קאנט והאל

דניאל קורן, לא רק כיום אלא גם פעם לא היית בקיא בהשקפות קאנט וקל וחומר בכתביו

'שמח לעזור'..
כתבתי 'כיום', והתכוונתי לכך שאולי בעתיד (זה לא ברור כ"כ?) אעמיק במשנתו..

לרב מיכי, תודה רבה.

ודרך אגב, כוונתי הייתה ל'האם נגע'.. האם הם שיכנעו אותו. (מעבר ל'הגדרה', גם אני יכול להגדיר את 'הראיה אונטולוגית', והיא לא משכנעת אותי מסיבותיי שלי).

דהיינו האם הוא חלק על נקודות ההנחה של הסוליגיזם הקוסמולוגי או הפיזוקו-תיאולוגי.

וכמובן שיהיה ברור, שכוונתי למושג 'נגע בהם', אם הוא חלק על הסוליגיזם של אחד משניהם.
זה שהמינוח בא ממנו זה דבר אחד. ולהסכים שהטיעונים תקפים זה דבר אחר.

כשקאנט דיבר על הדבר כשהוא לעצמו הוא בסך הכל דיבר (בלי שהוא ידע על כך) על התהליכים הנוירונוליים שבמוח. זה מה שגורם לנו לחוות תפיסת עולם.
ובגלל שמדובר בתהליכים אזי זה לא "דבר כשהוא לעצמו".
בקיצור ועם קשר ובלי קשר קאנט הוא קשקשן שאהב לקשקש הרבה מלל.
ומאז אלו מכתות הממלמלים השונות מעריצים אותו.

דניאל, הוא לא הסכים לטיעונים. בספרו יש ביקורת עליהם. אבל תקפות אינה הקריטריון הרלוונטי, שכן תקפות היא נביעה בהכרח של מסקנה מהנחות. בטיעון פילוסופי אין צורך בהכרח, וחוצמזה תמיד אפשר להוסיף הנחות כדי שייצא הכרחי. לכן השאלה החשובה היא האם ההנחות סבירות.