למה לפחד מהמוות או להיות עצובים כשמישהו מת?
אם אדם באמת מאמין בנשמה והמשך הקיום שלה, למה עדיין רוב המאמינים פוחדים למות וחשים עצב כשמישהו קרוב אליהם מת?
זה לא חוסר עקביות?
הצגת פעם ניסוי מחשבתי על אדם שנכס למכונת טלפורט שמפרקת ומרכיבה את האטומים שלו מחדש, ואפילו שאנחנו רואים אנשים שעברו את החוויה ואומרים ״זה עובד, אני מרגיש בסדר״ עדיין אדם שמאמין בנשמה אולי לא יסכים להכנס למכונה.
אני דווקא חושב שזה מוכיח הפוך – אם אתה פוחד להכנס למכונה – אולי אתה חושב שהחיים זמניים וכשזה נגמר זה נגמר?
לא יודע. שאל פסיכולוגים.
אתה מציג סוגיות כמו ״אם אתה חש כעס על פושע סימן שאתה לא דטרמניסט״, מה ההבדל? אם אתה חש פחד ממוות אולי אתה לא מאמין בעולם הבא? זה ניסוי מחשבתי חושף
לא דיברתי על תחושות במובן האמוציונלי. אם אתה כועס (קוגניטיבית) על פשע, כלומר מגנה אותו, ולא אם אתה חש רגשי כעס. מדובר על קוגניציה ולא אמוציות.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer