בר הכי

תודה רבה כבוד הרבה, בבקשה אם אפשר סבלנותך לענות עוד בהמשך לכך :

נניח והתגלה ספר הלכתי מקיף והתברר שמי שכתב אותו היה אדם שאינו מאמין כלל בתורה ואפילו באלוקים, אבל הוא הקדיש את כל חייו לבירור ההלכה הנכונה לדעתו, כלומר שאם היה אלוקים והוא היה נותן את התורה, זה היה רצונו מבחינת ההלכה לדעתו של אותו אדם.

האם היה מותר לנהוג כמו הספר הזה כאשר כולו בנוי על הכרעות אישיות?

האם היה מותר לנהוג כמו הספר הזה כאשר כולו היה בנוי על עמדותיו של אותו אדם כאשר הם נשענות על פוסקים אחרים?

האם לדעתך יש ערך חיובי בספר שכזה לעם ישראל ותורת ישראל?

האם לדעתך כתיבת הספר הזה על יד האדם הזה ענתה באופן כללי על רצון השם מהאדם?

אם יש ספר שבו מופיעות ההלכות הנכונות לא משנה מי כתב אותו. אבל אינך יכול לדעת שאכן זה מה שיש בו.
כל השאר שאלות טיפשיות.

האם יש איזשהו ספר שבו ידוע שמופיעות ההלכות הנכונות? יש שלנו את התלמוד ואז יש לנו פרשנים רבים לאורך הדורות כל אחד לפי דעתו, ההבדל היחיד בין הספר שעליו דיברתי זה שהוא נעשה עי אדם ללא יראת שמיים, אז השאלה היא האם לא ניתן לנהוג כמוהו כי הכותב אינו ירא שמיים?

עשיתי חילוק בין ספר שמסתמך כולו על פוסקים לאורך הדורות לעומת ספר שמכריע ישירות מהתלמוד כי אפילו מאדם ירא שמיים יהיה לרוב המוחלט היום קשה לקבל פסיקת הלכה מספר שכולו מכריע מהתלמוד, ואם כן אולי במצב הראשון כן היה ניתן להשתמש בו ובשני לא

*כמו כן נקודה למחשבה על השאלה הזאת היא שישנם ספרים אנונימיים שהפוסקים השתמשו בהם לאורך הדורות, מניין לדעת שהם נכתבו כי אדם ירא שמיים?

לגבי שאר השאלות אני לא יודע למה הן טיפשיות, אודה לך אם בכל זאת תוכל תתייחס

ועוד נקודה במחילה, נניח שמי שכתב ספר מסוים הוא רב קהילה, מי יודע בכלל מהי יראת השמיים שלו, אולי אין לו בכלל, אז גם ניתן לשאול איך נדע שמה שכתוב נכוו?