הטיעון הפיזיקו תיאולוגי👎
צהריים טובים
בניגוד לטענה הרווחת שדבר מורכב מעיד על מישהו שכיוון אליו, יש גם אפשרות שפשוט מישהו חזר על תנאים שיכולים ליצור אותו בסיכויי זעום הרבה מאוד פעמים
כמענה למשל של המפעל שעובד מעצמו ולכן כנראה יש לו מתכנן, אפשר לתת משל של איזה סיפור ניסים קלאסי שהוא כמעט בוודאות נובע ממספיק נסיונות שבהם יכול לקרות צירוף מקרים ואז שמים לב רק אל במקרה המוצלח. כל מקרה חריג ניתן לסווג לאחד משני הגורמים לפי תכונות המקרה החריג.
על כן, כאשר מסתכלים על היקום שלנו, ורואים דבר מאוד מאוד חריג, גם יכולות באופן ראשוני לעלות שתי הדרכים לכך שהחריגות נוצרה. איך נבחר? לא נבחר. שתי הדרכים אפשריות. בתרחישים שניתן להעלות על הדעת כמו סיפור ניסים או מפעל יחסית קל לסווג, אך בבריאות יקומים אנחנו לא מבינים, מניין לאלו שמכריעים לאחד הצדדים יש מושג אם יקומים נוטים יותר להיווצרות תבונית או להיווצרות מרובה מאוד?
בקיצור גם היוצר התבוני וגם הרבה מאוד יקומים מוכחים אך ורק ממסקנה עקיפה על קיומם ומתכונה אחת שלהם מתצפית ביקום, ושניהם הסבר מספק ובגלל חוסר היכרותנו עם יצירת יקומים לא ניתן להכריע בינהן
זו הטענה של העיקרון האנתרופי. עסקתי בזה בהרחבה במחברת השלישית ובספרי המצוי הראשון.
אני כבר הייתי אחרי קריאה של הפרק במחברת ובמובלע ניסיתי גם לענות עליה.
בגלל שיוצר תבוני ומולטיוורס הם סימטריים אני אגן על המולטיוורס ממש בהגנות שמצאתי במחברות/דיבייטים של הרב על הבורא התבוני.
הדבר הראשון הוא שהמחברת מציגה את המולטיוורס כהנחה ולא כמסקנה אפשרית מן המורכבות, ברגע שהיא הנחה ולא מסקנה אפשר לעשות לה מהלך קלאסי של קנקן התה אבל זה פשוט לא המצב. כשם שבורא תבוני הוא מסקנה אפשרית מן המורכבות, גם מולטיוורס הוא פתרון אפשרי (ככה עושים הרבה אתאיסטים רק לבורא במקום למולטיוורס, מציגים כהנחה במקום כמסקנה מהמורכבות). בנוסף הרב מציג שם עוד משלים מסוימים שמראים שצירוף מקרים במשל הנקודתי הזה (בניגוד לסיפורי הניסים בתחילת השרשור) הרבה פחות סבירים ממתכנן, אבל כפי שאמרתי קודם קשה לדעת האם יקומים יותר נוטים להיווצר בכמויות גדולות או על ידי מתכנן לכן לא ניתן לסווג אותם. המשלים נוגעים רק למקרים יותר מצומצמים שיש לנו אינטואיציה לגביהם האם הם יותר נוטים לקרות אחרי הרבה נסיונות או להיווצר על ידי יוצר.
וגם יש במחברת את הטיעון הנפוץ שמצביע על אי שלמות/אי חסכוניות בתיאוריה (במקרה של האתאיסטים נגד הבורא) ולכן היא לא תקפה, כאן היא רק מוצגת עבור הצד של המולטיוורס. על זה כבר השבת בדיבייט עם עילם גרוס שאם אתה רואה עקבות בים אתה יודע שמישהו עשה אותן ואתה לא צריך להגדיר את כולו כדי לדעת את זה, ושזאת הגדרה פונקציונלית ולא מהותית של מה שגרם למורכבות (ממש כך למולטיוורס).
המחברת פשוט לא עונה לטענת סימטריה ואי יכולת הכרעה אלא למישהו שמחזיק דווקא בדעת המולטיוורס מתוך 2 האפשרויות, והיא עונה לו בדרכים שעושים כל האתאיסטים הממוצעים שחלקן הרב כבר סתר כשהוצגו כנגד בורא.
אם נרצה ללכת לפורמליקה כפי שהייתה בטור 144 שהוא ממש קרוב לנושא אם לא מדבר עליו, אז נוכל לדבר על הדבר המופיע בעמוד 5 (השורה עם הערת השוליים הממוספרת 5) ומוסבר בעמוד 6
הבחירה ש P(A|𝐵2) יהיה אחד חלקי מספר היקומים
משמעותו של הסימון (רק מזכיר) היא הסיכוי בהינתן מחולל יקומים שיהיה יקום מורכב.
על זה קמה ונופלת תכלית המאמר, ונאמר שם:
"ההנחה שקיים מחולל יקומים אקראי היא בהסתברות
נמוכה מאד מפני שלא ראינו הרבה יקומים אחרים שהיא יצרה פרט לזה שלנו. לעומת זאת, גורם
תבוני יוצר בדיוק את העולם שהוא מעוניין בו ולכן לא מפריע לי שאין יקומים אחרים."
שאר הפסקה לא היה מובן ולא בטוח שגם קשור. מחולל אקראי עם מספיק נסיונות בוודאות כמעט גמורה יצור יקום נדיר לפחות כמו שלנו. וגם הפסקה טוענת טענה על P(B2) וזה מה שצריך להוכיח ולכן זאת הנחת המבוקש
א. לכל אפשרות תוכל להגיד שהיה אינסוף אפשרויות ולכן היא קרתה.
ב. אתה מניח שלא ניתן לצמד הסתברות אפריורית בין היפותזות אבל זה מוביל לאבסורדים רבים.
הרב בחר בתערו של אוקאהם, דבר פשוט ללא גבול נחשב יותר פשוט מאשר דבר בעל גבול.
תחשוב שלפני אינשטיין לא חשבו שיש למהירות גבול מסוים, רק צורך הוביל שיש לה גבול כמו מהירות האור. (למה 3X10^8 ולא 4X10^8).
ג. ובהמשך לב'. בהינתן לכך שלך יש תודעה והבנה, ההנחה שלגורם הראשוני בעולם יש לו יכולת של הבנה, והרי סוף סוף כלול בו הפוטנציאל שיש לך. היא נותנת סבירות נוספת אפריורית. עכשיו תעשה את חוק בייס ותקבל את המסקנה.
ד. דואליזם משפר אף יותר את הסבירות (רואים שרוח יכול להשפיע על חומר וכו')ף.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer