משפט יהודי

לכאורה אם אני מבין את התורה כרק עניין דתי אז זה לא מובן עניין הענישה. ילד נוחד לעולם אומר לאביו אני לא מאמין בחוקים האלה אביו יאנר לו זה העם שלנו וזה החוקים שיש, נשמע הגיוני שהאב יגיד לבן אתה רוצה לעזוב תעזוב אבל להרוג אותו כי הוא לא מאמין? זה נשמע מופרז כי אי אפשר לחייב להאמין למי שלא היה במעמד הר סיני ממש. אולי רק הטענה שאומרת אם אתה רוצה להיות חלק מהעם אתה חייב לקבל את החוקים האלה ולכאורה הטענה אם אתה לא רוצה תילך לא קיימת לא בגלל שהיא פסולה אלא בגלל שזה לא הדיון. אני רוצה להשאר קרוב להורים שלי למרות שיש להם חוקים נוקשים בבית קיימת לי האופציה לעזוב אבל אני לא רוצה. או שמצד זה שהוצאנו ממצרים ואנחנו עם בזכות בורא עולם אז מעתה ואילך עצם קיומנו נתון לסיבה שבגללה בורא עולם הוציא אותנו ממצרים וא אין לנו זכות לעזוב לא משנה מה. זו הסתכלות פרימיטיבית קצת אבל ההגיון שלהורים שלנו שהביאו אותנו לעולם יש שליטה מלאה עלי חוץ ממה שאלוקים אומר שהם כפופים גם אליו.

לא מבין את כל המלל הזה. כשאתה אומר שהתורה עניין דתי לאפוקי ממה אתה אומר זאת? מה הצד שכן יכול להצדיק ענישה למי שלא מקבל את המערכת?
אגב, אין ענישה למי שלא מאמין במערכת.