החפץ חיים ולשון הרע
האני תמיד הסתקרנתי האם כל הפרטים הדינים המורכבות והחומרה הרבה שמביא הספר החפץ חיים הם מוכרחים, כלומר נשמע לי מאוד רחוק מהדעת שהתורה תדרוש כל כך הרבה ברמה שלדעתי אחוז קטן של אנשים מסוגל בכלל לעמוד בו. אני לא חוקר על עצם החומרה של לשון הרע אלא מה מוגדר כלשון הרע.
כתבתי כאן לא פעם שלדעתי הח"ח כמעט המציא את התחום של לשון הרע. הרבה מהפרטים שמובאים שם נלמדים מאגדות וסברות לא הכרחיות. לא בכדי לא נכתבו כמעט דיונים על הל' לשון הרע עד זמנו.
האם יש סיבה לזה, כלומר בסוף הספר הזה התקבל באהבה רבה. יכולות להיות לכך שני היבטים או שהיהדות החרדית הייתה בהליכים של החמרה ביחס הפוך הקלה הרבה של עוזבי הדת לסוגיהם. או שזה התקבל כי זה באמת דבר חשוב שלא עסקו בו מספיק בהיסטוריית היהדות כמו שהרב ציין בעצמו
כדאי לשאול סוציולוג.
אהבתי. אבל יש לזה השלכה מעשית בנוגע לחשיבות האמינות של מה שהוא כותב ובנוגע עד כמה אני אוכל להסתמך על דעת הרב בנושא (לא שאני מזלזל חלילה)
את זה תצטרך להחליט בעצמך.
כללית, אני לא רואה על מה בדיוק אתה רוצה להסתמך. לא כתבתי כאן שום דבר הלכתי.
אבל יש לך השלכות הלכתיות (הרב אולי לא רואה בזה השלכה הלכתית מעצם זה שהספר דמינוי בתוכנו אך אם אני מתלבט האם להסתמך עליו או לאו יש לזה השלכה הלכתית עצומה)
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer