קאנט וסינתטי אפריורי

קאנט טוען שאבן הבוחן לאנליטיותו של משפט היא משפט הסתירה, כלומר ששלילת השיפוט מחוללת סתירה עצמית, נדגים זאת:

״דודי אינו קרוב משפחתי״ – כיצד נבדוק האם המשפט אנליטי? אנו רואים שיש כאן סתירה, שהרי זה כמו להגיד קרוב משפחתי הוא אינו קרוב משפחתי. בוא ננסה לעשות זאת עם המתמטיקה:

⁨7+5=12⁩ – ננסה את אבן הבוחן של קאנט עצמו – 7+5/=12 – סתירה!(?)

האם לזה הרב מתכוון? האם הטיעון שלי נכון?

אתה משחק כאן בלי להוסיף שום דבר. לומר שמשהו הכרחי לוגית פירושו ששלילתו היא סתירה. מה הרווחת כאן?