להט"ב לעומת פדופיליה

אני לא יודע אם זה נקרא אונס, בכל אופן גם החוק וגם החברה לא מתייחסים לפדופיליה כאונס, ולא מתייחסים לכך בסלחנות, ומצפים מאדם שסובל מכך ללכת לטיפול, סירוס כימי וכדו'.

ההבדל שכאן זה פוגע באחרים וכאן לא מתקבל אמנם לאזניים חילוניות, אבל מבחינה דתית לא מובן לי למה שיהיה הבדל בין הדברים, מה שאפשר לדרוש מפדופיל אפשר לדרוש גם מהומו, השאלה היא אם מחליטים שדורשים ממנו זאת או לא.

לא חושב שזה מעניין לא את הציבור ולא את בית המשפט אם פדופיל כן יכול לקיים יחסים אחרים או לא, (ואגב, גם אם טכנית כן, זה לא נותן לו סיפוק, גם הומו יכול טכנית לקיים יחסים עם אשה, כך שאיני מבין מה זה משנה), יש כלפיו דרישה החרצת להימנע ממעשיו ולעשות הכל בשביל כך, גם אם ייגזר עליו בשל כך שלא לחוות סיפוק מיני כל חייו.

לא מבין את פשר ההתעקשויות הללו. הדברים פשוטים לגמרי. איני מדבר על חוק אלא על מוסר. ואתה גם לא צודק שלא רואים פדופיליה כאונס.
ברור שאפשר לדרוש אותו דבר משניהם. אבל האם לכלוא פדופיל או לכפות עליו טיפול זה לא אותו דבר כמו לכלוא או לכפות טיפול כל הומו. החילוק לא מאד מסובך.
אם יש אופציה לקיים יחסים אחרים אין כאן אונס. לא מבין את פלפולי הסרק הללו, ואיני נוטה להתעניין בשאלה מה מעניין מישהו ומה לא.