לימוד ופסיקה

רציתי רק לוודא שהבנתי אותך עד הסוף , אותם תקנות הקהל שהזכרת ,נלקחו מהראשונים שגם הם לא כתבו דווקא תורה לשיטתך באותה מידה .. כי עובדה שהודפסו עם תשובות תורניות

אם אני מבין אותך נכון , הייחודיות של השולחן ערוך לשיטתך היא לפרוס פסיקה ההלכתית התורנית הנוגעות לחיי היום יום ותו לא . זאת הכוונה ?

הסברתי שם גם את ההיזקקות של הראשונים לעניין. בהיעדר רשות חילונית (מלך) וסנהדרין (שיכולה לתקן תקנות) פנו לפוסקים.
אין שום ייחודיות לשו"ע. זה ספר הלכה ככל ספר הלכה אחר.

נראה לי שהבנתי אותך
יש מצב שלשיטתך , מנהג קהילה בחיים לא "יהפוך"(לא יודע איזה מונח מתאים פה) להלכה , ואולי לשיטת השו"ע כן יש אפשרות כזאת ?
בעצם נקודת הבירור היא מה מקום המנהג בהלכה ? אם יש מקום כזה בכלל ?

זו לא שאלה על מנהגים. טענתי היא שהקטגוריה של ניהול חיים קהילתיים לא שייכת להלכה. היא לכל היותר תהפוך למנהג מכוח העובדה שכך עושים בפועל, אבל אין כאן הלכה ואין דרך לבררה לאור מקורות ושיקולים הלכתיים.
ועובדה היא שאף אחד לא מעלה בדעתו ליישם את ההלכות הללו או להתייחס לקהילות שלא מיישמות אותן כעברייניות.
השאלה האם למרות כל זאת יש לכל זה תוקף של מנהג היא שאלה אחרת. לדעתי לא.

כן הבנתי את הנקודה שהעילת . תודה רבה , ומקווה שתמשיך להביא אור אחר ממה שרגילים לקרוא ולשמוע

מדוע דיני כותל בין שותפים כן נקרא תורה?