ידיעת הקב"ה ברמב"ם

שלום, בעקבות דברך לגבי תשובת הרמב"ם שהיא חסרת מובן:
אם יש יצור שחי בעולם דו מימדי, לדוג' דף A4. אם ננסה להראות לו כדור תלת ממדי כמובן שלא נוכל, אך כן נוכל להעביר את הכדור דרך הדף וכל פעם תהיה סריקה דו מימדית של הכדור, אז על הדף בהתחלה תופיע נק' (קצה הכדור נוגע בדף) ואז עיגול שהולך וגדל (הכי גדול כשמרכז הכדור נסרק בדף) ואז קטן. אם יש לנו זמן נוכל לסרוק את כל הכדור. בגלל שהיצור הדו ממדי מוגבל בתפיסתו אם אין את המושג של זמן הוא אף פעם לא יוכל לתפוס את כל החפץ התלת ממדי, הוא יהיה תקוע.
בנמשל – אנחנו היצורים שקולטים את המציאות רק במס מימדים מצומצם, כל רגע של הווה הוא סריקה מן המציאות שקיימת בעצם ברמה מימדית "גבוהה" יותר. הקב"ה קולט את המציאות כמות שהיא בלי הצורך בזמן. המציאות כולה קיימת באופן סטטי (חסר זמן) והקב"ה קולט את כולה, בתוך אותה מציאות יש מרחבים שנתונים לבחירתנו (הבחירה החופשית שלנו), הקב"ה פשוט צופה על המציאות בצורה על זמנית, אנחנו שאנו מוגבלים חווים את המציאות כרצף "סריקות" על ציר זמן במרחב הממדי המצומצם שלנו. 
כך יש בחירה, ויש ידיעת הקב"ה (צפוי ורשות נתונה). כל המושגים של בחירה וידיעה קיימים באופן על זמני במרחב. אנחנו רק חווים אותם כתלויים בזמן. כך נעלמת הבעיה המושגית של ידיעה "לפני" (אין דבר כזה לפני כי אין מצד האמת זמן, יש מרחב) בחירה.
תודה על תשומת הלב. תודה מראש.