בירור כוונת טור 661
״מי שמאמין רק מכוח השיקול הפילוסופי, זוהי אמונה חיצונית, ובעצם סוג כלשהו של הימור. המאמין הראשון טוען שיש אלוהים, ואלו השני טוען שחייב להתקיים אלוהים ורק מכאן הוא מסיק שהוא כנראה גם קיים.״
אלו הם דבריך בטור 661. קראתי אותו וחזרתי על חלקים מסוימים כמה פעמים ואני מרגיש מבולבל.
אני מאמין משיקולים פילוסופיים (שכן אני לא רואה עוד דרכים להגיע לאמונה רציונאלית) וכמובן ששום דבר לא ודאי. לאחר שהנחתי שתי ההנחות הללו , אני לא רואה באמת הבדל בין שני סוגי המאמינים שהרב תיאר לעיל. נראה שהמאמין מהסוג הראשון, הוא המאמין מהסוג השני אלא שפשוט חתכת את סיבת אמונתו של המאמין הראשון. פשוט כתבת שהוא מאמין כי הוא הגיע למסקנה שהוא מאמין, בדיוק כמו המאמין השני. אני באמת לא רואה הבדל. לי נראה שהמאמין השני הוא המאמין היחיד שגם קיים בהנחה שאנחנו מדברים על אמונה משיקולים פילוסופיים. גם אם הגעתי למסקנה שאלוהים קיים ב100 אחוז משיקולים פילוסופיים( מה שנראה הזוי) ,עדיין הוא מאמין כי הוא מבין שזה יותר סביר וזה גורם לו לומר שהוא מאמין שיש אלוהים.
סליחה אבל זה הרגיש לי כמו לרדוף אחרי הזנב של עצמך. אולי אני מפספס כאן משהו. אשמח להסבר
ההבדל הוא בשאלה האם הוא קיבל החלטה שהטיעונים משכנעים אותו, או נשאר ברמת הטיעונים עצמם וההסתברויות לשני הצדדים. זהו ההבדל בין הימור לאמונה.
לא ניתן לומר שחלק ממה שמשכנע בטיעונים זה עצם היותם בעלי סבירות גבוהה יותר? איזה בן אדם משתכנע מטיעונים פחות סבירים על פני טיעונים יותר סבירים?? מרגיש לי הינוח. אדם מקבל החלטות לפי מה שיותר סביר (אדם רציונאלי). בפני אדם ניצבים שני אופציות: יש או אין אלוהים. יש שיקולים פילוסופיים לפה ולפה, אדם מחליט מה יותר סביר בעיניו (כמו למשל עיקרון הסיבתיות והראיה מהמורכבות ומהתכנון וכו׳) וזה נותן משקל עדיף יותר לבחירה שיש אלוהים. בחרתי אחרי שהבנתי את השיקולים. מבחינתי אפשר לקרוא לזה הימור. הימור מושכל אם תרצה. אולי זאת סתם סמנטיקה. מצטער על החפירה… או שאני מפספס משהו או שאני חוזר על דבריך בלי לשים לב.
אנא חדד את דבריך היטב אם תוכל כי אני באמת חושש שאני לא יורד לסוף דעתך
דבר שקפץ לי עכשיו ואולי הרב התכוון,
שאדם מבין שיש דבר שיותר סביר אבל בכל זאת לא משתכנע. ואז הוא אומר אוקיי, אם הייתי חייב להמר אז הייתי הולך על היותר סביר, למרות שגם זה כשלעצמו, לא משכנע אותי… אני חושב שזה יותר הגיוני. כמו לשאול: איך החלב נגמר? הרי הוא היה מלא כשיצאתי מהבית ואף ולאף אחד אין מפתח. אז אופציה ראשונה (לא סבירה בעליל )היא: חייזר גמר את החלב. אופציה שניה: אדם פרץ לבית, שתה את החלב ויצא בלי לגנוב כלום (לא סביר אבל יותר סביר מהאופציה הראשונה)
זה כל מה שניסיתי לטעון בטור 661. כשאני רואה שיש סיכוי 60% למשהו, יש בפניי שתי דרכים: להחליט שזה מספיק עבורי ואני מאמץ את זה. להחליט שזה סביר אבל אין די בזה כדי שאאמץ את זה. הראשון הוא החלטה והשני הימור. יכול להיות אדם שמבחינתו 60% זה מספיק כדי לאמץ את המסקנה, ואדם אחר דורש 80% ולכן לא יאמץ אותה.
זה בדיוק מה שכתבת בהודעה האחרונה.
הבנתי. תודה רבה
ההכרעה לאמץ את האמונה הרי הא ככריתת ברית – עקרון מפתח בקבלת עול תורה. גם בזוגיות יש את הנישואין – שהיא כריתת ברית על בסיס הכרעה , ומולה יש את "ידועים בציבור" שחוששים להכריע כל עוד אין וודאות של מאה אחוז. עקרון הברית הדומה לנישואין וההשלכות של זה מובא יפה במשא של ר ירוחם ממיר בשמחת תורה תרפ"ג
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer