מותר האדם מן הבהמה

אולי זו הייתה טעות לצטט בשם י.נ.הררי שמקובל לגנות ולדחות אותו (קנה את זה ביושר יש לומר).

אבל הגישה הזו מאוד מקובלת בקרב היסטוריונים ואינטלקטואלים.

לדעתי היא מאוד משמעותית בדיון הזה, ואני דוחה את טענתך שזה "הגיג" בלתי משמעותי.

יש מצב שהכל עניין של הנחות בסיס.

מה שהררי מציג מניח גישה אבולוציונרית-מטריאליסית.
אם אתה מניח שאדם הוא בסך הכל חיה משוכללת, האדם הוא חיה שהתפתחה.
לטעון שמה שמפריד אותה מן הבמהמה זה התרבות, המידע, התקשורת והתרבות נשמע מאוד סביר.
(אתה בעצמך לא קיבלת חלוקות שקשורות ליכולת שכלית וכו')

אול זה נדחה ע"י על סף, כי אתה מניח דואליזם?

ואם הגיג כלשהו מקובל על עוד אנשים זה הופך לטענה? אתה נופל כאן שוב ושוב לאד הומינם/פופולום.
לא רואה מה אני אמור לעשות כאן. מי שמניח שאין נשמה, אין מוסר, אין רצון חופשי ואין שום מותר האדם מן הבהמה אכן יסיק שאין מותר האדם מן הבהמה.
סיימתי.