הכרה בנישואיי כהן וגרושה בדיעבד
קראתי שבמידה וכהן מקדש גרושה בנוכחות 2 עדים + כתובה וכל הטקס, הרבנות מכירה בהם בדיעבד כנשואים.
אלו נישואים שניים, לא יהיו ילדים משותפים.
לגבר יש ילדים מנישואים ראשונים לרווקה
1. איך עושים זה מול הרבנות? למי פונים בדיוק?
2. האם הוא מאבד את הכהונה? אם כן, האם גם ילדיו מנישואין ראשונים?
תודה 🙂
על פי ההלכה, לכהן אסור לשאת גרושה אבל אם הם נישאים בכל זאת – הנישואין תקפים. זה לא עושה כלום לילדיו הקודמים, אבל אם יהיו להם כאן ילדים הם נחשבים "חללים", כלומר לא כוהנים (כוהן שהתחלל).
איני מכיר את הנהלים מול הרבנות ולצערי אני גם לא יכול לייעץ לאנשים כיצד לעשות עבירות באופן יותר "נכון". אני יכול לומר שאם תפנו לרבנות (או לכל רב שמחויב להלכה) הם לא ישיאו אתכם.
צר לי שאיני יכול לעזור.
עזרת מאוד! תודה רבה
מעניין מה בכלל האמינות של המסורת על כהונה. מה מונע ממישהו להחליט באיזו עיירה בפולין שמהיום קוראים לו כץ ואז בעלייה השנייה לארץ לספר לכולם שהוא כהן מדורי דורות. בפרט אחרי השואה שהגיעו פליטים דוויים אחד מעיר ושנים ממשפחה.
חוף, ומה בדיוק ייצא לו מזה? לעלות ראשון? נו שוין.
אטו כבוד מילתא זוטרתא היא? אולי סתם נפלה טעות. כשאין פיקוח אי אפשר לסמוך על כלום. ובכל אופן נפלאות דרכי הנוכלים למיניהם. מה יצא לצב"א שהיה ת"ח גדול מכך שזייף את ספר האשכול? מה יצא לזייפן הכושל של הירושלמי קדשים? עקוב הלב מכל ואנוש הוא מי ידענו.
באמת הכהנים היום הם כהני חזקה ולא כהני עדות. משהו ממש חלש…
רק עד כמה שטעם האיסור בגרושה שחזקתה זונה [בזמן התורה] ובימינו ברור שאין חזקה כזו, והסיבות לגירושין בהחלט מגוונות וגמישות להפליא. האם אין טעם בזה [+ כהני חזקה ולא עדות] להתיר גרושה למוחזק לכהן ?
איסור שאבד עליו הכלח. צריך להגיה כמה הגהות בחומש וכמה הגהות בדברי חז"ל ושלום על ישראל
חזקה היא עיקרון הלכתי תקף. אם יש לך רוב נגדה היה מקום לדון, אבל להבנתי זה לא המצב כיום.
מניין לקחת את הטעמא דקרא הזה לגבי איסור גרושה שחזקתה זונה?
מניח שיש הרבה.
אאבל בהחלט אפשר להתחיל בחינוך בשרשי המצווה רסח
אגב, גיורת אפי' ג שנים ויום 1 זה מפורש בגמ' שזה הטעם. וכמובן שזה מגוחך בימינו…
לבנות טיעון הלכתי על שורשי המצווה בחינוך זה לא רציני. אפילו אם היינו דורשים טעמא דקרא, ואנחנו לא.
ולגבי גיורת, זו מחלוקת תנאים וגם בזה נחלקו הראשונים (האם כשידוע שלא באו עליה עדיין יש איסור). אבל שם יש אולי מקום לדיון כי זה לא טעמא דקרא. שם האיסור לא מופיע בתורה, ואם יש איסור זה מבוסס על הטעם. זה לא כמו בגרושה שלגביה האיסור מפורש בכתוב ואתה רק מפרש אותו לפי טעם מסוים.
לגבי גרושה החינוך כנראה לא יחיד בזה.
ובגיורת ?
מפ' בגמ' שזה הטעם…
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer