מוסר כללי

אני מסתכל על זה בצורה פשטנית אולי אני טועה, אני חושב שאין מוסר אבסולוטי אם נשים בצד את האמונה בתורה ככזה לאלו שמאמינים כך. למשל בחברת הפיראטים מי שלא גונב הוא לא מוסרי, אז לפי הבנתי החברה היא זאת שקובעת את כללי המוסר לפעמים באופן שרירותי לגמריי לפעמים נשענים על ערכים כאלו ואחרים ומי שלא מיישר קו, פשוט החברה מקיאה אותו מתוכה, אז לשאלות שאתה עונה במוסרי או לא אתה מתכוון למוסר האישי שלך לפי השקפתך?

אולי הארכתי יתר על המידה ללא צורך, מה אתה מתכוון כשאתה אומר על משהו שהוא מוסרי? מה שתואם את מה שהחברה תופסת כמוסרי?

שאלתי האם כוונתך לשאול אם יש מוסר אבסולוטי, או שהוא תוצר של הסכמה חברתית. עניתי שהוא לא תוצר של הסכמה. אתה עכשיו חוזר ושואל את זה שוב? אתה רוצה שאכתוב שוב: לא. הנה כתבתי.
הדוגמאות שהבאת אינן רלוונטיות. העובדה שיש תפיסות מוסר שונות בקבוצות שונות ממש לא נוגעות לעניין. כשיש מחלוקת אין פירוש הדבר שאין אמת. זה רק אומר שאחד צודק והשני טועה. מה עוד שהפיראטים הם בכלל דוגמה רעה, שכן הם עצמם לא חושבים שמה שהם עושים הוא מוסרי.

מה עם פיראטים כשהם ילדים מה אז הם חושבים?
אז מי הסמכות לקבוע את המוסר האמיתי? ועל פי מה?

לאף אחד אין סמכות לקבוע. למי הסמכות לקבוע האם יש חוק גרביטציה? למציאות.

אז לפי מה אתה קובע שמשהו מוסרי? אתה אומר שזה שיש תפיסות מוסר שונות לא אומר שאין אחת צודקת! אז לדעתך אי אפשר לדעת מי צודק או שכן?
אם תגיד לי שהמוסר האלוהי הוא מוסרי, כי אלוהים לא משתנה אני אבין אבל זה לא מה שאתה אומר אז מה אתה כן אומר? אתה אומר שיש מוסר קבוע כחלק מהעולם? מהו? איך מזהים אותו?

לפי מה אני קובע שיש חוק גרביטציה? לפי מה שאני מבין. אני יכול לדעת מי צודק: מי שאני חושב כמוהו. מוסר הוא עובדה, גם אם לא צופים בו בעיניים אלא בעיני השכל. וזה שיש מחלוקות, אז מה? גם במדע יש מחלוקות.
ונניח שהמוסר האלוהי הוא מוסרי (לא הבנתי את המשפט הזה) ואלוהים לא משתנה (למה זה משנה?), עכשיו אתה כן יכול לדעת מה מוסרי ומה לא? איך בדיוק? לפי מה שאתה חושב (אלא שתאמר לעצמך שזה מה שאלוהים חושב כמוסרי). אין שום הבדל. בדיוק כמו שההלכה היא מה שאלוהים רוצה, ובכל זאת יש מחלוקות ודעות שונות. אלוהים לא מעלה ולא מוריד בעניין הזה.
אגב, אני אכן חושב שמוסרי זה מה שאלוהים חושב למוסרי. ותוקפו של המוסר הוא מכוחו של אלוהים. זה ממש לא משנה לענייננו.