האם יש באמת "איסור" בהוצאת שז"ל? והאם הוא כולל בני זוג נשואים עם ילדים?
שלום הרב שליט"א
בסוגייה ביבמות (לד,ב) נראה שחטא ער ואונן לא היה אופן האקט שז"ל עצמו אלא הכוונה "בשלמא אונן משום לא לו יהיה הזרע אלא ער מ"ט עבד הכי כדי שלא תתעבר ויכחיש יפיה" נראה פה שעיקר האיסור זו הכוונה ולא האקט עצמו.(וכך עולה מן התוספות שם. בדעה שנייה)וזו גם סברת הרי"ד (פסקי הרי"ד יבמות יב.ע"ב):איזהו מעשה ער ואונן שאסרה התורה כל שכוונתו שלא תתעבר כדי להכחיש יופיה. ואינו רוצה לקיים פו"ר ממנה,אבל אם כוונתו שלא תבוא לידי סכנה מותר.וכן נמי אם מתכוון לתאות יצרו ואינו מתכוון שלא תתעבר מותר" שאלתי לפי הדברים הללו האם איסור שז"ל כולל מי שקיים מצוות פו"ר? והאם ה"איסור" הזה לא נופח יותר מדי ממה שראוי לו בגלל הזוהר?
לא רואה כאן שום חידוש ביחס לתפיסה המקובלת. כאשר הסיבה לא מוצדקת זה הוצאת זרע לבטלה. כשיש סיבה טובה מותר להוציא את הזרע. עובדה שמותר לאדם לבוא על אשתו גם בלי לעברה וגם בזמנים שאינה מבייצת. וכך גם להוציא זרע לצורך הפריית מבחנה.
ברי"ד כתוב: "אם מתכוון לתאות יצרו ואינו מתכוון שלא תתעבר מותר". נראה שזה מנוגד חזיתית לתפיסה הרווחת שמי שמוציא זרע לבטלה רק כדי להשביע את תאוותו הוא פר אקסלנס עבריין שז"ל, לא?
הוצאת זרע לבטלה לריווי היצר היא אסורה. הרי"ף מדבר על מי שבא על אשתו לתאוות יצרו באופן שלא תתעבר. ביאה אינה הוצאת זרע לבטלה.
אני
אני מצטרף לקושיה של אורן
האם האיסור הזה חל על זוג נשוי עם ילדים שאינו מעוניין כרגע להביא עוד ילדים ביחסי אישות אלא לשם תאווה וחיבה דהיינו הוצאת שז"ל בדרך של אמצעי מניעה או תוך כדי יחסי אישות לפי דברי הרי"ד כל התדמית של "איסור חמור" לפי הזוהר והקבלה ושאר דרשני היוטיוב המשתמשים במקורות הללו נופל
לא הבנתי. אתה מצטרף לשאלה אחרי שעניתי? אתה מתכוון לומר שלא עניתי. אז אל תצטרף אלא תסביר מה הבעיה שאתה רואה.
1.הבעיה שאני רואה שאיסור שז"ל לא חל על מי שקיים פו"ר ההפך הדעת הרווחת שזהו איסור כללי
2.האיסור חל רק על מי שלא מתכוון לקיים פו"ר למשל "רווק".ואין באמת מדובר באיסור נוראי וחמור שפוגם בעולמות העליונים ושאר ירקות כמו שמפיצים כל מיני דרשנים
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer