דם חימוד

שלום הרב,
אני מנסה להבין את הרלוונטיות של גזירת דם חימוד לימינו.
העליתי בחכתי את המקורות הבאים – ונניח כרגע לשאלה אם מותר או אסור לקיים יחסים לפני נישואין (דין פילגש וכו) ונצא מנקודת הנחה שיש כאלה שעושים זאת וגם מקפידים על טבילה במקווה למרות שאינם נשואים. השאלה היא על דם חימוד בלבד ולא על דמים אחרים.
מתוך המיקרופדיה התלמודית:
תבעוה להיבעל מיד, נחלקו אחרונים בדבר:
יש אומרים שאין חוששים לחימוד, ולא חששו אלא אם תבעוה להינשא לאחר זמן (ט"ז שם סק"א).
ויש אומרים שאין לחלק בכך, אבל כל ביאה שאינה של נישואין לא חששו בה לחימוד, שחימוד שעל ידי נישואין גדול יותר (חוות דעת שם סק"א).

מתוך פניני הלכה:
"יש אומרים שבני זוג שקיימו זוגיות ארוכה בלא נישואין כהלכה, וזכו לחזור בתשובה, ואח”כ התעוררו להתחתן כהלכה בחופה וקידושין. גם אם פסקו וסתותיה, ואף נטהרה מנידתה, עליה להיטהר לקראת הנישואין בהפסק טהרה, שבעה ימים נקיים וטבילה (טה”ב ט, ד). אולם הלכה כדעת רוב הפוסקים שאינה צריכה לטבול, שהואיל והיו בזוגיות קבועה, לא מתעוררת חמדה מיוחדת לקראת הנישואין (אשרי האיש כו, לו; שבט הקהתי ו, שיז)."

כלומר, על פי זה:

1. זוג שרוצים להיות ביחד ללא נישואין – אין עניין דם חימוד.
2. זוג שנישאים אחרי שכבר קיימו יחסים זה עם זו – אין עניין דם חימוד.
3. זוג שנישאים בלי לקיים יחסים לפני כן – גם ככה יש טבילה בנוהל לפני החתונה (ובוודאי יותר מחודש בין הצעת הנישואין לחתונה).

כלומר במציאות ימינו הקונספט של דם חימוד מעשי רק כשהזוג רוצים לקיים יחסים בפעם הראשונה לאחר הצעת הנישואין…? (זה תרחיש די לא סביר לדעתי, אבל לא הצלחתי לחשוב על תרחיש אחר שאינו נכלל ב3 האפשרויות לעיל…)