עבד ה הוא לבדו חופשי

1. לפי דבריך יש מקום לחירות בתורה, "מי שעוסק בתורה הוא בן חורין", אבל זה לא "שאין בן חורין אלא מי שעוסק בתורה". אם כי אני לא בטוח שזה הבדל משמעותי.
2. ההצעה שלי שונה מההסבר שלך. לפי ההסבר שלך שייכת חירות בין מגבלות, יש חופש בין לעשות כך או כך, החירות מתבטאת ביכולת לבחור כך או כך. לפי דבריי החירות לא מתבטאת ביכולת, אלא בבחירה עצמה, אני חושב שמי שבוחר בטוב בבחירה עצמה מתבטאת חירותו שהוא אדם בוחר ולא אדם כפוף לטבעו. אני חושב שההבדל בין 2 ההצעות משמעותי.
(ואני סבור שהצעתי יותר מתאימה לדברי הגמ', כי לדבריי אפשר לבחור בטוב שלם רק עם התורה, ולדבריך יש חירות בתוך מגבלות וגם התורה היא אמת, אבל זה לא קשור זה בזה.)

אלו משחקי מילים. אבל שיהיה

אפשר בבקשה הסבר למה זה משחקי מילים?. פשוט זה נושא שאני התעסקתי בו וניסיתי להבין אותו. ניסיתי בעמדה שלי להצביע על הבדל קונקרטי, חירות ביכולת נגד חירות המתבטאת בפעולה. איפה אני טועה?

לבחור לעשות טוב פירושו שיש שתי אפשרויות שביניהן אתה בוחר ושיש משקל מוסרי לכל בחירה (שאינו בידך). ממש כדבריי. מעבר לזה הכל סמנטיקה. תקרא חירות ליכולת או לבחירה עצמה, אלו סתם מילים.

אני מאמין שהוא מבחין בין ליכולת לבחור לבין התוכן שבו אתה בוחר. הוא בניגוד לרב טוען שגם התוכן שבו אתה בוחר תורם לחירות ולא רק עצם העובדה שאתה בוחר.