חרדים

קראתי את דבריך, בכל הטורים הללו, ועדיין אינך עונה על השאלות. ילדים חרדיים מעריצים רבנים כמו שילדים דתיים מעריצים שחקנים, ולא תאמר שהתנהלות זו "הערצת שחקנים" היא כמו כל כת. ובכלל, אתה לא מסביר מדוע לדעתך חרדים זוהי דת שונה. הם מתנהלים לפי ההלכה וההשקפה היהודית לדורותיה, אלא אם כך אתה אוחז את עצמך ליותר חכם מהחתם סופר וכיו"ב. ואם כן אין לי מקום לדיון בכלל.

קראת די מהר.
אלו השוואות טיפוסיות לחשיבה החרדית האינפנטילית ולטיעונים המופרכים שבהם היא משתמשת
כדי להגן על תפיסותיה אלו. מניח שגם את טוריי שעוסקים בזה קראת, אז לא אפרט.
הערצת הרבנים היא כמו כל הערצת סלבס, דבר מגונה לגמרי. ההבדל הוא שבחברה החרדית זה אידאל שמחנכים אליו ולוקים בו כולם, צעירים ומבוגרים, בעוד שבעולם הרחב עד כמה שזה קיים (ולא, לא כולם מעריצים שחקנים), זו משובת נעורים חולפת. הערצה שישנה לשחקנים אינה כמו ההערצה החרדית לרבנים, ולכן הערצת שחקנים אינה דומה לכת. אף אחד לא מתייחס לדבריהם כדברי אלוהים חיים שלא יכולים לטעות ושומע לכל אשר יאמרו. זוהי השוואת הבל. לא קרב זה אל זה. ועוד לא דיברנו על כך שהרבנים שאותם מעריצים הם ממש לא דמויות ראויות להערצה. יש ברובם היבט ראוי להערכה של מסירות לתורה, אבל אצל רובם מדובר בחשיבה אינפנטילית בלי רמה צר עולמם כעולם נמלה. במובן הזה, להעריץ אותם זה בערך כמו להעריץ שחקנים.
החרדיות היא דת שונה מהיהדות מהרבה בחינות, אם כי אין להכחיש שיש קרבה מסוימת בינה לבין היהדות. הם מנותקים ממוסר, מנותקים מכמה וכמה מצוות ועקרונות הלכתיים בסיסיים, מתבססים על מחשבה פרימיטיבית חסרת קשר למציאות (מה משפיע על המציאות ומה פועל בה ומה לא), כופים על אנשיהם את כל המשנה שלהם, כולל כל האווילויות שבה, ומונעים מאנשים בחירה. נצמדים להלכה מעוותת ולהמצאות חסרות שחר, ועוד הרבה היבטים.
עד כאן בקצירת האומר.