השגחה פרטית שיטת הרמב"ם והרמב"ן

האם כבודו יכול להפנות אותי למישהו שהוא מכיר?

מי שמתמצא במחשבת ישראל. הרב אוריאל עיטם מישיבת ירוחם למשל עוסק בזה לא מעט. אבל יש רבים.

בס"ד כ"ב בטבת פ"א

הרמב"ם קבע את ההשגחה והגמול האלקי על מעשי האדם כאחד מעיקרי האמונה שהתבארו בהקדמתו לפירוש פרק חלק.

את עקרון ההשגחה הפרטית על כל בני האדם מבסס הרמב"ם במורה נבוכים חלק ג' פרקים יז-יט, הן על כתבי הקודש המלאים בעיקרון זה שעיני ה' 'פקוחות על כל דרכי בני אדם לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו', ועל הצדק המחייב שלמי שיש דעת ויכולת בחירה – תהיה אחריות וגמול על בחירותיו.

בהמשך מבאר הרמב"ם שההשגחה הפרטית ניתנת לאדם כפי מידת הקשר שלו לבוראו. רשעים נענשים ב'הסרת ההשגחה' המפקירה אותם למקרי הטבע. 'הסרת ההשגחה' לפי הרמב"ם היא אחד מסוגי העונש לחוטאים ולא המצב הנורמלי.

בפרק ט' מהלכות תשובה מבאר הרמב"ם שעיקר גמולו של האדם הוא רוחני, זיכוך נפשו לחיי הנצח של עוה"ב. בעוה"ז מקבל האדם תמריצים חיוביים על מעשיו הטובים בצורת 'תנאי שירות' משופרים המקילים עליו להשיג את השלמת זיכוך נפשו (וכן לחוטא באים ייסורים המקשים עליו לזכך את נפשו).

בהלכות תעניות מבאר הרמב"ם צשתפקידם של הייסורים בעוה"ז הוא להוות 'נורת אזהרה' המאותת לאדם שעליו לבדוק את דרכין ולתקן את הטעון תיקון, ולכן אסור לאדם לחשוב שהייסורים באיםעליו במקרה.

בפירושו למשנה 'אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעוה"ז והקרן קיימת לו לעולם הבא' (ריש מסכת פאה), מבאר הרמב"ם (כדבריו בפ"ט מהל' תשובה) שעיקר הגמול הוא הגמול הרוחני, זיכוך הנפש לחיי עוה"ב, אך בעולם הזה מקבל האדם 'פירות', שכר חומרי על התועלת שהביאו מעשיו לאחרים.

חומר נוסף תמצא בספרו של ר' חיים וייסמן, 'בירורי אמונות ברמב"ם – נמבואה בחיערה והשגחה במורה נבוכים', בהוצאת 'מכון הר-ברכה'.

בברכה, ירון פיש"ל אורדנר

תודה רבה!