עסקת חטופים
שלום וברכה. אשמח לשמוע את דעתך על טיעונו של פרופסור אבי שגיא:
הוא טוען שההיתר היחיד לצאת למלחמה הוא עיקרון ההגנה העצמית- עלינו להילחם כדי להגן על אזרחינו, בהווה ובעתיד. מכאן ההצדקה למלחמה נגד חמאס, ומכאן ההתנגדות לעסקה כל עוד היא מאפשרת לחמאס להמשיך לפגוע באזרחי ישראל.
מכאן, הוא עובר לטענה שמצב חמאס לא השתנה בשנה האחרונה, ובעיקרון הגענו כבר לפני שנה (או קצת פחות, אבל כמה חודשים משמעותיים) להגנה מספיק טובה על אזרחי ישראל (כלומר, חמאס איבד את רוב יכולותיו לפגוע בנו).
מכאן, הוא טוען שהמשך המלחמה (כאמור, יש הצדקה מלאה לכך) עומדת אל מול החובה המוסרית לשחרר את החטופים. בגלל שהגענו להגנה מספקת (אם כי לא מקסימלית), ההחלטה ללכת על עסקה היא ההחלטה המוסרית הנכונה.
אני מוסיף על הטיעון שלו את הדברים הבאים: ראשית, לפי איך שהמלחמה מתנהלת, נראה שאנחנו לא מצליחים להכריע את חמאס (בין אם בגלל חוסר מקצועיות צבאית, ובין אם בגלל תנאים אובייקטיבים שלא מאפשרים). המשמעות היא שאין תכלית ישימה להמשך המלחמה, וזה מחזק את הטיעון שלו שכן לא נצליח להחליש את חמאס באופן משמעותי מעבר למה שכבר עשינו (ברור שעל פני 10 שנים נצליח במידה מסוימת, אבל ההתקדמות זניחה). שנית, יש הטוענים שגם אם נלך על עסקה, נוכל לחזור להילחם בחמאס גם אם יהיה הסכם הפסקת אש ל10 שנים, מהסיבה שחמאס תמיד ייתן לנו סיבה לתקוף אותו. הטענות שאומרות שהעולם לא ייתן לנו לא מחזיקות כאן לדעת טועני הטענה הנוכחית, שכן כפי שהתעלמנו מחלק מהדברים שאומרים לנו כרגע, נוכל להתעלם גם בעתיד. המשמעות של זה היא שעיקרון ההגנה העצמית ימשיך להישמר למרות העסקה, שכן תמיד נוכל לתקוף.
איני טוען שהטיעון של אבי שגיא והוספת הטענות שלי מספיקות כדי להפסיק את המלחמה ולעשות עסקה, אבל אני כן הייתי שמח לשמוע את עמדתך על מכלול הטיעון הזה, ושתאיר לי את מגרעותיו (שכן אני יודע שאתה מתנגד לעסקה) ואולי גם את מה שאתה מסכים לו (למשל מעניין אותי לדעת אם אתה טוען שעיקרון ההגנה העצמית הוא אכן ההצדקה היחידה לצאת למלחמה).
בתודה מראש!
לא מקבל את ההנחה. אפשר לצאת למלחמה לכיבוש הארץ למשל. זה הלכתית. מוסרית אפשר לדון בזה, אבל זה גם לא פשוט.
כל השאר הוא סתם הצהרה במסווה של טיעון. ברור שאם למלחמה אין טעם ואין הישגים אסןר לצאת אליה, גם בלי קשר לחטופים. הוויכוח הוא אם אכן זהו המצב.
באשר ליכולת לחסל את חמאס בעתיד, טיעון הבל שחוזר על עצמו כל הזמן. חמאס לא נולדו היום ולא יחזירו לנו את החטופים אם לא יהיה ברור שלא נוכל לחסל אותם אחר כך (לדעתי אין סיכוי שיחזירו את כולם בשום מקרה ובשום מצב. עסקה כזאת היא הזייה שקיימת רק במוחם של מאמיני דת החטופים). לצאת למלחמה חדשה כמו זו אין סיכוי בעולם שיתנו לנו. אפילו כשהייתה עילה כמו אירועי שמחת תורה העולם עויין. ובלי גיבוי ואספקה אמריקאים ואם הטלת אמברגו מהאו"ם, נראה ראש ממשלה שיוצא למלחמת השמדה של חמאס.
ולבסוף, אנחנו ממש לא מוגנים עכשיו. השמדת עשרות אלפי מחבלים לא שווה כלום מבחינה הגנתית. חמאס אינו כוח צבאי שמאיים על קיומנו אלא ארגון טרור שמאיים על אנשים בודדים ועל יישובי העוטף (ובעצם על כל הארץ בטילים ארוכי טווח(. את היכולות הללו יש לו, והוא יוכל גם לשפר אותן בעתיד (וכאמור, לא נוכל לצאת למלחמה בעילה כזאת).
אלו ממש דברי הבל, שעטופים באיצטלה של טיעון פילוסופי. אין כאן טיעון אלא הצהרה, וההצהרה שגויה. חשבתי להקדיש טור לטיעונים פסאודו פילוסופיים ביחס לחטופים. נראה.
האמת היא שזו התשובה שיש לי- חמאס חכמים, והם לא ייתנו לנו את החטופים בלי להיות בטוחים שלא נוכל לחסל אותם אחרי זה.
באיזה היבט לדעתך למלחמה יש טעם? יש התקדמות מובהקת בזמן שאנחנו שם?
וגם, איזה עוד טענה מוסרית יכולה להצדיק יציאה למלחמה, מלבד עקרון ההגנה העצמית?
ומעל הכל, אשמח לטור שאתה מתכנן! (:
אני חושב שכן. אם לא נתייאש אנחנו נחסל בסוף את חמאס. אבל כל עוד לא חיסלנו אותו לגמרי לא עשינו כמעט כלום, כפי שהסברתי.
פגיעה באינטרסים שלנו. למשל יש אויב שכובש שטח שלי אבל לא מאיים על שום חיים. האם זה מצדיק יציאה למלחמה? ואם הוא מאיים על אינטרס אחר שלי? אז במה שונה כיבוש הארץ מזה?
אגב, יש לך לינק למאמר?
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer