עשיית מצוות בציווי האל נגד רציונליות מעשית?
שלום רב.
בשיעור הראשון על אמונה ומשמעותה אמרת שהשאלה למה לקיים מצוות לאחר שמאמינים באל ובמעמד הר סיני לא רלוונטית, מכיוון שהאל הוא המחייב, ולכן נכון לעשות את מצוותיו.
אני מסכים איתך שלעשות מצוות מהמובן הזה זה נכון, אבל אני לא חושב שזה פותר את הבעיה.
גם אם הייתי מאמין ב100% באל, וגם שהוא נתן מצוות, אבל היית אומר לי שלעשות אותם יזיק (תועלתנית) לסביבה ולי בעולם הבא ובעולם הזה, לא הייתי עושה את המצוות, למרות שזה נכון. כי לעשות את זה יביא רק לתוצאות רעות, וזה לא חכם, ולא יפה(מצד אחרים), ומה אכפת לי שזה נכון, אם זה גורם לרע?
אתה מערבב בין שני מישורים שונים. עצם הציווי האלוהי מחייב. אם תוכן הציווי רע אז אתה בקונפליקט בין החובה לציית לבין האיסור לעשות רע. החובה לציית עטמדת בעינה אלא שכנגדה יש חובה אחרת.
תודה. הבנתי, אבל אשמח שתסביר למה שאני אפעל לפי החובה. אני מבין למה לחפש תועלת מעשית – זה פשוט יעשה טוב. אני לא עושה את זה בגלל שמישהו חייב אותי לעשות טוב, אלא בגלל שאני מעדיף שלסביבה ולי יהיה טוב. אבל מהי הסיבה לציית לחובה? מעשית, זה אולי שנרגיש שלמים עם עצמנו. אני מניח שהתכוונת לסיבה שאינה תועלתנית מעשית, פשוט לעשות את הדבר הנכון, אבל אני עדיין לא מבין למה שזה ישפיע עלי בעולם המעשי.
אין כאן מה להבין. כשאתה מבקש הסבר אתה בעצם מצפה להנמקה לפי תוצאות, אבל כל הטענה היא שהפעולות הללו לא נעשות לשם תוצאות אלא לפעול נכון לשם האמת. ראה טור 120 (וגם קצת 122).
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer