חופש הרצון – מטריאליזם ודואליזם
במדעי החופש הסברת בטוטו"ד שרצון חופשי לא מתיישב עם מטריאליזם ופיזיקליזם כי אין מרווחים בטבע.
אבל הזכרת (בדברי הפתיחה החלק השני. אם הבנתי נכון את הנכתב שם) שהקשר בין רצון חופשי למטריאליזם אינו הכרחי מבחינה לוגית.
מדוע? הרי עוד לפני השאלה איפה יכול החופש להשפיע, בלי "אני" טרנסצנדנטי (-דואליזם, או אפילו אידיאליזם) אין בכלל את הישות שתהיה חופשית. והרי זה הכרח לוגי.
בגלל שייתכן עולם מטריאלי שבו יש דרגות חופש שמאפשרות בחירה חופשית. בעולם שלנו יש חוקי טבע מסוימים שהם דטרמיניסטיים (לפחות ברובד המקרוסקופי), אבל זה לא הכרח לוגי. יכול היה להיות אחרת. מעבר לזה, שגם בעולם שלנו הדטרמיניזם אינו מושלם (קוונטים) וגם הידע שלנו לגביו (אולי אנחנו טועים בחוקי הטבע?).
אבל לכאורה חופש בלי "אני" אינו חופש אלא אקראיות, ובתורתו של רבינו שליט"א למדנו את ההבדל היסודי בין שני המכניזמים האלו.
ברור, אבל זו לא תוצאה לוגית אלא אמפירית (בגלל שבתורת הקוונטים יש אקראיות ולא בחירה). השאלה לא הייתה האם זה נכון אלא האם זה הכרח לוגי.
ואם נתעלם ממכניקת הקוונטים, ונדון רק ברמה הלוגית: מה ההבדל בין שני המכניזמים (חופש ואקראיות) אם גם חופש אינו זקוק ל"אני" ?
אולי גם האקראיות היא על ידי אני, או שיש לחומר דומם בחירה. איבדתי לגמרי את הדיון הזה. זה סתם פלפול מיותר. ברור שאין שום הכרח לוגי, והדבר אינו צריך לפנים. מיציתי.
פרס ישראל לפילוסופיה לשנת תשפ"א מובטח למי שיצליח להסביר מה פירוש המילים "האקראיות היא על ידי אני", או איך יתכן ש"יש לחומר דומם בחירה".
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer