הבדל בינך לרב לנדו שליטא בלימוד תורה ושרידת העם
הרב לנדו צוטט היום כמי שאומר שהעיסוק בתורה הוא שניצח לנו את המלחמה באיראן.
אתה טוען שהעיסוק בתורה עצמה יכול להסביר את ההישרדות של עם ישראל במשך תקופות ארוכות, כי אלוקים הרי לא מתערב לדעתך (לפחות לאחרונה)
אז מה בעצם ההבדל בניכם מבחינת הקשר שבין לימוד התורה והישרדות העם?
נראה כי תכלס אתם גורסים אותו הדבר במובן הנקודתי הזה..
קראתי קצת ציטוטים מדברי ההבל שלו, ואני נעלב מההשוואה. לא עצם הטענה שהתורה מגינה. אני לא מסכים לה, אבל אלו לא דברי הבל אלא דעה אחרת. הנימוקים שהוא הביא כהוכחה הם ברמה של ילד בגנון. ולבסוף, זה שאני גם חושב שלעיסוק בתורה יש חשיבות והוא שומר עלינו (בלי מיסטיקה) זה נכון. אז מה? למה אתה חושב שצריך להיות בינינו הבדל בכל נקודה ונקודה?
אם אתה חושב שהתורה מגינה מעצם הלימוד/עיסוק בה, והרב לנדו שליטא לעומת זאת חושב שיש בשורש הלימוד גם משהו מיסטי שמשפיע על המציאות (למשל לימוד תורה גורם לטילים איראנים לפספס את הטייסים שלנו), אז ההבדל בניכם הוא מהותי ועצום.
אבל לא ברור לגמרי מה הרב לנדו שליטא חושב לגבי אופן/צורת השפעת לימוד התורה.
מין הסתם כנראה שמרבית הטייסים והטכנאים לא עסקו בסוגיית "יאוש שלא מדעת" לפני הטיסות המכריעות, אלא יותר תרגלו תדלוק אווירי, הטלת חימושים מדויקים ותחזוקת המטוס.
לכן איכשהו יותר מסתדר לי שההישרדות כן צריכה להיות קשורה למנגנון מיסטי/רוחני מסוים (גם ללא התערבות אלוקים בטבע), אחרת קשה לקשור בין לימוד תורה להישרדות, גם אם מדובר בטקסט אלוקי.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer