גבר קונה אישה?

שו"תגבר קונה אישה?
מירב שאל לפני 5 שנים

שלום לרב אברהם
שמי מירב, בת 31. עורכת דין במקצועי. אני עומדת בפני חתונה עם אהוב לבי בעוד ארבעה חודשים.
חשוב לי להתחתן לפי המסורת היהודית. אני מאמינה באלוהים שברא את העולם, ומרגישה קשר ואפילו מחוייבות למסורת של העם היהודי והמנהגים שלו.
אולם, קראתי ולמדתי, כי מאחורי המשפט התמים "את מקודשת לי בטבעת קידושין הזו", ההבנה של הרבנים היא שהבעל קונה את האישה. זה מזעזע בעייני לחשוב שאפשר לקנות בן אדם. ויותר מזה, ראיתי הסרטון, שבספרים של הלכה רבנים מסבירים שהכוונה שהוא קונה אותי לעניין מחוייבות שלי אליו ליחסי מין.ברור לי שגם דתיים לא מתייחסים לאישה כמו מחבת שהם קנו. מנגד, אני מאמינה שאי אפשר לקנות בני אדם, שזה מושג בכלל לא שייך, ובמיוחד לא לשם מין. זה אולי התפישה של ההלכה לפי 2000 שנה, כשאדם היה לוקח את אשתו מהבית של אבא שלה, ומעמד האישה היה בכי רע. אבל היום הדברים נשמעים מופרכים כל כך.
אני לא רוצה שבטקס החופה שלי בעלי "יקנה" אותי. (ומתוך כך בגירושין הבעל צריך "לגרש" אותי. גם כן טרימנולוגיה ישנה ומזעזעת). לכן אמרתי לארוסי שאני לא מוצאת את מקומי בטקס כזה. אלא טקס שבו האישה והאיש שווים, וכורתים ביניהם ברית אהבה כשוויים ואוהבים. זה מאוד מפריע לארוסי, הוא רוצה טקס של דת לפי הרבנים של ההלכה. 
חבר מהעבודה הפנה אותי אליך, שאתה רב רציונלי ומוסרי שיודע להסביר את ההלכות בצורה הגיונית ולפי השכל, וגם אומר הלכות אמיצות ולא במיינסטרים.
א. האם תוכל להסביר לי אם באמת הבעל קונה את האישה, והאם זה לקנות אותה לעניין שאני מחוייבת ביחסי מין. ב. למה שהטקס לא יהיה שיווני, כריתת ברית משותפת?
ג. האם מותר לי לפי ההלכה של היהדות, מתחת לחופה לומר לארוסי "הרי אתה מקודש לי באהבה גדולה" ולתת לו טבעת?
ד. האם יש אפשרות לטקס שיווני לפי ההלכה? תוכל להפנות אותי לרב מהרבנות שיכול לערוך לנו חופה כזו, לפי רצונותינו?
בתודה מראש, מירב.

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 4 שנים

שלום מירב.
מזל טוב, ושיהיה לכם הרבה נחת. דברייך דורשים פירוט רב בכמה וכמה נקודות וכאן קשה לי לעשות זאת. לכן אענה בקצרה יחסית, ואם תרצו אשמח לשוחח אתכם בעל פה ולפרט יותר. אחרי ההסבר שמופיע בהתחלה אתייחס לשאלותייך.
ראשית, תנוח דעתך. הבעל לא קונה את האישה בשום מובן שהוא. אף אחד בהלכה לא חושב כך ולא אומר זאת. אנשים מתבלבלים בגלל המינוח (כולל אנשים שבקיאים בהלכה). בז'רגון ההלכתי "קנין" פירושו מעשה משפטי. למשל אדם עושה קניין כדי למנות שליח. הפעולה ה"קניינית" מחילה את חוזה השליחות, אבל לא נכון שהמשלח הוא בעליו של השליח. יש ביניהם חוזה. כמשפטנית את ודאי יודעת שכדי שמצב משפטי ישתנה דרושה פעולה כלשהי, אחרת קשה להגדיר את המצב המשפטי וממתי הוא משתנה. בהלכה הדרישה למעשה כזה קיימת בכל חלות, כמו קידושין, בעלות על ממון, שליחות, הפרשת תרומה וכדומה. זה מה שנקרא פעולת 'קניין'.
לכן משתמשים במונח שהבעל 'קונה' את האישה, והכוונה היא שהבעל עושה פעולה קניינית כדי להחיל את הקידושין. אכן נכון שבהגדרה ההלכתית דווקא הבעל עושה את הפעולה הקניינית, שכן כך התורה מגדירה אותה, אבל אין לכך שום קשר לבעלות שיש לבעל על אישתו. מי שאומר זאת לא יודע מה הוא שח. מה שיש בין הבעל לאישה הוא חוזה הלכתי ולא בעלות. החוזה מחייב את שני הצדדים במחויבויות שונות זה כלפי זו, כמו כל חוזה. זה הכל.
לפני כמה שנים הטעות הזאת הוצגה בצורה מפורטת מאד במאמר של רבקה לוביץ (טוענת רבנית דתייה ועורכת דין), בכתב העת "אקדמות", שם היא הביאה את המקורות, ניתחה אותם, וטענה שהבעל קונה את אשתו במובן של בעלות. לכן היא, כאישה דתייה פמיניסטית, קראה לנשים ולאנשים לא  לעשות פעולת קידושין הלכתית. בגיליון שאחריו כתבתי מאמר (לינק כאן למטה) מפורט שסותר את כל טענותיה והראיתי שזה חוסר הבנה בתלמוד ובמפרשים. הם כותבים בדיוק את ההיפך ויוצאים בתוקף נגד התפיסה שהבעל קונה את אשתו, וזה קורה עוד הרבה לפני שזה היה לא אופנתי לומר שהבעל קונה את האישה (יש לכך ראיות בתלמוד עצמו, ובמפרשיו כבר מימי הביניים המוקדמים). כלומר לא מדובר באפולוגטיקה אלא בתיאור אותנטי של התפיסה ההלכתית.
רק להבהרה, מפני שאני סולד מאפולוגטיקה (ובטח מעיגולי פינות אפולוגטיים), איני טוען שההלכה היא שוויונית. היא לא. ואגב, זה מאד מפריע גם לי (ויש לי כמה הצעות לשיפור המצב במסגרת ההלכה). ובכל זאת אוסיף הערה פילוסופית. צריך להבין את חוסר השוויון הזה מהפרספקטיבה הדתית. חשבי על חייל שיוצא להילחם, והורג חיילי אויב. זו פעולה לא מוסרית, אבל היא נצרכת כדי לשרוד. כלומר לעתים אנחנו נדרשים לעשות פעולות לא מוסריות, לא כי אנחנו חושבים שהן מוסריות אלא בגלל שיש ערך שעומד מנגד ומימושו דורש את הפעולה הלא מוסרית (כמו רופא שעושה ניתוח ומכאיב כך למנותח, אבל זה נעשה כדי לרפא אותו). כעת שימי לב (מה שלפעמים אנשים חילוניים מפספסים) שב"סל" הדתי יש כמה וכמה ערכים מעבר לערכי המוסר. אני מכנה אותם "ערכים דתיים". איסור אכילת חזיר לא בא להשיג מטרה מוסרית, וכך גם חובת שמירת השבת (להפתעת רבים). אלו ערכים דתיים, ולא ערכי מוסר (הם באים להשיג מטרות רוחניות כלשהן). לפעמים נוצר  מצב שבו הערך הדתי מתנגש עם ערך מוסרי, ובחלק מהמקרים הללו (לא  תמיד) ההלכה אומרת שהערך המוסרי נדחה מפני הערך הדתי. טעות היא להסיק מכך שלהלכה לא איכפת מהמוסר. המסקנה היא שאיכפת לה גם מהערך המנוגד. בקונפליקט הזה צריך להכריע לאחד הצדדים, ובהכרעה כזאת תמיד נפגע אחד מהערכים המנוגדים. זה נכון גם בקונפליקט בין ערכי מוסר. סטודנט של ז'אן פול סרטר חי בפאריז הכבושה על ידי הנאצים, והתלבט האם להישאר שם כדי לטפל באמו המבוגרת והחולה שחיה לבדה, או לברוח ולהצטרף לצבא צרפת החופשית להילחם בנאצים. נניח שהוא החליט להישאר (או ההיפך), האם זה אומר שלדעתו לא נכון להילחם ברוע (או לטפל באמו)? ודאי שלא. הערך המנוגד מאלץ אותו לוותר על הערך הזה, אבל שני הערכים חשובים לו, ודווקא בגלל זה הוא מצוי בקונפליקט. כך גם בהלכה: כשפיקוח נפש דוחה שבת, הערך של חיי אדם דוחה את הערך של שבת, אבל זה לא אומר שהערך של שבת לא חשוב להלכה. אני טוען שכך הוא גם בהקשר של הקידושין. יש שם אי שוויון, אבל אני מאמין שזה בגלל שיש מולו ערכים דתיים שדוחים אותו, ולא בגלל שלהלכה לא איכפת מהשוויון ומהמוסר. כך למשל ההלכה מתנגדת לנישואין בין בני אותו מין (לא רק מתנגדת, אלא זה כלל לא מוגדר ולא  תקף לפי ההלכה). אין זה אומר שהיא לא שוויונית ושלהט""בים לא חשובים לה. אבל יש ערך מנוגד שמאלץ אותנו לא לאפשר נישואין כאלה (בהלכה. במדינה זה ענייןם לגמרי אחר, שלא אכנס אליו כאן).
אדם חילוני שלא מחויב לערכים ה"דתיים" אלא רק לערכי המוסר, מבחינתו כמובן שבמצבים כאלה אין קונפליקט, ולכן כשהוא רואה התנהלות כזאת הוא מסיק שהאדם ההלכתי אינו מוסרי. אבל זו טעות שנובעת משיפוט שהחילוני עושה לדתי לפי הנחותיו שלו. למיטב הבנתי, ברמה המוסרית יש לשפוט אדם לפי ההנחות שהנשפט מאמין בהן ולא לפי הנחותיו של השופט. לכן לדעתי גם אדם חילוני אמור להבין שאדם הלכתי שנוהג בצורה לא שוויונית הוא אולי טועה (לדעתו של החילוני), אבל לא נכון לומר שהוא אינו מוסרי. שהרי לשיטתו של הדתי, למרות המחויבות למוסר, הערך המנוגד מאלץ אותו לפגוע בערך המוסרי, ולא בגלל שהמוסר לא חשוב לו ושהוא לא מחויב למוסר. כך גם בדוגמת המלחמה. מי שמתנגד לצדקת המלחמה שלי יראה אותי כבלתי מוסרי. אבל הוא טועה. המסקנה שהוא צריך להסיק היא שאני טועה (לדעתו), אבל אם אני באמת מאמין בצדקת המלחמה הזאת אז לא נכון לומר שאני לא מוסרי. טוב, עד כאן פילוסופיה.
בכל אופן, למרות שההלכה לא לגמרי שוויונית, אני טוען בתוקף שהמיתוס הזה על הקניין של הבעל באשתו הוא חסר שחר. כפי שכתבת, אף אחד בפועל ודאי לא תופס זאת כך, וכפי שהראיתי במאמר זה בצדק גמור. 
אם תרצי לקרוא את המאמר: https://mikyab.net/wp-content/uploads/2019/05/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%9D-%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%AA.pdf
 
וכעת לשאלותייך:
א. ראי כאן למעלה. ממש לא.
ב. לא יודע, אבל כנראה יש ערך דתי שדוחה את ערך השוויון. אבל השאלה מי בדיוק עושה מה בטקס אינה חשובה לדעתי. השאלה מה משמעותו של הטקס ומה תוצאותיו, וכאן ברור שאין מדובר בבעלות קניינית. איך מחילים את סטטוס הקידושין (החוזה), זה רק עניין טכני.
ג. יש על כך מגבלות מתי ואיך לעשות זאת, והרב שיערוך את החופה ינחה אתכם.
ד. בארגון צהר עורכים טקסי קידושין בצורה יותר פתוחה, אם כי מחויבת להלכה. אתם יכולים לפנות אליהם, ואני בטוח שהם ישמחו לסייע. אם אתם רוצים להינשא כהלכה אבל לא דרך הרבנות, תוכלו לפנות לארגון "מבוי סתום" (חפשו באינטרנט). הם ינחו אתכם ויסייעו למצוא רב שעושה זאת. חשוב להבין שנישואין כדת משה וישראל אין פירושם בהכרח נישואין דרך הרבנות הראשית. הרבנות היא מוסד שתוקפו הוא מכוח החוק הישראלי, ואין לו שום מעמד הלכתי. אם התחתנתם כדת משה וישראל לא דרך הרבנות אתם נשואים למהדרין לפי ההלכה, אם כי יש לכך השלכות משפטיות מסוימות (לא רבות), ויסבירו לכם את המצב שם. כשלעצמי אני מתנגד מאד לרבנות הראשית ולכפייה הדתית שהיא מקדמת ולתפיסות החשוכות שמנחות אותה, ולכן תומך בנישואין שלא נעשים דרכה. אבל אני בהחלט בעד נישואין כדת משה וישראל בפיקוח של רב.
שוב מזל טוב לשניכם ורוב נחת. מוזמנים לפנות בכל שאלה 052-3320543.

ישי הגיב לפני 4 שנים

אם את רוצה הרחבה על הנושא הרב רא"ם בשיעוריו על מסכת קידושין דן בנושא.

הרב אתה לא חושב שזה יוצר בעיות עם גירושין אחרי זה אם לא מתחתנים ברבנות?

mikyab צוות הגיב לפני 4 שנים

אפשר להתגרש ברבנות. ככל הידוע לי מסדרים היום גירושין גם מחוץ לרבנות. המעוניינים יפנו למבוי סתום ויתעדכנו במצב.

מירב הגיב לפני 4 שנים

שלום הרב אברהם!
זו שוב מירב.
בהערכה גדולה אני מוקירה את תשובתך הארוכה והמפורטת. אכן אבן נגולה מעל ליבי למשמע התשובה כי לפי ההלכה הבעל אינו 'בעלים' על האישה.
אם יורשה לי, כמה שאלות המשך:
א. הסברת כי "מה שיש בין הבעל לאישה הוא חוזה הלכתי ולא בעלות. החוזה מחייב את שני הצדדים במחויבויות שונות זה כלפי זו, כמו כל חוזה". כשאני נכנסת לתוך חוזה משפטי אני מאוד רוצה לקרוא אותו לפני, ולהבין אותו. היכן אפשר לקרוא אותו? האם החוזה משפטי הנ"ל כתוב נמסר למתחתנים לפני החופה? האם הוא כתוב בעברית מודרנית וקריאה?.
ומכאן לב' (וסליחה על הישירות):
ב. האם בתוך החוזה הזה יש התחייבות ליחסי מין? ברור לי שבכל קשר זוגי בני הזוג מבינים שהמין הינו דבר משמעותי לשני הצדדים, ויש "הסכם בלתי כתוב" שהזוגיות גם צריכה (ורוצה!) לפרנס את התשוקות המיניות של שני הצדדים. אולם בחברה הכללית, החילונית, אין "התחייבות" ליחסי מין, בתדירות כלשהי. זה פשוט זורם כשטוב לשני הצדדים. ברור לי שגם אצל דתיים, אם האישה לא מעוניינת (מציגה את הצד הנפוץ ביותר, כוונתי הן לגבר והן לאישה) אז לא כופים עליה יחסים בכוח. אולם האם החוזה משפטי הנ"ל אומר לאישה תוכן בסגנון : "עשי כל שביכולתך, בהשתדלות רבה, כדי שלבעל יהיו יחסי מין סדירים, גם אם אינך רוצה ומעוניינת? [שאלתי נובעת מההבנה שהאיסור ההלכתי על אוננות ופורנוגרפיה, וכמובן בגידה, מצריך שהאישה תהיה האופן היחיד בו האיש ממש את תשוקותיו המיניות. ומכאן שאלתי הנ"ל.]
ג.מדוע כל אחד מהצדדים אינו יכול, ביחידות, לבטל את הסכם השותפות (כמו כל הסכם שותפות אחר)? שאלתי היא לא רק למה הבעל נותן גט, כי אני יודעת שצריך גם את הסכמת האישה. שאלתי למה כל צד לא יכול ללכת כשהוא רוצה?
ד. האם בחתונה דרך "מבוי סתום" אפשר למנוע עגינות (ע"י הסכם קדם נישואים וחתונה תנאי), וברבנות אי אפשר?

שוב תודה רבה!
מירב

צחי הגיב לפני 4 שנים

רבקה לוביץ (טוענת רבנית דתייה ועורכת דין), בכתב העת “אקדמות”, שם היא הביאה את המקורות, "ניתחה אותם", וטענה שהבעל קונה את אשתו במובן של בעלות. לכן היא, כאישה דתייה פמיניסטית, קראה לנשים ולאנשים לא לעשות פעולת קידושין הלכתית.

הנה לך דוגמא קלאסית למה גורם לימוד תורה של אישה.

צחי הגיב לפני 4 שנים

למירב
1. המסמך המשפטי נקרא "כתובה". והוא כתוב בשפה הארמית.
בגדול הבעל מתחייב לאישה ל-3 דברים – מזונות, בגדים ולקיום יחסים לפי רצונה. (מה שמכונה בלשון התורה "עונה")
אותנו לימדו שהבעל בעצם מעניק לאשתו את היחסים לפי עונתה ולא חלילה פורק את יצריו בגופה.
כלומר, הזמנים המחוייבים שההלכה קובעת לקיום יחסים הם לפי כוחותיהם של הבעל והאישה. וכמובן שהדבר תלוי ברצון האישה מפני שהיחסים מוענקים לה ובשבילה. (ולא רק לצורך לידת ילדים)
כל אישה בר דעת צריכה לקחת לתשומת ליבה שאם היא תנעל דלת בפני בעלה הוא יחפש את עצמו בשדות זרים. (מצב קיצוני בעניין זה מוכנה בהלכה "מורדת על בעלה" – עייני בויקיפדיה ועוד)
ישנם דברים נוספים שאינם רשומים בפירוש בכתובה וכנראה גם רבים אינם יודעים אותם. לשם כך תצטרכי ללמוד את "מסכת כתובות". (אבל זה יקח זמן ומה גם שאני שייך לזרם המתנגד ללימוד תורה לנשים. אז הכי פשוט – רישמי בגוגל "חובות האישה לבעלה" והכל יפתח בפנייך.)
2. למעשה רבים המתחתנים אפילו דתיים וחרדים שאינם מודעים כלל למשמעות "החוזה המשפטי" שנעשה כאן. כמו במקרים רבים מעולם המשפט והחוזים הם סומכים על ההלכה שעושה בשבילם את הטוב ביותר.
מהצד שלך אני בהחלט מזדהה עם הרצון לבדוק את ה"חוזה המשפטי" הנ"ל. אבל ככל שתחקרי חוששני שכנראה תגלי שם דברים שלא ימצאו חן בעינייך מבחינה שיוויונית. אז אולי כדאי שתתייחסי לזה ככל חילוני מצוי – זהו פשוט טקס נישואין וחלאס. תרצו – תקיימו, לא תרצו – אל תקיימו.
3. לסיום, אמליץ לך לנהוג לפי הסיסמא "בלי טריקים ובלי שטיקים" – אם החלטת להתחתן לפי ההלכה, התחתני ברבנות לפי הספר ואל תייצרי לעצמך בעיות מיותרות.

אליסף הגיב לפני 4 שנים

מציע אפשרות שחשבתי עליה.

בעבר לגבר היה מותר לשאת יותר מאשה אחת, ובימי קדם היו גם פילגשים (בידיעת כולם) גבר היה יוצא מסופק מינית לפעמים ללא אשתו. ייתכן שבשל כך היה מחויבות לגבר למצוות עונה (יחסי אישות) עבור אשתו, שלה אין דרך להשיג את הסיפוק הזה והיא משוועת רק לבעלה.

צריך לשים לב שהיהדות באופן עקבי תמיד הייתה קצת יותר מוסרית מהנורמות האנושיות. והתקנות היו בהתאם לאותה נורמה.
בעבר היה מקובל בכל צבאות העולם שבזמן כיבוש הגברים אונסים את הנשים, התורה תיקנה רובד מוסרי על גבי הנורמה הפסולה הזו, ע"מ שהחייל היהודי יכבוש את יצרו ויהיה לו תהליך עדין מוסרי יותר (אשת יפת תואר) , יש מישהו (מהעולם הדתי) שחושב היום שבכלל שייך היום עניין אשת יפת תואר? ברור שלא.

גם בנישואים ברור לכולם שזוגיות נכונה כיום היא זוגיות שיווניות כאשר השוני בין גבר לאישה מייצרים הרמוניה בריאה, אבל לא חלילה מתוך ניצול פערי כוח או מעמדות.
סה"כ הנוסח הוא נסוח קדום, יש בו הרבה יופי ודאגה לאישה, לא מבין מה הלחץ של האנשים על קונספטים…

אגב גם אני משפטן ולכן אני יודע שלהיות "בעל" זה מלשון בעלות שהיא זכות קניינית ולא חוזית שאחד המאפיינים שלה שיש לה פומביות כלפי הכלל. הבעל אוסר את אשתו על כל העולם וזה רק מעיד שהמחויבות והחיבור הזה הוא חזק ביותר. כידוע זכות קניינית גוברת על זכות חוזית.

mikyab צוות הגיב לפני 4 שנים

שלום מירב.
א. קשה "לקרוא" את החוזה הזה מפני שהוא מפורט בשולחן ערוך אבן העזר ונושאי הכלים (=המפרשים) והוא ארוך ודורש התמצאות בהלכה. אבל אני לא חושב שזה קריטי מבחינתך, שכן מה שתקיימו תלוי יותר בכם מאשר בהלכה. בסך הכל אנשים יודעים מה משמעותו הפרקטית של החוזה הזה.
ב. החוזה הזה אכן מחייב יחסי מין. לגבי התדירות יש הלכות שונות, אבל זה עניין להסכמה ביניכם. תיאורטית מבחינה זו יש קצת אסימטריה בין הבעל לאישה. הבעל חייב לאישה את סיפוקה המיני, והיא חייבת בעיקר לסייע לו להביא ילדים לעולם (מצוות פרו ורבו).
ג. החוזה הזה הוא רגיש מאד, וכמעט כל משמעותו היא שלא כל אחד יוכל ללכת כשהוא רוצה. גם כשיש חוזה שותפות לא כל אחד יכול ללכת כשהוא רוצה, שהרי יש הסתמכות של הצדדים אחד על השני. מעבר לזה, היציבות היא חלק מהאדנים שעליהם יושב בית בריא, וזה מחייב שלא יהיה כל כך קל לקום וללכת. בעניין זה אני תמיד תוהה דווקא על החברה החילונית: כיצד ייתכן שבני זוג חותמים ביניהם חוזה והחברה מאפשרת בקלות בלתי נסבלת להפר אותו, ומתייחסת לבגידה או לפזילות הצידה בסלחנות בלתי נסבלת.
ד. ככל הידוע לי – כן. הסכם בוודאי, ואני חושב שגם תנאי. ברבנות נדמה לי שאפשרי הסכם אבל לא תנאי.

י הגיב לפני 4 שנים

ומה לדברי הרמב"ן כשפירש את "ואל אישך תשוקתך" בכך שהאישה נכספת להפוך לשפחה של האיש ולמעשה להיות רכושו בניגוד לעבד שאין מנהגו לקנות אדון לעצמו?
או הפוסקים שמתירים אף לאנוס את האישה כמו בעל העצי ארזים?
אמנם אין הלכה כמותם אבל דעות אלו עדיין קיימות ביהדות ולמעשה לא מעט ראשונים ואחרונים סברו כך.

mikyab צוות הגיב לפני 4 שנים

שכחת עוד נקודות: מה עם רצח ארלוזורוב, עלילת בייליס, משפט דרייפוס, מכות מצרים, בגידתו של קיאפה, חטאו של שלמה המלך, השקפותיו של פלוטינוס, משפט פיתגורס ועוד?

יונתן בן חנן הגיב לפני 4 שנים

לא הבנתי מה הקשר לבגידתו של קיפא

mikyab צוות הגיב לפני 4 שנים

בגימטריה זה "בראשית ברא אלוקים" עם הכולל.

בס"ד ג' בכסלו פ"א

לרמד"א – שלום רב,

לכל הקלקלות שהזכרת – רצח ארלוזורוב, עלילת בייליס, משפט דרייפוס, מכות מצרים וכו' וכו' – יש מכנה משותף: הם נעשו ע"י גברים.

האלימות הכוחנות והדכאנות טבועות בדנ"א של הגברים, ולכן לא פלא שהעולם הגברי נראה כך. אין לזה תרופה אלא בהעצמת כוחן של הנשים.

זה יקרה כאשר תהיה ההנהגה בידי תלמידי חכמים, שהם ענוותנים כנשים אך עושים גבורה כאנשים (כדברי רבי ברכיה ביומא ע')..

בברכה, שטערנא צילה רוטלינגער
המדרשה החצי-שנתית 'שמן המור'

ישי הגיב לפני 4 שנים

לפי מה שנשמע מהרמב"ן(לא קראתי אותו בפנים) משמע שזה הקללה בתכלס. זה לא אומר שהוא מתכוון שככה צריך להיות. להפך אלה קללות משמע שזה לא אמור להיות ככה. יש לך דרך פמיניסטית להסביר את הפסוק "והוא ימשול בך"?
לרב מיכי, יש פוסקים שמתירים לאנוס?!

השאר תגובה

Back to top button