מוזריות הגמרא

אשמח להפניה בזה, והאם שם גם הסברת, למה אנו מחויבים לתלמוד היינו לתנאים ואמוראים, ואיננו חולקים עליהם, כמו שאנו חולקים על אחרונים ראשונים וגאונים, וכן עליהם עצמם, באגדות ובפירושי פסוקים, מה התוקף המחייב זאת?

על המחויבות לתלמוד עניתי לך במקומו. אם תמשיך להציק כאן סתם בלי סוף אחסום אותך.
אין שום סמכות לאגדות ופרשנויות פסוקים אלא רק להלכה. חפש כאן באתר סמכות פורמלית ומהותית.

ההפנייה היא למאמרי מידה טובה (גם כאן באתר), הספר הראשון והשני בסדרת לוגיקה תלמודית (באמזון) ועוד.

אשמח אם מתי שיהיה לך משנה סדורה בעניין הדרשות, תפרסם זאת.

בכל אופן רציתי לשאול אם ההסתכלות שלנו על חז"ל כמורמים מעם, כי זכור לי באחד המקומות שכתבת שממש לו אדרבא אנו יודעים הרבה יותר מהם, רק מעלתם שהם היו יותר קרובים בזמן לנתינת ההלכות ולכן רק בזה יש להם יתרון, אבל מדבריך גבי המידות משמע שדבריהם מורמים מאיתנו ואין לנו השגה בדרכי דרשותיהם

וכן יש ביטויים בראשונים וגאונים על דרשות של חז"ל שלא חייב להאמין להם רק מה שמתקבל על הדעת כי לפעמים אמרו סתם דברים מה שעלה על ליבם, מה שלא נותן כ"כ כבוד לחז"ל, מצד שני יש את הרמב"ם ועוד שאומרים שכל דבריהם הם על דרך משל וחכמה,שזה בעצם מרומם את חז"ל.

אז תכל'ס איך להסתכל על חז"ל, מורמים מאיתנו ואין לנו השגה בדרכי לימודם, וכן אין לנו השגה בדברי אגדותיהם, או שאכן הם דברו בדברי האגדות והדרשות כל מיני דברים שלא בחכמה?

הפניתי אותך לדברים שפרסמתי.
אתה מערבב דרש הלכתי ואגדי. אני עוסק רק בדרש הלכתי. דרש אגדי להבנתי הוא בד"כ דרוש, וורטים.
בדרש ההלכה אין לנו הבנה כי היא אבדה לנו. זה לא קשור למורמות ומעלה וכדומה.

אוקיי היבנתי תודה

א- אבל גם באגדה יש ל"ב מידות שהאגדה נדרשת בהן, ואעפ"כ כשהראשונים והגאונים לא הבינו אגדות מוזרות דחו אותם וחלקו ואמרו ביטיים כנ,ל אם לא מתקבל אל תאמין, ולמה לא אמרו אבד לנו דרכי לימוד הדרש האגדי?

ב- סתם ככה מה הבנתך בקשר לשיטת הרמב"ם,
האם חלק על חז"ל בענייני המיסטיקה (כמו שטוענים מתנגדיו)
או שהוא כמו המאירי הבין שחז"ל התכוונו רק להמון העם שהאמין בהם (כמו שאומרים הרמבמיסטים),
קצת קשה מה נפרש על יוסף שידא בעירובין זה משמע שהם ממש ראו שד מרחף באוויר

א- אמרתי את דעתי על מידות דרש האגדה. אגב, לב מידות אינן דווקא אגדה, ואכ"מ.
ב- מניח שחלק על חז"ל.

כן אני יודע 19 מתוך 32 הם רק של האגדה ו13 מתוך 32 הם גם של ההלכה,

אך לא היבנתי מה הכוונה שאמרת את דעתך על דרש האגדה, על זה אני שואל, איך דעתך על דרש האגה מסתדר עם דעתך על דרש ההלכה, למה בדרש ההלכה אתה מחזיק שהם כולם מהי"ג מידות, ולכן א"א לנו לחלוק כי נעלם מאיתנו הדרך, ובדרש האגדה אתה לא מחזיק שזה ע"פ ל"ב מידות, אלא רק דרושים וורטים וממילא אפשר לחלוק.

ממש לא. ראשית, יש מחלוקות כמה מידות יש בברייתא של ר"א בשריה"ג. וגם אם אלו 32, ה-13 של רי"ש לא נכללות בהם. הר"ש מקינון בספר הכריתות מציע הסברים מדוע, ורק חלקם נעוצים בכך שאלו מידות אגדה (לאו דווקא 19).
יש לכך כמה אינדיקציות. ראשית, בדרש האגדה אין שיטתיות בשימוש במידות. אין הקפדה ומו"מ מתמשך כדי לברר עד הסוף איך דורש כל אחד. גם אין מסורת שהן מסיני. אגדה גם אינה מחייבת אף אחד ולא נראה שמישהו לוקח אותה יותר מדיי ברצינות. לעומת זאת, במידות הדרש ההלכתי יש הסכמה שהן הלמ"מ, ויש מסורת מתועדת שגם מראה את ההתפתחות שלהן (2 אצל עתניאל בן קנז, 7 אצל הלל, 13 אצל רי"ש ואחרות אצל ר"ע, וכן הלאה). יש מו"מ בגמרא על מדרשים שכל צד צריך להסביר מה הוא עושה עם כל מילה בפסוק ועם הדרשה וכן הלאה, וכמובן נוצרות בה הלכות מחייבות שגם עונשים עליהן.