שאלה בתנך
שמתי לב שיש שלב בתנך שמפציע שם המפורש כחלק משמות אנשים. המהפך הזה מתחיל בימי דוד, אז התפוצה מתחילה להתבסס, ולאט לאט העניין מתחיל לחלחל, עד שבאמצע ימי הבית הוא תופס מקום כמעט בכל שם יהודי.
ברשימת השמות בתולדות בראשית בוודאי אין אנו מוצאים אותו. גם בשמות האבות, האמהות, וגם בשבטים, המקבלים שמות שחלקם אף 'מריחים' שמות אלים כולל גד, זבולון, ובן אוני, במשמעות כפולה של כח,עצבות, ואוון (שם אלהות אחרי צנזורה. הקשר של רחל לתרפים ברור, גם מיכל מצאציאה) . (יהודה ויוסף חריגים ועוד נעמוד על כך) . גם בני השבטים. בדברי הימים הדבר ניכר מאד, במוזרות השמות הראשונים, הנראים כנעניים, לעומת התפוצה הרחבה של השמות עם 'יה' או בתוספת ו.
נשיאי ישראל במדבר והמנחילים את הארץ כנ"ל, גם השופטים אין בהם שם השם.
החריג : אנו מוצאים שמות המכילים בראשם בלבד, את 'יו'. בינהם נמצא את יונתן נכדו של משה, בן שמעה אחי דוד, בן אביתר הכהן, ואחד מגיבורי דוד. וכמובן בן שאול. חריג מאד למצא שם כזה בתקופה קדמונית זו. מה שמקשה לכאורה על התיאוריה .
אם נתבונן, אין קשר בין הפתיחה יו לאלהי ישראל. יש מספר שמות קדמונים עם יו. : יורם, יוב, יובב, יובל (אולי גם יקטן). הצד השווה שבהם, כולם שמות גויים. יורם בן תועי מלך חמת בכלל, ומה לו ולאלהי ישראל. גם יובב הוא שם מלך מדון ושם מלך בצרה שמלך באדום, וגם בן יוקטן. די ברור שאין קשר לאלהי ישראל. (בנוסף, בכולם יש 'יוב' . גם ביובל בן למך. מה שמעיד שמדובר בתבנית שם בפני עצמה בלי קשר לאלהי ישראל).
א"כ השם יונתן לא מקשה עלינו, כי יו הוא תבנית מקובלת לשם, כאמור יורם מחמת. ולכן אין קשי גם בשמות קדמונים כמו יואל , יותם, יואש ( בדבה"י) ויושה ( חלקם חסרי משמעות עברית, מה שמעיד שמדובר בתבנית בלבד)
רק בימי דוד אנו מוצאים אותו קורא לבניו שפטיה, אדוניה, ידידיה. פתאם שם חריג: בניהו בן יהוידע (פעמיים). השם אוריה חשוד בעיניי, בפרט שהוא מופיע בתוך שמות נוכריים לחלוטין, וגם הוא חיתי בעצמו. אך עדיין תפוצה מועטה (רק שתיים מגברי דוד, ושלש מבניו) . בימי שלמה מתגבר: יהושפט מזכיר, עזריה כהן, עזריהו על הניצבים, יהושפט ביששכר, אביה בן ירבעם , אחיה השלוני, אליהו ויהוא בן חנני. אך עדיין רוב השמות אינם כאלה. גם מלכי יהודה, עד אסא אין שם ה.
המהפך הגדול נמצא אחרי אסא, שם שם השם מופיע אצל כל מלך, גם בישראל גם ביהודה. במלכי יהודה זה לא פוסק עד הסוף. ובדברי הימים כנעט אין שם בלי יה בסוף. מטורף.
בעיני יש קשר ברור בין החריגות של השם יהודה בקרב בני יעקב ובתקופה הקדמונית הזו, ולעובדה שהעניין בראשית ממלכת יהודה. שאלה אמיתית, מה המשמעות של זה? מדוע זה לא מופיע אפילו אצל עובדי ה הקדמונים, האבות, בניהם, בני משה ואהרון, השופטים, שמואל? למה אצלם יש רק 'אל' בשם? סתם מקרה?