קניין כיבוש

שו"תקטגוריה: עיון תלמודיקניין כיבוש
א' שאל לפני 4 שעות

שלום רב 
 
מה שלום הרב?
 
שאלה קצרה, בקניין כיבוש, הדבר אברהם חוקר אם זה קניין בפנ"ע או רק מאפשר קניין. אם זה קניין בפנ"ע, האם ניתן להגדיר את רגע הכיבוש?
אני מבין שכיבוש זה בעצם תוצאה, לאחר שהנכבש נכנע או חוסל, אז המקום כבוש.
 
זה קשור אני חושב לשאלה מה מקומו של החייל היחיד בכיבוש, אם זו תוצאה, זה כיבוש של הצבא – הכלל, ואין בעצם מקום ליחיד. מה שאולי משפיע על לקיחת שלל לחייל הפרטי (קשור למלחמת מדיין).

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 4 שעות

לגבי קניין כיבוש זו סוגיה עמומה מאד, ומקורה לא ברור, אם כי מביאים את הפסוקים על סיחון.
רבים עסקו בטיבו של הקניין הזה. ראה למשל כאן: https://etzion.org.il/he/talmud/seder-nashim/massekhet-gittin/%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A9
ועוד הרבה.
יש כמה אפשרויות להבין את הקניין הזה: יש שהבינו שזהו קניין עצמאי. אבל יש שהבינו שיש כאן ייאוש של הנכבש ואז זה קניין בייאוש (רש"י ותוס' רי"ד בגיטין לז). אמנם זה ייאוש כדי, ולכן הוסיפו שגם לשיטות אלו יש משקל לכיבוש כקניין. אבל בפשטות נראה מהראשונים הללו שמדובר בייאוש כדי וכאן הוא כן קונה (אולי כי זה ייאוש גמור ולא הפיך). לכאורה יש מקום להבין שזה כמו סיטומתא, שכן בעולם מקובל שהכובש זוכה בשלל שכבש, וההלכה גם היא מכירה בזה.
הגדרת רגע הכיבוש תלויה בהבנה. אם זה תלוי בייאוש, אז הרגע הוא מתי שהנכבש התייאש. ההגדרה היא לפי דעת ה נכבש ולא לפי מצב אובייקטיבי. אם זה קניין ממש, אז סביר שזה כשהכיבוש מוכר וסופי והקרב נגמר. אם זו סיטומתא זה תלוי בדין הבינלאומי באותה תקופה (דומני שכיום הדין הבינלאומי לא מכיר בזה כלל).
אבל לגבי שאלתך על חייל בודד, זו גמרא מפורשת בגיטין לח שמיישמת כיבוש מלחמה על קניית עבד, וזו ודאי קנייה של אדם פרטי. לכן ברור שהקניין הזה אינו רק לציבור אלא גם לאנשים פרטיים. בנוסף, אני לא חושב שזה קשור לשאלות הנ"ל, כי אפשר שאחרי שהכיבוש הצבאי הכללי הסתיים, כעת קונה כל חייל את שללו.

א' הגיב לפני 4 שעות

ערב טוב, תודה רבה

הרשב"א אומר שכיבוש זה גינא דמלכותא, בעצם מוסכמה של האומות, כמו מוסכמה להלחם.

לגבי החייל הבודד, אני רואה קשר משום שאם זה כיבוש, הצבא/אומה כבש, ממילא הכל שלו, עכשיו הוא יכול לאשר לחייליו לקחת מהשלל, אבל בעצם הכל שייך לצבא. בניגוד למקום שלא כובשים, אז יש מקום לקניין יחיד, כחלק מהדעות במלחמת מדיין, שאגב שם רש"י כותב שלא נחשדו על גזל של השלל, משמע, גזל מהאומה. עולה מחלק מהפרשנים שהביאו הכל למשה, ואח"כ את השלל – מטלטלין נתן להם, ואת המלקוח חילקו.
כלומר, כשהמדינה לא באה לכבוש (כדוגמת עזה), אז יש מקום לומר שהחייל הבודד קונה מה שמוצא (מסתמא בעלים התייאשו אם הם קיימים). אבל כשהיא באה לכבוש, הכל שלה כולל המטלטלין.

מיכי צוות הגיב לפני 3 שעות

מה שהבאת מהרשב"א זה כמו הסיטומתא שלי.
אבל הסכמת האומות יכולה גם לומר שחייל יכול לשלול שלל במסגרת מלחמה. כפי שכתבתי שאין קשר הכרחי בין הבסיס לקניין כיבוש לבין שאלת השלל לחייל הבודד. זה אפילו יכול להיות הסכם של המלך עם חייליו שחלק מהשכר שלהם הוא השלל שישללו. היה מקובל כך בעבר. זה אמנם ניתן להם מכוחו של המלך ואתה יכול לראות זאת כאילו הכל שלו והם זוכים משולחנו, אבל תכל'ס כל אחד יכול לשלול שלל.

השאר תגובה

Back to top button