האם דבר כזה (שאני יודע מקרוב שהיה) הינו מבחינה סטיסטית יותר מחיזוי וניבוי מראש תוצאות לוטו בשלוש פעימות זו אחר זו?

ראיתי בקישור הזה קצת סתירות לסיפור בכתבה:

https://x.com/moshepargod/status/1919135492982915234

שעת הלידה תוארה כ12:55 ולא 10:55.
בסרטון הוזכר שהפתק נאבד אם כי לא הבנתי מי איבד.

יש לי חקירה האם "לא יודע" זה שזה כל כך מרשים עד שאיננו יכולים לכמת את גודל האירוע ולתת לו הסתברויות וחישובים, מחמת עומק המושג וקוצר המשיג, או "שלא יודע" מחביאה בתוכה אמירה מעין חינוכית, או אפילו צינית משהו, אין לי זמן להתעסק בדברים הלא מעניינים הללו, חבל על הזמן היקר שלי ושלך ובעיקר של צופי בלוג זה האינטלגנטים, ואם אני צודק בהבחנה השנייה כיצד תסביר את עשרות פרקיך כאן באתר וביטיוב שעוסקות "במטפיזיקה" שמרוב גודלם (במיוחד בדור האינסטנס והאיפרקטיביות שמאפיין הרבה מן הציבור בימינו) לא היה לי קוצים להישאר מול המסך יותר משעה שמתוך הפרק הראשון, בכל אופן זו דוגמא הרבה הרבה יותר מרשימה מהדוגמא האהובה עליך עם הוריך כשחזרת מהישיבה וסיפרת להם על היונים שריפאו צהבת וגיחחו הוריך על "אמונותיך הטפלות" כביכול.
כאן א. יש כאן כמעט רוח שניצחה את המדע (חוות דעת של כל הרופאי מגובה במסמכים רפואיים) יותר נכון שינתה את חוקי הטבע מה שלא מוכר אף בעולם הקוונטים, ב. לא רק שינתה את הטבע (מתסמונת דאון, לנורמטיבי) אלא קבעה את הטופוגרפיה של מה יהיה כלומר בניגוד לכל התחזיות (של הרופא המומחה ומופקד על ניתוחים) וורצונם של ההורים נקבע על יד "צדיק גוזר וכו" ושולט בטבע שיתבצע ניתוח במקום תסמונת, ג. וכל זה בחיזוי מראש הן של שעת הניתוח והן של יום הלידה במדוייק כנכנב מראש בפתק הרבה זמן לפני ההתרחשות

לגבי תגובת אורן שרק עכשיו ראיתיה, תסתכל שוב בסרטון של הראיון ותיווכח שמה שהגבת כאן "לא היה ולא נברא ואף משל לא היה" ובלע"ז "לא דובים ולא זבובים"

לצבי, הסתכלתי בסרטון שאתה שלחת שוב, ורואים בפתק שלא כתוב 10:55 אלא 12:55

אני מציע לך שנבוא שתינו ונלך להורה ותראה בעיניך את הפתק, לא דרך המסך המעומעם אולי שלך ויונח לך

צבי,
לגבי החקירה שלך, שאלת שאלה ספציפית "האם זה נדיר יותר מניבוי שלוש תוצאות לוטו ברציפות" וענו לך "לא יודע"

אם אתה "יודע מקרוב שהיה" אז מה אתה בכלל מחפש פה אישור.
אותי מרתק, איך זה שיכולות כאלו מתבטאות דווקא באירועים פעוטים, חסרי חשיבות רחבה. כל יום נולדים תסמונות דאון למרבה הצער. האם לא עדיף לנבא את תוצאות הלוטו ולתרום ציוד לבתי חולים, או להציל ישיבות קורסות? אולי אפשר לעשות את זה באורח קבע. בכללי, למה דמו של האב הבוכה סמוק יותר משל האב שלא בכה? למה לא לרפא המונים. למה לא לשלוח חולי סרטן אל הינוקא לפני הכימו. בכלל, חשבתי שתסמונות דאון הם קדושים בעלי שליחות מיוחדת, חבל לוותר (טוב, אולי קצת התרחקתי מהפואנטה, אבל הייתי חייב קצת ציניות)
אז כמובן שיש תירוץ לכל שאלה. אבל זה קצה קרחון לסיבות לסקפטיות של מי שרואה כתבה כזאת בכיכר השבת.
מבחינתך כמובן זאת לא שאלה. נשמע שיש לך וודאות (אתה האבא?)

משפט של החפץ חיים שאני אוהב לצטט:
"הרוב משקרים וכולם מגזימים"

אני לא מכיר אדם, (כולל אותי) שלא מגזים מדי פעם – לא תמיד תוך שימת לב – כשהוא מספר סיפור. קצת לעגל פינות, להשמיט את מה שמפחית מהדרמה, ומעט להוסיף או לשנות בעדינות כשהסיפור דורש זאת. כי אין כמו סיפור טוב. ככה אנחנו.