מותר האדם מן הבהמה
באחד הטורים (לא זוכר איזה) התייחסת לסוגיית מותר האדם מן הבהמה. בין השאר מול רגש/רצון/בחירה וכו'
יובל נח הררי רגיל לחזור בספריו על רעיון מרכזי אחד:
ההבדל המרכזי בין בני האדם לשאר היצורים הוא היכולת שלהם לדמיין, ליצור ולשתף סיפורים ומושגים מופשטים. בעוד שבעלי חיים אחרים יכולים לתקשר בנוגע למציאות מוחשית, כמו סכנה או מזון, בני האדם מסוגלים להאמין ולגרום לאחרים להאמין ברעיונות שלא קיימים באופן פיזי – כמו כסף, חוקים, מדינות, דתות וזכויות אדם.
מה דעתך על הרעיון הזה? נראה שהוא נכון,
השאלה היא אם הוא ממצה ברמה הפילוסופית ויכול בעצם להניח שבן אדם אכן לא שונה מן הבהמה אלא בעובדה שהוא מספר סיפורים, ומחליף רעיונות מושפטים ברמה החברתית ותרבותית?
לא הבנתי את השאלה. הררי פולט הגיג וזה הופך לטענה או שאלה? לדעתך זה ההבדל היחיד? כדאי לחשוב לרגע לפני שמעלים שאלה לאתר.
אולי זו הייתה טעות לצטט בשם י.נ.הררי שמקובל לגנות ולדחות אותו (קנה את זה ביושר יש לומר).
אבל הגישה הזו מאוד מקובלת בקרב היסטוריונים ואינטלקטואלים.
לדעתי היא מאוד משמעותית בדיון הזה, ואני דוחה את טענתך שזה "הגיג" בלתי משמעותי.
יש מצב שהכל עניין של הנחות בסיס.
מה שהררי מציג מניח גישה אבולוציונרית-מטריאליסית.
אם אתה מניח שאדם הוא בסך הכל חיה משוכללת, האדם הוא חיה שהתפתחה.
לטעון שמה שמפריד אותה מן הבמהמה זה התרבות, המידע, התקשורת והתרבות נשמע מאוד סביר.
(אתה בעצמך לא קיבלת חלוקות שקשורות ליכולת שכלית וכו')
אול זה נדחה ע"י על סף, כי אתה מניח דואליזם?
ואם הגיג כלשהו מקובל על עוד אנשים זה הופך לטענה? אתה נופל כאן שוב ושוב לאד הומינם/פופולום.
לא רואה מה אני אמור לעשות כאן. מי שמניח שאין נשמה, אין מוסר, אין רצון חופשי ואין שום מותר האדם מן הבהמה אכן יסיק שאין מותר האדם מן הבהמה.
סיימתי.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer