דמוקרטיה כערך?
שלום הרב,
קראתי בשבת את פרק 39 ב"מהלכים בין העומדים". הזכרת שם את הדמוקרטיה כמקור מחייב עצמאי שיש לך, בנוסף להלכה ולמוסר. מה הרציונל לכך? בשלמא לגבי המוסר, שהראית שמגיע מהקב"ה וטבוע באינטואיציות שלנו. אבל הדמוקרטיה היא להבנתי רק שיטה שלטונית מעשה ידי אדם, עם יתרונות וחסרונות, שצריכה להיבחן ברמה התועלתנית ולא כערך בפני עצמו. איך ייתכן שהיא ברת הכי לעמוד בפני ציווי מהקב"ה?
לכאורה ניתן, כפי שכתבת, לומר שיש מחויבות אליה מכח הצו הקטגורי. אבל אם אנחנו יודעים שעבודה זרה היא דבר רע באופן מהותי ולא יחסי, ביעורה מהעולם הוא דבר טוב, והחוק הכללי הרצוי כאן הוא "יש לבער כלי עבודה זרה". הרי אם היה כלי שעושה רע מוסרי, היינו רוצים לבער אותו גם אם הייתה קבוצה שמצדדת (בניגוד למוסר) בקיומו. למה ייגרע חלקו של כלי רע מבחינה דתית?
דמוקרטיה הוא כינוי למה שנראה לי סביר וראוי כצורת שלטון. אין את אל הדמוקרטיה שמהווה מקור תוקף. כשאין קונצנזוס לגבי רוע של משהו, לא נכון לבער אותו כי כך ההלכה אומרת. זה דורש איזו הסכמה והבנה כללית. גם דעא"ש מבערים את הרע לשיטתם. לגבי מוסר יש הסכמה רחבה ולכן שם המצב שונה.
אז מה ההיכי תמצי של ההלכה הזאת? הרי ברור מהתורה שהיא לא ניתנה רק למצב בו יש קונצנזוס שעבודה זרה זה רע.
ההלכה הזאת נאמרה בעולם אחר שונה מאד מהעולם שלנו. בעולם האחר היה מקובל להילחם ולהשמיד אלים של אמונות זרות. מלחמה על אמונה הייתה תופעה מקובלת ולגיטימית. בעולם שלנו יש דמוקרטיה ויש לה הנחות יסוד.
אגב, לדעתי כך סוברים גם רוב ככל הפוסקים, אלא שהם לא מוכנים לשים על השולחן ביושר את הטיעון הזה, ולכן או שותקים וקורצים, או מדברים על "אין ידינו תקיפה" וכו'. בדיוק כמו בהלכת מורידים ואין מעלים שכולם מסכימים שלא שייכת היום.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer