חלקיהו ומציאת ספר התורה

אחדד את הנקודה שמטרידה אותי:
הסיפור במלכים ב’ פרק כ”ב מתאר מציאת ספר תורה שלא היה מוכר, לא למלך, לא לעם, ולא נראה שגם לא לדורות קודמים שקדמו לו.

אז גם אם נאמר שהייתה "הכרה כללית" ברעיון כלשהו של תורה, עדיין, למה לא הייתה כל מסורת חיה על זה?
איך חלקיהו עצמו מעולם לא שמע על קיומו של ספר ברמה הזו?
איך אפשר לשלול את האפשרות שהכהונה או המלכות יצרו כאן מסמך שמטרתו רפורמה דתית, והציגו אותו כ"מציאה" עתיקה?
הטענה ש"העם לא היה מקבל את זה אם לא היה זכרון קודם", מובנת, אבל גם קצת מעגלית:
עם שמכיר בכוח הכהונה או המלכות, שבלי מערכת חינוך, מסורת כתובה או נגישות לתורה, עשוי מאד לקבל סמכות חדשה גם אם לא שמע על זה קודם, במיוחד אם זה מוצג כ"אובדן שהושלם"….

לכן, יש כאן פתח אמיתי, היסטורי וסביר, לכך שהתורה לא בהכרח הועברה בשרשרת חיה מאז מעמד הר סיני, אלא ייתכן שהתגלגלה והתעצבה לאורך זמן, ואולי אפילו התחילה מכאן.

תודה על התשובה!

עניתי על הכל. לא נכון שהם לא ידעו שהייתה תורה. סביר הרבה יותר שידעו. ואם זו קונספירציה, איך המטומטם שכתב אותה תיעד לדורות את הרמאות שלו? בקיצור, מי שמתעקש לחפש קונספירציות כמובן ימצא אותן.

אתה יוצא מתוך הנחה, שבזמן יאשיהו, העם היה מאותגר אינטליגנטית; איך אתה יכול לכתוב פסוק כזה "כִּי-גְדוֹלָה חֲמַת יְהוָה, אֲשֶׁר-הִיא נִצְּתָה בָנוּ, עַל אֲשֶׁר לֹא-שָׁמְעוּ אֲבֹתֵינוּ עַל-דִּבְרֵי הַסֵּפֶר הַזֶּה, לַעֲשׂוֹת כְּכָל-הַכָּתוּב עָלֵינוּ", ולבוא בטענות אל העם, אם מדובר בספר חוקים שלא שמעו עליו מעודם? הם היו שואלים, ובצדק, איך יכולנו לקיים אותו? הספר היה ידוע, ולכן אפשר היה לבוא בטענות אל אלו שלא קיימו את הכתוב בו.

אכן. הוא אשר כתבתי.