוי ליישם אותה ביחס לע”ז. זה בדיוק המצב כאן. איני טוען כמובן שהם עובדי ע”ז במובן ההלכתי, אבל היסוד של ע”ז (החשבה עצומה של הבל והפיכתו לאלוקים חיים) נמצא אצלם בגדול.
      ומכאן בין תבין שלכתוב עליהם בטון רציני וענייני זה ממש מעליב ולא ראוי. אתה לא מתייחס עניינית לילד קטן וטיפש שמדבר שטויות. עקרונית אתה בכלל לא אמור להתייחס אליו. אתה מוצא לנכון לעשות זאת רק מפני שיש כאלה שלא מבחינים שמדובר בילד טיפש. אבל התייחסות רצינית אליו יוצרת מצב כאילו הוא שווה התייחסות רצינית. בדבריי כתבתי טיעונים ענייניים לגמרי, אבל עשיתי זאת בניסוח ציני. זו התייחסות עניינית, ובנסיבות הללו היא גם מאד ראויה לדעתי.

  7. לעניות דעתי, אתה לא מדייק בלשון המעטה. בכל הראיונות ששמעתי, עשו בצלאל סמוטריץ ואיתמר בן גביר את האבחנה בין האפשרות להתמך במפלגה אסלאמית עם שאיפות לאומיות להעיף אותנו ושמנהיגה תומך במחבלים (לא לפני עשור, אלא לפני שבועות אחדים) , לבין המוכנות שלהם לשרת גם את הציבור הערבי. אם הייתה קמה מפלגה המורכבת מאנשי ציבור ערביים שנקשרים לעשייה ציבורית ולא למאבק אלים אז אני משוכנע שלא הייתה לציונות הדתית בעיה.

    דבר נוסף, יש מצב שנתניהו מושחת. אם כי חייבים לציין שני דברים בהקשר הזה: 1. הוא בתפקיד הרם ביותר כבר כ-15 שנה ועדיין המושחתות שלו נתפסת ברף הנמוך יותר של שחיתות. 2. בשחיתות שהוא מואשם בה (סיקור אוהד) , לצערי הרב נגועים רבים.

  8. מאיר כמה דברים שכנראה נשכחו:
    “את ה’ אלוקיך תירא” – לרבות תלמידי חכמים.
    המאמר אינו כתוב באופן ביקורת בונה, אלא ציני ומזלזל.
    אם אנו מזלזלים ברבנים שלנו, מה אנחנו מצפים מהתקשורת וחבר מרעיהם?!
    הזלזול ברבנים, מזכיר קצת את הסיפורים שלפני חורבן הבית, וכשזה יוצא מתוך הציבור שלנו, זה כואב שבעתיים.
    אם הייתם בתקופת החורבן והייתם שומעים את ריב”ז אומר “תנו לי יבנה וחכמיה”, מה הייתם אומרים עליו?!

    אפשר וצריך להעביר ביקורת, אבל תלוי איך היא מועברת.

    1. תודה על התזכורת. בהזדמנות זו אזכיר גם אני שני מאמרי חז”ל:
      1. כל ת”ח שאין בו דעת נבלה טובה הימנו.
      2. במקום שיש חילול השם לא חולקים כבוד לרב.
      ובפרט כשמישהו נוטל לעצמו עטרת ת”ח ורב ומשתרר על הציבור.
      אם הייתי בתקופת החורבן והייתי שומע את בקשתו של ריב”ז הייתי מוחא לו כפיים. פרגמטיות ראויה לשבח ללא שום סתירה פנימית ובלי להציג מצגי שווא מנצנצים ופתטיים. בדיוק הפוך ממה שרואים אצל כת דילן.
      ראה גם תשובתי ליוני כאן למעלה.

      1. לא. ולמען האמת אין לי מוטיבציה גדולה לעשות זאת. מה שאני מכיר ממנו לא מעורר בי חשק עז להכיר יותר. אדם עושה בחירות בחייו ובוחר אנשים שמהם כדאי ללמוד ועמם כדאי להיפגש.

  9. בטור 375 יצאת נגד שיח מגמתי. כאן בטור 386 קיבלת בהבנה פרגמטיזם. מה בין שני אלו?
    בשניהם יש עיקרון אחד בינוני שמוותרים עליו (אולי באופן זמני) לתועלת עיקרון אחר חשוב יותר. כך עושה עבאס, כפי שכתבת בטור אם כך היה מנמק הרב טאו לא היה על מה להתלונן, וכך עשה גם ריב”ז שכתבת בתגובות שהיית מוחא לו כפיים. כעת מדוע לא לתמוך בחקיקה פרסונלית, או לשעבד את מעמד בגצ לשאלה האם בגצ מקדם את המטרות שאני רוצה לקדם ולא לשאלה האם זה “נכון” מבחינה דמוקרטית ששופטים יקחו סמכויות של הכנסת וכו’.
    לדעתי זאת לא שאלה טיפשית וכשאני מנסה להגדיר תשובה אפשרית אני מגיע רק להבדלים בגוונים של מדרון חלקלק.
    [כשאני לעצמי, לדעתי מאד נכון להיות בפוזיציה. יש דברים חשובים ויש דברים שהרבה פחות. הדברים החשובים קובעים את הפוזיציה ושאר הדברים צריכים להיות משועבדים אליהם. הבעיה היא רק שכל הדנים בדיונים ציבוריים מנסים לצייר את עצמם כאילו הם דנים בכל דבר לגופו ואעפ”כ באופן קסום זה יוצא להם כמעט תמיד מתאים לפוזיציה. אני חושב שכדאי פשוט להגיד ישירות זאת הפוזיציה שלי אלה מטרות היסוד שלי והמטרות האסטרטגיות שלי וכל השאר זה תמרונים טקטיים. הזכרתי כבר ואזכיר שוב את הספר ”הגשר על הנהר קוואי” כי לדעתי הוא לוכד תובנות חשובות].

    1. איני עוסק בפילוסופיה פרגמטיסטית אלא בהתנהלות פרגמטית. בפוליטיקה בהחלט יש מקום (לא בלתי מוגבל) לפרגמטיות.
      אני נגד פוזיציות כי הן לא ישרות. המחיר שלהן ענק, ולכן גם תוצאתית זו טעות להתנהל כך. כשכל אחד מדבר מפוזיציה אי אפשר לדבר. אתה מעלה טיעונים ונימוקים והלה בכלל לא מקשיב ולא עונה לעניין אלא משקר שוב ושוב. זה עצמו נזק שעולה כמעט על כל נזק אחר (כי השיח מאד חשוב להתנהלות של חברה, וכיום אין שיח בישראל. זה יותר גרוע מאשר אימוץ מדיניות שגויה שאותה באה המגמתיות למנוע). הרי לך שיקול פרגמטי נגד מגמתיות ופוזיציה.

      1. אגב, אפילו את טענותיך כאן אני לא יכול לקבל כמשקפות את עמדתך שהרי אתה מעיד על עצמך שאתה מדבר מפוזיציה ולכן ייתכן שכל מה שאתה אומר אינך מאמין בו. זה מרוקן את השיח ממשמעות. זה קצת כמו ההיתר לומר דברים בשם אדם גדול כי היכי דליקבלו מינך. יש לזה נזקים עצומים, וישתקע ההיתר הזה ולא ייאמר.

        1. לא הבנתי. אם איני מאמין במה שאמרתי זאת אומרת שלדעתי כן חשוב לגבש דעה בכל נושא “לגופו של עניין” ולא מהפוזיציה. אבל אם זאת דעתי לגופו של עניין ואעפ”כ דיברתי מפוזיציה זאת אומרת שבאמת דעתי משתקפת מדבריי שהפוזיציה יותר חשובה מהדעה המקומית. בכל אופן דעתי האישית מן הסתם פחות מעניינת פה, אולי כשיהיו לי נכדים יהיה מי שיטרח להקשיב להגיגונים שלי. [זה מזכיר לי טיעון שלך נגד דטרמיניזם. וגם בעיה להאמין לאנשים שטוענים שהם מחזיקים בצו הקטגורי. אבל זה כבר גלישה].

            1. אבל כאן ברור שאני אומר מה שאני חושב. כשמאשימים בצביעות או בשקר בדיון א’ זאת אומרת שיש משהו עוד יותר חשוב (דיון ב’) שעליו נטושה מחלוקת כללית ועליו מנסים להגן ואותו להסתיר.
              אבל אני מה אמרתי כאן, אמרתי שההסבר לעובדה הפלאית שכולם בפוזיציה כל הזמן היא שבאמת העקרונות הפוזישניים הם הרבה יותר חשובים מכל העקרונות המזדמנים שכל פעם יוצא שמתווכחים עליהם כאילו בלי קשר לויכוח המרכזי. ורק כדי לייעל את השיח הציבורי באמת מומלץ להגיד ביושר אני בפוזיציה, אני מקריב פרש תמורת המלכה ולא מעניין אותי האם הפרש חשוב או לא חשוב, אתה רוצה לאכול לי גם את המלכה ומצפה ממני להסכים שכדאי להגן על הפרש וככה תאכל לי את המלכה אבל אני לא אתן לך, בריאות ונחת. זה באמת ייעל את רוב הדיונים הציבוריים ויחסוך את כל ההאשמות הטרחניות בצביעות.
              אין שום מקום לחשוד בשקר בעמדה כזאת – כי אם אני טוען בעד פוזיציה כללית מתוך פוזיציה כלשהי זאת אומרת שאני באמת מחזיק בדעה שהפוזיציה קובעת. מה פלפול בזה.

              1. כפי שאמרתי, אם אתה שם את זה על השולחן הבעייתיות פחותה. ועדיין אני מתנגד לעשות שימוש בספר החוקים לקידום של אדם או רעיון מקומי שלא קשור לתכלית החוק. המשחק הופך חהיות נטול כללים וכוחני. אי אפשר לשחק משחק כזה. לחוק אמור להיות מעמד יציב וקבוע יותר, כמסגרת למשחק הפוליטי-אזרחי. ברגע שמעקמים אותו להכא ולהתם למען הישג מקומי כסה או אחר, אין חוק במדינה. בה במידה אני אעבור על החוק כדי להשיג הישג מקומי, וכך כמובן יעשה גם יריבי. אי אפשר להתנהל כך.
                לא בכדי אנשים לא שמים על השולחן את הפוזיציה, ולכן ההאשמות בצביעות בהחלט נכונות.

                1. אתה נותן כאן נימוק פרגמטי (כמו הטיעון בטורים הקודמים נגד האוטופיה הקומוניסטית) ולא נימוק לגופו של עניין. כלומר הנימוק הגדול שלך נגד פוזיציות הוא בעצמו יוצא מתוך פוזיציה של הגנה על שלמות החברה באופן כללי ולא בגלל שהטיעון בעצמו יש בו משהו נכון. רק כדי להבהיר.
                  אנשים לא שמים על השולחן את הפוזיציה אבל בפועל נוהגים כך. מעשים ספיקס לאודר ממילים.

      2. גם אני עוסק רק בהתנהלות פרגמטית ולא בפילוסופיה. בדבריך כאן כתוב שרק השקר הוא הבעיה ולא העמדה עצמה. כלומר מי שיגיד במפורש אני תומך בחקיקה פרסונלית הזאת כי זה מקדם את המטרות שלי, ואם זה היה נגד המועמד שלי הייתי מתנגד בכל תוקף ועוז לחקיקה הזאת, אין לך בעיה עם זה. חצי מהדיון הציבורי עוסק בהאשמות הדדיות ב”צביעות” ולדעתי בדרך כלל זה טיעון טיפשי, צביעות מעידה בדיוק על פרגמטיזם והיררכיה בעקרונות והיא ראויה לשבח.

    2. הרב טאו מנמק בנימוק פרגמטי (לט"ג)

      בס”ד ל”ז בעומר תשא”ף

      לט”ג – שלום רב,

      הרב טאו מנמק בפירוש את חששותיו המעשיים מפני הקמת ממשלת שמאל ‘שמדיניותה המדינית בטחונית תהיה מיסודה נטולת זקיפות קומה ועלולה לגרום נזקים כבדים בעמידתנו נגד איראן ובעמידה על שלימות ארצנו תוך קידום מחשבת הכזב של ‘שתי מדינות לשני עמים

      מעבר לזה חושש הרב טאו מכך ש’מגמתם מסוכנת וחמורה הרבה יותר בכל הנושאים להחלשת המדינה כמדינת הלאום של עמנו… בביטול חוק הלאום והכרזת המדינה כמדינת כל אזרחיה, בפגיעה בצה”ל כצבא העם הערוך לנצח את אובינו, ובקידום רעיונות הפוסט-מודרנה בכלל, כבעיוות התודעה האישית והמשפחתית במערכת החינוך, ובהמשך הפגיעה בשבת כיום המקודש במדינה היהודית, בביטול הרבנות הראשית והפרדת הדת מהמדינה …בסדרת חוקים הרסניים שיכללו כמובן את שריון מערכת המשפט כמכריעה בכל שאלה ערכית ולאומית’

      ובקיצור:
      ממשלת שמאל עלולה להביא לקלקול גם במישור המדיני-בטחוני וגם במישור הערכי, ולכן סובר הרב טאו שהקמת ממשלת שמאל עלולה להביא לחילול השם חמור יותר מאשר חילול השם שבשיתוף רע”מ בהנהגת המדינה, ולכן פועלת כאן הכרעת הירושלמי (ע”פ פירושו של בעל ‘קרבן העדה’: ‘בדבר שיש בו קידוש השם וחילול השם… לא דחינן מצוה דקידוש השם מפני חילול השם’, ובמילים אחרות: ‘זאת תורת הפראגמאטיקה’

      בברכה, פייביש ליפא סוסנוביצקי דהארי (בעל הפלטפורמה הישנה)

        1. לט”ג – שלום רב,

          דבריי נכתבו במענה לדבריך (שעה 12:14, שורה 3) שאם היה הרב טאו מנמק את דבריו בנימוק פראגמאטי – לא היה על מה להתלונן. ולזה הראיתי, שאכן הרב טאו מנמק בנימוק פראגמטי.

          יש לי מנהג מוזר, שכשמקיימים דיון על דבריו של פלוני – אני מעיין בדברים שעליהם נסוב הדיון 🙂

          בברכה, פילסו”ד (בעל הפלטפורמה הישנה)

          1. ועכ”פ הדיון כאן ישן נושן, וכבר סיכמו רבי יהודה בר שמואל אבן עבאס: ‘אמר הראיתם אור צץ בראש הר המור, ויאמרו: לא נראה רק מהמור’ 🙂

            בברכה, פילסו”ד

  10. כל הדיון הזה מיותר

    בסופו של דבר יש פה החלטה קשה :

    או לשבת בממשלה עם אויב בגוף, של העם היהודי

    או לאפשר ממשלה של האויבים הכי גרועים ברוח של העם היהודי שיש – אולי ממש בוגדים – השמאל הקשה ( הפרוגרסיבים) ושל הנגררים אחריהם ( לפיד גנץ וליברמן). בכל מקרה רעתם של אלו היא הכי קשה שיש ( כמו בתקופת דוד שהיו צדיקים ומתו הרבה במלחמות בגלל בעלי הלשון שבהם) + של אותם אויבים בגוף מהאפשרות הראשונה.

    למרות שלכאורה ברור שהאופציה השניה יותר גרועה , זו עדיין החלטה קשה בגלל האפקט ארוך הטווח שלה והמשמעות שלה. אני כשלעצמי ליברל ולא שמרן אבל פרוגרסיבים גרועים פי מאה משמרנים.

    הרב מיכי כבר נשבה בכסילותו בתעמולה הבלתי פוסקת יומם ולילה ( כחוקות השמים) של השמאל נגד ביבי שמייצג היום את אלו שמאמינים במדינת היהודים היום, ע”י בניית מציאות והטמעתה של ביבי כ “שקרן ומושחת” ושל חברי הליכוד כאוסף מושחתים כמוהו. שזה מה שהם עושים מאז שביבי נולד בערך. הם בונים סיפור – מאמינים בו – ומוכרים אותו לכל לכל מי שמוכן להקשיב לו. הם בעלי הלשונות שדוד מדבר עליהם בספר תהילים כל הזמן, והרב מיכי נשבה אחריהם ( כת מקבלי לשון הרע) . ביבי מן הסתם ישר לא פחות מכל החברה הללו מהשמאל שניהלו את המדינה מימי מפא”י והלאה. והרב מיכי הצטרף לשמאל הפרוגרסיבי ( למרות שהוא לא שייך אליהם באמת בדעותיו ) והוא גילה פה כבר פעם את דעתו שהוא באמת בעד מדינת כל אזרחיה. למעשה הוא רק רוצה ( מבלי שהוא ודע לזה) להוריד את הרוח של העם היהודי היושב פה. כל מי שעדיין מאמין בזה אני מציע לו להתרחק ממנו ולא להיכנס פה לאתר כמו שאני כבר עושה כבר הרבה זמן . כל כוחם של השמאל בפיהם. תתרחקו מהם והם יתאדו. כל התגובה שלי פה זה רק בשביל כל מי שעדיין מאמין במדינת היודים לעם היהודי. ברגע שהאתר יהיה שייך כולו לאנשים ש (לא) חושבים כמוהו ורק הם יגיבו פה וידברו בינם לבין עצמם על היותם אבירי הצדק והיושר (כמו שהשמאל אוהב לעשות תמיד) . אז ניצחנו ( העם היהודי היושב פה בארץ) . ואז גם אני אעלם מפה לנצח.

    אני רואה פה באתר את כל המגיבים שמנסים להתנצל ולומר שאולי ביבי אכן כזה וכו’ אבל עדיין וכו’ . פשוט תפסיקו עם זה. זה בדיוק מה שהשמאל והרב מיכי מנסים למכור לכם .אבל אין פה שום דבר. א”א לדעת על ביבי כלום בדיוק כמו שא”א לדעת על יעילות טיפולי המרה כלום בגלל האמוציות החזקות שיש לכל הצדדים בנושא. כל מה שאתם שומעים בחדשות עובר מיסגור והשמטת פרטים . לא במכוון – שזה עוד יותר גרוע – הם פשוט לא רואים את מה שהם לא רוצים לראות – מאמינים בו – כי זה מלכתחילה זה רק מה שהם רואים – ואז בבלתי נלאות מפליאה מברברים על כך לדעת עם כל מי שמוכן לשמוע. לא נראה בכלל שיש להם בחירה חופשית בעניין. זו ממש התמכרות ומחלת נפש. מי שלא מוכן לנקוט באותם שיטות שלהשמאל ( שזה לא לשקר אלא ממש לחיות בשקר- במציאות שהוא בונה בדמיונו לתועלתו האישית. זו הרי הליבה העמוקה של השמאל והפרוגרסיביזם – הפוסטמודרניזם ועולם הנרטיבים ואי הכרה במציאותה של אמת אובייקטיבית) חייב פשוט להתרחק ממהם כמו מאש. הרב מיכי הפך להיות מבלי ידיעתו ( מודעות עצמית זה להצד החזק שלו) חלק מהם.

    1. [אני כבר מזמן הבנתי שאתה הוא “אילון” שהיה כאן פעם, אמר בדיוק את אותם דברים, נשבע בנקיטת חפץ שינטוש את האתר, ובסוף חזרת. אני באופן אישי דווקא אשמח שתישאר כי התגובות שלך מאפשרות לי להשחיז ביני לבין עצמי את העמדות שלי, אבל האיומים הקולניים האלה והתחושה כאילו אתה מציל את הפתאים מלרדת שחת זה קצת מגוחך, סליחה.]

      1. אין פה שום איום. אני באמת לא מעוניין להגיב פה כלל. אני כבר כמעט לא מבקר באתר (אסור להיות בחברה רעה). אני כלל לא מעוניין בהצלת הפתאים אלא בהצלת עצמי. הצלת הפתאים הרי זה מקצוע של השמאל והרב מיכי אז גם לי לא תהיה בעיה בהצלת ה”פתאים” ( התמימים) לפחות בשביל הצלתי . הרי הרב מיכי במפורש, במאמר הזה, שזה מה שהוא רוצה לעשות (זה הפריע לו שתמימים נמשכים אחרי הרב טאו ובצדק , קצת, יש לומר ) . ואני באמת ובתמים לא מעוניין לשכנע את הרב מיכי או אותך במשהוא. אין טעם בזה. השתכנעתי שהרב מיכי כבר לא מעוניין באמת יותר ( הוא עדיין לא יודע את זה. אבל חוסר היושר האינטלקטואלי שלו הולך ומבצבץ לפני השטח ככל שהזמן עובר. הוא ממש מומחה להתעלם מטענות שמפריעות לתפיסת עולמו לאחרונה) אני רק רוצה את מי שכבר חושב כמוני ונבהל ומרגיש רע ומפחד ממה שיחשבו עליו אנשים כמוך. ברגע שלא יהיה אף אחד מאלו אז אוכל בשלווה לא להגיב יותר ( לא יגרד לי להגיב) . כי מסתבר שמחלת הנפש הזו של פרוגרסיביות היא מחלה מדבקת. ומה לעשות היא משפיעה עלי גם אם אני יושב בביתי ועהוגה במושכלות. צריך לעשות משהוא קטן לטובתי

    2. הערה קטנה

      כל מי שנמצא קצת זמן באתר ומכיר אותי יודע שאני לא חובב חרדים וחרדלים גדול ( בלשון המעטה). יש לי המון תגובות שמראות מה אני חושב עליהם. כל השיטה שתיארתי של השמאל לכפות את דעתם על השאר קיימת גם אצל החרדים והחרדלים ( שהרב טאו הוא מנהיגם הגדול) אבל בעוצמה הרבה יותר פחותה. למעשה הדבר שאותו אני באמת מתעב זו צדקנות ( מתקני העולם למיניהם) . יש שני סוגי צדקנות. צדקנות מימין – צדקנות שמרנית. וצדקנות משמאל – הצדקנות הליברלית שהיא בעצם צדקנות פרוגרסיבית. ואני מעיד כאלף עדים שזו האחרונה גרועה ומסוכנת פי מאה מזו הראשונה. בכל העולם כולו ובמיוחד פה בישראל. כי השמרנים לפחות מאמינים במציאות ובאמת כי יש להם מה להפסיד מהתעלמות ממנה ( יש משפחות גדולות לחרדים. הם לא מעוניינים שילידיהם ימותו במלחמות) . הם גם מאמינים בעם היהודי ובשיתוף הגורל שיש להם עם הלא שמרנים . לצדקנים השניים אין גבולות ויחריבו את העולם כולו אם הוא לא מתיישר לפי דעתם.

      במקרה הזה לרב טאו יש טענה חזקה מאוד וזה גם יכול להסביר את ההתהפכות הזו . לי באופן אישי אין בעיה עם הכהניסטים ( חוץ מזה שהם חרדלים). גזענות הפכה אצלי בעקבות הרב מיכי והשמאל לעוון הקל ביותר ביקום. אני מעדיף מליון פעמים גזען על בוגד.

        1. אני רחוק מאוד מחרדליות. אני למעשה בהרבה דברים מאוד קרוב לרב מיכי בדעותיי :

          אם כי אני לא מתנגד לאי הפרדת הדת ומדינה אני לא חושב שהיא קריטית כ”כ ( חוץ מהנושא של קביעת יהודיות ע”פ ההלכה ועיגונה בחוקי המדינה לצורך חוקי השבות והלאום) ואף אני איתו בדעה אחת ביחס לחילול ה’ שנוצר ע”י שליטת החרדים או כאלו עם מנטליות חרדית ברבנות, אבל לא נגד עצם המוסד ומטרותיו) . אני בגדול כן תומך ברבנות הראשית

          אני גם לא מאמין בפסיקת הלכה כאמצעי לחינוך הציבור (מה שהוא קורא לו פסיקה מסדר שני) אלא פסיקת הלכה בטהרתה. אלא שצריך לדון עוד בנושא.

          אני אכן סובר כרב מיכי שמי שבא לחדש איסורים חובת ההוכחה על האוסר ולא על המתיר. גם לא מאמין בשקרים קדושים ( למרות שמבין שהמציאות בנושא הזה יותר מורכבת )

          אני מאמין שיש דברים נכונים ואמיתיים שהם דרך ארץ שקדמה לתורה ואין צורך לשייך אותם לתורה בשביל לפעול בשבילם ( בזה כולם מאמינים אבל המנטליות החרדית נוטה להפוך כל דבר חיובי למצווה וכאילו שאין כזה דבר

          אני מאמין בהשכלה כללית ומדעית ( זה גם שייך לחלק של דרך ארץ . זה חלק מהדעת של בן אדם. מה שנרכש במעבר שלו מילד לנער ומנמער לבוגר. למי שזה חסר יש סוג מסוים של חוסר דעת )

          אני לא סובל סוציולוגיה ( לא מאמין בהנדסת חברה. החרדים מאוד אוהבים את זה)

          אני לא סובל את המנטליות החרדית הילדותית . והיא חדרה עמוק לתוך הזרם החרד”לי. והוא אכן באמר הזה כבר אמר שהחרד”לים נהיים דומים יותר ויותר חרדים ממש.

          אני לא סובל את תרבות הפשקווילים ועל תרבות שמי שלא מוצא חן בעיניך נהיה כופר ואפיקורוס ( זו אגב גם מנטליות של השמאל. שם הכופר והאפיקורוס הם הפאשיסט והגזען). אני מדבר על הסיפור של 2013 עם הבחירות לרבנות ועל ההליכה של תלמידי הרב טאו “להלשין” עליו לרב עובדיה.

          כל הנושא הלהטבי לא בוער לי בכלל ( למרות שאני מתנגד לנישואים שכאלו מטעמי שכל ישר ולא מטעמים תורניים ( חוץ מזה שאני כן תומך שנישואי בארץ צריכים להיות כדת משה וישראל ( וזה כמובן שולל נישואין הומוסקסוליים) אבל לא חושב שצריך לריב עם זה החילונים עד כדי רמה שניפרד מהם, למרות שזה כמובן יצריך פתיחת ספרי יוחסין) ). אבל אכן השיגעון הפרוגרסיבי שלהם והנטייה שלהם לכפות בעוצמה את תפיסת עולמם מחשיד אותי שאולי הרב טאו צודק בעניין זה

          אין לי התנגדות לבתי דין לגיור ( אורתודוכסי) פרטיים אם יש עליהם פיקוח שהם מספקים את הרמה ההלכתית של הגיור שהם מבטיחים לספק ( מעין מה שהרב מיכי הציע לענייני כשרות ). אני בעד שוק חופשי גם בתחום ההלכתי.

          בעקבות הקודם אין לי התנגדות לכשרות שאינה ממלכתית ושלא תצטרך אישור מהרבנות חוץ מזה שהם מספקים את הרמה הכשרותית שהם מבטיחים לספק .

          אפשר להמשיך פה עוד ועוד…

          אני גם יחסית די דומה לרב שרלו בהרבה דברים רק שגם אצלו אני לא סובל את הנאיביות השמאלנית שלו ( אליו אין לי טענות כמו לרב מיכי. הוא פשוט תמים שמאמין באנשי שמאל. אני זוקף את זה לזכותו דווקא. זה נובע מאופיו הנוח).

          1. תיקון טעות : בפיסקה הרביעית :

            אני מאמין שיש דברים נכונים ואמיתיים שהם דרך ארץ שקדמה לתורה ואין צורך לשייך אותם לתורה בשביל לפעול בשבילם ( בזה כולם מאמינים אבל המנטליות החרדית נוטה להפוך כל דבר חיובי למצווה וכאילו שאין כזה דבר תחומי הרשות שבהם קובע השכל הישר. החרדים מפחדים מכל דבר שאלוהים לא מוזכר בו למרות שגם את תחומי הרשות אלוהים ברא. וככה הם לא יכולים ללמוד בבתי הספר שלהם פשוט “טבע” והם קוראים לזה “נפלאות הבורא”. אינני סובל את חוסר הביטחון העצמי הזה)

    3. אני לא מבין מה הבעיה לקרוא את תוכן הדברים ולהחליט אם מקבלים אותם ואם לא.
      אני לא מקבל אוטומטית כל דבר שאני קורא, אני בוחן אותו ומחליט אם זה נראה לי או לא.
      אני לא אקרא באתרים שלא מחדשים לי שום דבר ולא מציגים דברים בצורה שלא חשבתי עליה. אבל אם יש אתר, כמו האתר הזה, שכן עושים את זה, אקרא אותם גם אם לא אסכים עם הנחות מסויימות.
      נשמע שאתה אומר שאין כזה דבר לבחון משהו בדעתנו, אלא שאנחנו מושפעים באופן אוטומטי על ידי מילים שאנחנו קוראים. אני לא יודע אם זה נובע אצלך מתוך איזו השקפה רדיקלית שאין אמת ורק צורת ההתבטאות היא זו שגורמת לאנשים לשנות את דעתם, או שאתה לא מתעמק בתוכן הדברים אלא מסתפק בכותרות.

      1. אין כמובן בעיה. אבל לא על זה אני מדבר. זה למעשה היחס בין ברור האמת בענייני לשון הרע לקבלת לשון הרע . ואם אכן מדובר על כל מיני עניינים של אמונה ומחשבה כו’ אז אין פה בעיה. הרבמיכ יחסית ישר בעניינים אבל קצת עקשן שזה לגיטימי. אבל האתר לא עושה את זה בכל נושא. והנושא שהוא לא עושה את זה בו הוא לא נושא צדדי אלא קריטי. הנושא הוא השחיתות כביכול של ביבי. הרי כל נושא שהרב מיכי דן הוא מניח את זה כמין אמת מוחלטה ( כמו שהתקשורת עושה ) וכל הדיונים מתחילים תחת הנחת העבודה הזו . והוא דוחף אותה באופן תעמולתי פעם אחר פעם ללא לאות אל תחת סף התודעה. ומה לעשות ששקר שחוזרים עליו הרבה פעמים הופך לאמת ( בתודעת השומע). זוהי בדיוק הסתה. אם היה דיון על הנושא ומגדירים מהי שחיתות ( הגדרה משמעותית – כזו שלא כל בני האדם יפלו תחת ההגדרה הזאת כמושחתים) ובוחנים האם פלוני ופלוני נופלים תחתיה אז זה בסדר. אבל אחרת זו פשוט תעמולה ויש לה השפעה שלילית. הרי אנשים לא סתם מדווחים על חדשות יבשות אלא על כאלו בעלות משמעות טעונה. האם מישהוא פה בארץ מקשיב לאל ג’זירה ? זה לא רק בגלל חוסר האמינות שלה אלא בגלל מטרתה המוצהרת לפגוע ברוח העם היהודי (דה מורליזציה) ולשלהב את רוח הערים.

        וגם לא כולם ביקורתיים כמוך. אני פונה כמובן למי שנותן בדבריי אמון ואין לו כוח או מספיק יכולת להעביר את דברי הרב מיכי תחת שבט הביקורת. אמרתי שאני לא עושה זאת לרווחתם אלא בעיקר לרווחתי. אני פונה למי שכבר חש שמשהוא לא בסדר ולא יודע מה לומר ומתחיל לתרץ תרוצים. מי שלא מרגיש בכך – לא אליו אני פונה. הוא אכן צריך לעשות את המחקר שלו עצמאית כמו שתיארת. אבל אחרי שמתבררת האמת אז אסור לשהות בחברת הטועה או השקרן (אא”כ יש סיבות חדשות לבחון את דרכינו מחדש ויש לנו לחשוב שיש אצל אותו אחד מידע חדש שלא שמענו קודם או שפספסנו). לי יש את התחושה שהרב מיכי בעניינים אלו כבר לא מעניינת האמת. ממישהוא כזה צריך להתרחק כי הוא חברה רעה (מבעלי לשון צריך להתרחק. והרי ללשון הרע מותר לחשוש). בקיצור המציאות מורכבת.

        ואולי כדאי שתתן לי קצת יותר קרדיט מאשר להחליט עליי משהוא כשאתה בכלל לא מכיר אותי. אומר משהוא דומה עליך : יש לי תחושה שאתה מנסה למצוא חן בעיני בעל האתר ותומכיו- להיות חלק מהחברה המגניבים והנכונים.

        1. אם היית אומר שאתה שופך פה אור על איזשהו מהלך מסובך שקשה לעקוב אחריו הייתי מבין, אבל מדובר פה על סוגייה שכל ישראלי מכיר, ובעיקר – היא סוגייה מאד אמוציונלית. אישית, אני חושב שצריך להחליף את ביבי מסיבות אחרות, אבל דווקא השחיתויות פחות מטרידות אותי ואני גם בתחושה ש”תפרו” לו תיקים.
          יש באתר שורות תחתונות הרבה יותר “מזעזעות” מאשר זו שביבי מושחת, אבל אין הרבה שאמוציונליות באותה רמה. אני לא יודע אם הגבת גם עליהן, אבל אם לא – הסוגייה הזאת היא לא נקודת התחלה טובה.
          אני גם לא מוצא באתר עמדות פרוגרסיביות בכלל, אלא דווקא מלחמה כמעט מלאה בפרוגרסיביות, אז אני חושב שאתה משייך לכאן דברים שלא באמת נמצאים פה.

          1. דווקא יש פה מהלך מאוד מסובך. מי בכלל יודע מה קורה בחדרי חדרים ובכוונות הלב של ביבי. אתה יודע אם מה שמשדרים לך בחדשות נכון בנושאים לו נכון ? איזה ביקורת יש עליהם ? האם אין לך ספק שאם היו יכולים לשקר ולהמציא דברים ( ובזה אין צורך. יש צורך רק במסגור מתאים ובהטפה קבועה) אם יחשבו שזה ישרת את מטרתם הם לא יעשו זאת ? מי היה מבקר אותם ? בתי המשפט ו הפרקליטות שבצד שלהם ? אני טוען שבנושא ביבי א”א לדעת דבר. כתבתי בתגובה הראשונה שלי שא”א לדעת על ביבי כלום בדיוק כמו שא”א לדעת על יעילות טיפולי המרה כלום בגלל האמוציות החזקות שיש לכל הצדדים בנושא. ביחס לנושאים האחרים אני לא מגיב אם אני מסכים איתו או שחושב שניתן לברר את האמת בקלות ודרך טענות. אכן מיכי הוא לא פרוגרסיבי אבל הוא נמשך אחריהם. כל המלחמה בביבי עיקרה היא בעצם קידום הדת הפרוגרסיבית. גם הוא יחתום על דבריי אלו ( לפחות שזה מה שחושבים תומכיו הרבים של ביבי) אז הוא מצטרף למלחמה זו שלא מדעתו. וחוץ מזה שהוא פעם אמר שהוא בעד אפליה מתקנת שזו אבי אבות הפרוגרסיביות. אז באמת אינני יודע מה הוא חושב. דע לך שאנשים מאוד מושפעים בנושא הז ( וגם בכלל) ממה שאחרים חושבים ( ולא משנה כמה ביקורתיים הם חושבים שהם) ואין ספק שגם אתה בתוכם אא”כ אתה חי במנותק מכולם ולא נמצא בקשר אישי עם שום אדם בארץ. השפעת הסביבה זה דבר רב עוצמה. הרבה מעבר למה שאנשים חושבים גם לרעה וגם לטובה. יש בדיחה שאומרת שאם תקשור חמור בטכניון לעץ אז אחרי 4 שנים גם לו יהיה תואר ( למרות שאפשר לפרש את הבדיחה על חוסר הערך שבתואר ראשון ואכמל). אפילו בתגובה שלך אני חש במין נסיון להיות מתוחכם ככה שתצא חכם בעיני כל הצדדים: מצד אחד: “ברור שצריך להחליף את ביבי…” מצד שני ” אני לא תמים וגם בפרקליטות אין לי אמון”. העניין לא עם צוכן דבריך אלא עם הניסוח. למה להשתמש במילה “להחליף” ? מה הבעיה לבחור במישהוא אחר כיאתה חושב שידאג לדברים שבהם אתה מאמין ? למה לא לבחור במישהוא שאתה חושב שיותר מתאים להיות ראש ממשלה ? למה נראה לך שהתמקדת במקרה בגישה השלילית של “סילוק” של ביבי ולא בחיובית בבחירה של מי שיש לך אמון בו ? לא התנסחת כך במקרה. אני לא מנסה להקניט אותך אלא באמת שתנסה להבין למה אתה חושב מה שאתה חושב. מעבר לתוכן עצמו . זו לא פסיכולוגיזציה ריקה. במקרים אמוןוציונלים באמת רוב

            אגב דע לך שביסודי אני נוטה חיבה לרב מיכי ( לרב מיכי הראשון) ויש לי הכרת הטוב לו ( גם לרב מיכי שני) ואולי צריכה להיות לי יותר. הלוואי שהייתי יכול לכתוב שאני כותב את דבריי מתוכחה שבאהבה. זה לא כך , לצערי. אני פשוט לא יכול לעמוד מנגד כשאני רואה את התעמולה נגד ביבי והימין ( אני פשוט לא רואה חדשות. של שום אתר) וכשהרב מיכי כבר מצטרף אליה אז אינני יודע את נפשי מרוב זעם.

            אני מאוד מאוד מצטער על מה שקורה לו ועל הדברים הקשים שאני כותב פה נגדו באתר. הלוואי שה’ יאיר את עיניו בעניין זה. אני לפעמים מרגיש אשם וחושב שאולי אנשים כמוני דוחפים אותו לעמדה הנפשית שבה הוא ננמצא ועליי לשתוק וזהו.

            1. תיקון טעות : בתחילת הפיסקה הראשונה :

              מי בכלל יודע מה קורה בחדרי חדרים ובכוונות הלב של ביבי. אתה יודע אם מה שמשדרים לך בחדשות בנושאים אלו נכון בכלל ? איזה ביקורת יש עליהם ? האם אין לך ספק שאם היו יכולים לשקר ולהמציא דברים ( ובזה אין צורך. יש צורך רק במסגור מתאים ובהטפה קבועה) הם היו עושים זאת אם יחשבו שזה ישרת את מטרתם ?

              בסוף הפיסקה ראשונה

              במקרים אמוציונלים באמת רוב מוחלט של בני האדם מאוד מושפע ( אם ךא כליל) מדעת החברה אליה הם נחשפים ( אם להימשך לחשוב אותו דבר אם לחשוב הפוך וולומר הפוך בדווקא בכל דבר (שזו תמונת תשליל של היסחפות))

          1. סמולני, אינך מעודכן. שמאל היום כבר מזמן לא קשור לכלכלה או חברה או מדיניות חוץ או פנים. שמאל הוא כל מי שמתנגד לביבי, כמו: בוגי, סער, בנט, האוזר והנדל, וגם אני הקטן. עיין בערכים: ‘ממשלת שמאל’, ‘גוש השמאל’ וכדומה.

              1. תומכים בעלי איצטלה פסודו אינטלקטואלית של חבר’ה מביני עניין ש ” כל מי שעיניו רואות רואה שביבי מושחת וכו’ ” ומתהדרים בנוצות של מוסר ויושר מזויפים.

                1. האמת שאני באמת חושב ככה על נתניהו (שהוא מושחת) אבל לא זוכר שראיתי פה אף אחד כזה. יש פה מישהו שמצביע למפלגה שהיא לא ג/שס/סמוטריץ’/בנט/ליכוד? זה יהיה שינוי מרענן. ואם תמצא איזה אחד בטח לא תמצא חמש. בנושאי ימין אתה מנופף באגרופים יחד עם כל העדר אבל מרגיש כמו דון קישוט שנאבק נגד דעת הקהל. לא מבין את זה

          2. זה אכן שם קוד. ימני זה כל מי שאינו שייך ל”ישראל הלבנה”. שחלק מהם גם הוא לבן לא פחות. אני מדבר על החרדים, הציונות הדתית, הספרדים ומי שבעבר נקראו “חרותניקים” . הרבה מאלו האחרונים היום ( סער ובנט למשל) חושבים שהשמאל יקבל אותם אל קירבו באהבה ( הרי גם הם לבנים משכילים שלא כמו הברברים האחרים ( חרדים ספרדים וחרדלים) ) אבל אינם יודעים כמה השמאל הקומוניסטי קנאי לדתו. בן גוריון עצמו ( שהוא הרבה יותר טוב מהשמאלנים דהיום והיה מנהיג לאומי אמיתי) כינה את בגין “פאשיסט ” ו “אותו האיש”. השמאל בשנות השמונים כינה אותו “רוצח”. כרגע הם כלי שרת במלחמה של השמאל נגד ביבי (בגין דהיום) אבל אח”כ גורלם יהיה כשל בגין ( האציל) עצמו. זו בדיוק המטרה של השמאל ( שלא במודע אצל רובם) בכל ההשמצה נגד ביבי. לתקוע את הטריז הזה בימין ולפלג אותו בין הימין הלבן המודרני לשאר הברברים. הרי בעמדות שלו אין הרבה מאמינים בארץ.

            אבל שם הקוד גם גורם לאנשים לפעול באמת בניגוד לאמונתם עצמם אף שהם אינם מודעים לזה. זה תהליך סחיפה איטי שמתרחש מתחת לסף התודעה. אצל רוב בני האדם אמונתם משרתת את האגו שלהם ובסופו של לדבר הם יאמינו בכל דבר ( שאף נוגד את אמונתם האינטואיטיבית הראשונית ) שיקדם אותם חברתית אף אם אינם מודעים לכך. האם בנט בשביל להיות ראש ממשלה לא יוותר על העמדות שלו ? האם גם סער לא ? התרוצים יגעו אח”כ.

    1. מאמין בחפותו (למשה)..

      בס”ד כ”ב באייר תשא”ף

      למשה – שלום רב,

      יהרב טאו אינו נותן אמון בהשמצות כלפי נתניהו, וכך הוא אומר:

      ‘עלינו לדחות בשאט נפש את תעמולת השנאה וההכפשה במה שנוגע לכב’ ראש ממשלתנו בנימין נתניהו. הצלחתו הגדולה של ראש הממשלה בחיזוק חוסנה של המדינה, בעמידה מול אוייבינו העומדים עלינו לכלותנו כאן בארץ, בשינוי המשוואה האיזורית, בעמידת עמי העולם מול המזימה המסוכנת של איראן, בהבת המזור הרפואי והכלכלי למדינת ישראל מול מגיפת הקורונה – גרמה לצערנו ולחרפתנו לגורמים שונים… ליצור תעמולה שקרית בלתי פוסקת, רצופה בשנאה אישית וכפיות טובה, שכל מטרתה להדיח את ראש הממשלה ע”י הפצת פילוג שנאה בקרב הציבור מחד, והכנת כתבי שטנה משפטיים ננגד ראש הממשלה מאידך’

      בברכה, פייביש ליפא סוסנוביצקי דהארי

      1. זה בדיוק מה שאני אומר פה.

        “ליצור תעמולה שקרית בלתי פוסקת, רצופה בשנאה אישית וכפיות טובה, שכל מטרתה להדיח את ראש הממשלה ע”י הפצת פילוג שנאה בקרב הציבור מחד, והכנת כתבי שטנה משפטיים ננגד ראש הממשלה מאידך”

        חותם על כל מילה. רק שיש להוסיף שיש מטרה נוספת לתעמולה הזו היא גם מטרת העל הפרוגרסיבית. עולם ישן עד היסוד נחריבה………(בלי המשך)

        נשגב מבינתי איך הרב מיכי לא רואה את זה. אולי השינאה ( המוצדקת ) שלו לחרדים וחרדלים מעבירה אותו על דעתו ולחתור תחת יסוד הדבר שמחזיק פה את העם היהודי בארץ ובחיים. הוא יפגע מזה פי כמה ממהשהוא נפגע מהיחס (הקצת כפוי טובה) שהוא קיבל מהחרדים איתם בא במגע.

        אין לי שום אמון בהשמצות נגד נתניהו. וגם לשום ימני לא אמורה להיות. צריך ממש להתבצר נגד הלשונות הרעות הללו ( לשונות השקר). מצביעי הליכוד והציונות הדתית החרדלית והמתונה אמורים להפסיק ללכת לצבא אם השמאל ישלוט פה. לא שהייתי רוצה שההיפך יקרה. אבל גם ככה נוכחות השמאלנים בצבא כבר פוגעת בו לא מעט. רובו של הצבא הוא ימין רק שהוא משרת את שדרת הפיקוד השמאלנית (שדואגת לשמר את עצמה ככזו). בסופו של דבר מנצחים את הערבים עם רוח ולא עם טכנולוגיה ומוסרנות.

        1. אגב באמת המצב של ממשלה שחצי ממנה היא חרדים חרדלים ואסלאמים באמת גורמת לי לכאבי בטן קשים ( ברמת הסחיטות ). למרות שאלו לא חרדלים כ”כ וס”ה אנשים שאין לי כל בעיה איתם חוץ מהג’וק החרדלי של חלק מהם . הצבעתי להם. ולא לבנט שהוא הבחירה הראשונה שלי בד”כ ולו רק בגלל שהשתכנעתי שבשביל להיות ראש ממשלה הוא יוותר על המלחמה בבתי המשפט ובכל מה שחשוב לימין אבל מי שיצר את המציאות הזאת ונלחם עליה באופן בלתי נלאה – הוא דווקא השמאל הפרוגרסבי שמחלק זכויות בחירה שוות לכל אשר נשמה באפו על פני האדמה ללא שום קשר למידת המחויבות שלו למדינה. זה חלק מהדת הפרוגרסיבית . עד שהם לא יעלמו, תמיד המדינה תיסחט עד תום נשמתה. הוא הבעיה האמיתית. אין מה לבוא לטענות לחרדים על אי ההשתתפות שלהם במדינה . וגם לא לערבים ( שלהם יש השתתפות בחורבן המדינה ). הם משכירים את הקולות שלהם תמורת כסף. זו עיסקה שהצד השני לא חייב להשתתף בה ובוחר בה במודעות. אבל מה יש לומר על השמאל שמבחינתו אין בכלל מדינה ( כלומר עם). הוא פנאטי בדתו פי כמה מאשר כל דת אחרת. והוא גם חסר מוסר באופן יסודי. המוסר יבנה תמיד כך שהוא בסוף יהיה הצדיק והישר ( הרי מוסר זה עניין יחסי ועניין של נרטיב מוסרי וכל מיני שטויות כאלה). לכן יש את התחושה שהם באמת תמיד משוכנעים לשיטתם שהם צודקים. ההאשמות שלהם בשחיתות הן בלתי נסבלות ברמת הצביעות שלהן. הם לשיטתם אף לא יכולים להיות מושחתים כי הנרטיב שלהם תמיד יותאם כך שהם יהיו צודקים .ממילא כל פעולה לא מוסרית תוכשר בתור אחת שמשרתת מטרה גדולה ואמיתית כך שהם אף לא יהיו מושחתים.

          זה פשוט לא יאומן האנשים הללו.

    1. בס”ד ל”ח בעומר תשא”ף

      הערה הלכתית (לפוסק) –

      גם טריפה אסורה, ככתוב: ‘ובשר בשדה טרפה לא תאכלו’. החומרה בנבלה היא שיש בה גם טומאה, ככתוב: ‘וכי ימות מן הבהמה אשר היא לכם לאכלה – הנגע בנבלתה יטמא עד הערב, והאכל מנבלתה יכבס בגדיו וטמא עד הערב, והנשא את נבלתה יכבס בגדיו וטמא עד הערב’ (ויקרא יא,לט-מ).

      בברכה, יפאו”ר

  11. אמנם הטענה הרבנית תלויה בדברי תורה ועל כך הטור. אבל מבין השורות משמע שאתה תומך בשילוב הערבים. בעיקרון הטענה המרכזית של סמוטריץ היא שהם תומכי טרור, יש להם אידאולוגיה איסלאמית שהם רוצים לממש והם משקרים כחלק מפרקטיקה כפי שראינו בעבר עם החמאס וכו’. שאר המפלגות הערביות, בינהם לאומנים פלסטיניים שרוצים בעיקר לרכב על טיפשות שמאלנית בכדי להשיג מטרות, בישראל כמו בכל העולם – והשמאל במצב הרבה יותר גרוע מהימין בימינו, טיפשים לחלוטין בעיני ומנוצלים עד תום. בקיצור, אף אחד לא היה יוצא נגד ערבים אם היו במפלגות נורמליות, פשוט אין כאלה. אני לפחות יודע שחלק לא מבוטל מהרבנים החתומים מהכרוז הנ”ל כוונתם כפי שכתבתי כאן. לייחס אותם למשיחיות ההר המורניקית זו סתם הכללה טועה.

    1. איני תומך בשילוב הערבים. הניסוח הנכון הוא שאני לא מתנגד לכך קטגורית. זו שאלה פרקטית, וכפי שכתבתי לדעתי הנימוק הפרקטי נגד שילובם בהחלט סביר ומחזיק מים. אגב, זה שהם תומכים בטרור בעיניי כמעט חסר משמעות מעשית (האם הם יעבירו כסף לחמאס? ביבי עושה זאת טוב מהם).
      ואגב, לא ייחסתי זאת בשום מקום למשיחיות שלהם. דיברתי על ההנמקות שהם מעלים (איסורים והלכות במקום נימוק פוליטי לגיטימי)

השאר תגובה