רודף בקורונה – ניתוק ממכשירים

שאלה טובה. מסברא נראה לי שכן. ניתן לפלפל כאן בדיני נזיקין ורציחה לגבי מצב שבו האדם שנחבל מת אחרי זמן (כמו בדין יום או יומיים), האם מטילים אחריות נזיקית או פלילית על הפוגע. אבל כיום שיש לנו כלים רפואיים לקבוע אשמה לדעתי אין משמעות לדינים אלו ופער הזמן אינו חשוב.
כעין זה ניתן לדון ברודף שפגע בנרדף, וכעת אין רשות להורגו. אבל ניתן לקחת ממנו איבר (גם אם הנשמה תלויה בו) ולהשתילו בנרדף כדי להציל את חייו. מסברא נראה שאפשר וראוי לעשות גם את זה.
וגם בזה יש לפלפל: אם מבינים שהריגת הרודף נעשית כדי להציל את הנרדף, לכאורה זה פשוט. אבל מרש"י בסנהדרין משמע שזה נעשה כדי להציל את הרודף מעבירה (וצ"ע ברודף קטן), ואז יש מקום לטענה שלא עושים עבירה כדי להציל אדם ממעשה שכבר נעשה. כעין מה שכתבו התוס' שבת ד ע"א לגבי מדביק פת בתנור, שאין רשות לרדות את הפת כדי להצילו מאיסור אפייה בשבת, שכן ההדבקה כבר נעשתה וההצלה רק מונעת את הפיכתה לעבירה. אומרים לאדם לחטוא רק כדי להציל עבירה שטרם נעשתה. אבל כמובן שיש לחלק מהנדון דידן.