ההבדל שבין הסברים תכליתיים לסיבתיים
שלום הרב.
לאחרונה קראתי באתר את טור 692 שעוסק בהסברים טליאולוגים בפיזיקה לעומת הסברים סיבתיים. הטור עצמו היה נהדר, אלא שלאורך כל הקריאה בו הייתה שאלה באחורי תודעתי שהציקה לי.
האם באמת יש הבדל בין סוג ההסברים שיכולים לקבל צורה סיבתית לעומת הסברים שיכולים לקבל צורה תכליתית?
אמנם אני מודה שיש הבדל במהותם של הסברים תכליתיים וסיבתיים, איני משוכנע שאי אפשר בפועל להמיר בין אחד לשני. אסביר:
את חוק המשיכה נהוג להסביר בצורה סיבתית ישנו "כוח" והוא "סיבה" ל"משיכה" שיש בין זוג גופים.
אך האם לא נוכל לתאר זאת גם כך "כל גוף שואף להתקרב לכל גוף אחר" היינו לכל גוף ישנה "תכלית" להתקרב לכל גוף אחר.
(בשולי הדברים אציין שלא הצלחתי לעשות את התהליך הזה להסברים שמלכתחילה היו תכליתיים, אני מניח שהדבר נובע מבורותי בהסברים תכליתיים, אבל מעלה את האפשרות שאכן ההמרה עובדת תמיד רק בכיוון אחד).
בתודה ותקווה לבניין וישועה. מיכאל מנחם.
אתה בעצם טוען שההבדל בין סיבתי לתכליתי הוא רק עניין של ניסוח. איני מסכים. עובדה היא שיש הסברים שנתפסים כסיבתיים ויש שנתפסים כתכליתיים. המכניקה של לגרנז' היא תכליתית שכן החישוב מחפש תוצאה אופטימלית ולא סיבה. לכן לא מדובר על שינוי בניסוח או בצורת האמירה אלא בתוכן המדעי. העובדה שניתן לתרגם את זה לזה אינה עובדה על השפה אלא על התוכן המדעי-מתמטי.
האם הרב יוכל בבקשה להרחיב מעט, או לפחות לנסח אחרת. לא בדיוק הבנתי את כוונת דבריו.
(כדי לייצר מרחק אירוני מהדברים אציין שבעודי כותב זאת אני צופה שהתגובה תהיה "לא", אך מקווה אחרת)
לא מבין מה לא מובן. אתה טוען שההבדל בין הסיבתי לתכליתי הוא רק סמנטי-ניסוחי. כלומר שכל הסבר תכליתי יכול להיות מתואר בלשון סיבתית ולהיפך. זה רק שינוי בניסוח, כמו תרגום משפה לשפה. ואני טוען שלא כך. לטענתי יש הסברים שבמהותם הם תכליתיים ושום ניסוח לא ישנה זאת, וכך לגבי הסברים סיבתיים. רק הוספתי שהעובדה שניתן לתרגם תיאוריה סיבתית לתכליתית (כמו במכניקה של לגרנז' או בעקרון פרמה באופטיקה) היא עובדה מתמטית לא מהותית. אין להסיק מכאן שהכל עניין לשוני.
תודה רבה.
על אף שהרב אומר שלא ברור לו מה לא היה מובן, בכל זאת ההסבר השני ברור לי בהרבה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer