ברכת אשר המית אתכם בדין ותחיית המתים

הבנתי שהרב סובר שאין תחיית המתים יוצאת מן הפסוקים, שהרי הם נתונים למספר פרשנויות. על פי הגמרא יש בעיה במי שסובר ככה. איך הרב מתייחס לזה? אולי לא הבנתי טוב?

מה אני יכול לומר על כך? אין סמכות לגבי עובדות. הדרשות לא מאד משכנעות (הנך שוכב עם אבותיך וקם, למשל), ובפרט שזה דרש אגדה. אין לי עמדה נחרצת בעניין, אבל הרמזים לכך די קלושים. מצינו אמירות שאין לפרשן כפשוטן, והן נאמרו רק לחזק את הדבר. כך למשל יש בראשונים פירושים על אמירות שמשהו הוא הלמ"מ שזה נאמר רק כדי לחזקו ובעצם זה דין דרבנן.