החובה לברר את ההלכה במקום ספק

ניסיתי לחפש איפה הפוסקים כותבים שישנה חובה לברר אך לא מצאתי. תוכל להפנות אותי למקורות?

משום מה אני לא מצליח להדביק כאן לינקים.

https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=9699

מצאתי כעת ערך ויקישיבה על "ספק שאפשר לבררו"
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php/%D7%A1%D7%A4%D7%A7_%D7%A9%D7%90%D7%A4%D7%A9%D7%A8_%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A8%D7%95

אך נראה שגם הקישור הזה וגם הקישור שאתה הבאת מדברים על ספק במציאות ולא ספק בהלכה (ספיקא דדינא). השאלה האם אפשר להתייחס לספיקא דדינא כספק במציאות.

לא. כי ספק בדין אין דרך לברר.

סליחה לא הייתי צריך להשתמש במונח ספיקא דדינא. השאלה שלי אם יש לי ספק לגבי ההלכה שניתן לבררו על ידי התייעצות עם רב או עיון בספרים, האם זה נחשב כמו ספק במציאות לעניין ספק שניתן לבררו

כלומר השאלה האם צריך ללמוד הלכות דרבנן. ברור שכן. מסברה זה יותר ברור מאשר החובה של בירור המציאות.

כתוב בקישור כך:

ספק שניתן בקלות לבדוק ולבררו, מחמירים בו בכמה ספיקות (הוזכר בפסחים ד:).

לדוגמא, השוכר בית מחבירו בי"ד בניסן, אע"פ שחזקה שבעל הבית בדק את החמץ, אם בעל הבית בעיר צריך לשאול אותו האם בדק (תוס' פסחים ד: ד"ה לאו).

השאלה שלי אם מדובר בהלכה שאמנם ניתן לבררה, אך לא בקלות, לדוגמא בשבת אדם שרוצה לעשות מעשה ואינו יודע את ההלכה, וכדי לבררה יצטרך להשקיע כמה שעות כדי לברר את ההלכה, האם יוכל להסתמך על דיני ספיקות כמו שעושים בספק במציאות (שקשה לבררו) או שיש פה חילוק בין הדברים?

הרבה פוסקים כתבו שאם קשה לברר אז לא חייבים (כי זה לא נקרא אפשר לברר). הקו מתי זה קשה אינו מוגדר. שכל ישר. לדוגמה, לא חייבים להעביר תפוח ברנטגן כדי לדעת אם יש בו תולעים (דוגמה מובאת במנחת שלמה). אבל לגבי ספק הלכתי לדעתי הקו הרבה יותר גבוה, אם בכלל קיים. את ההלכה צריך לברר כחלק מהכרת ההלכה בכלל. אין חובה להכיר את המציאות. זהו כורח בגלל שנקלעתי למצב הזה. אבל יש חובה להכיר את ההלכה.