שאלה על רעיון בסדרה ניתוח מושגי.

העניין של היהודי היה רק דוגמא.
אני אנסח מחדש את השאלה: הרב אמר בשיעור ואני מסכים איתו שהמאפיינים נוצרים כתוצאה מהמושג, אך אם ככה לאחר שהמושג כבר הומשג אי אפשר יותר להתווכח עליו, לעומת מה שהרב אמר שאפשר להתווכח גם אחרי שכבר המשיגו אותו. בסוף השאלה הוספתי את מה שהרב אמר בסוף הפרק על כך ששינויים עוד יכולים לקרות במושג אך אני טוען שגם השינויים הללו הינם לא שינויים אמיתיים אלא התפתחות מחויבת מציאות (כמו הדוגמא שהבאת לגבי השבט שמפסיק ללבוש בגד ים ברגע שהוא יוצא מהמדבר אך בעצם נשאר עם הערכים שלו אף על פי שההופעה שלו השתנתה). הנקודה שלי היא שאף על פי שהמאפיינים נוצרים כתוצאה מהמושג ברגע שהמאפיינים התחברו למושג אי אפשר יותר להתווכח על נקודות הבסיס שלהם אלא רק על הנגזרות ההכרחיות שלהם בניגוד למה שהרב אמר על כך שגם השורש יכול להשתנות, לפי מה שהבנתי.

אתה מערבב כאן בין תפיסה קונוונציונליסטית למהותנית (אסנציאליסטית). בתפיסה מהותנית אין זמן שבו נוצר מושג. הוא קיים מאז ומעולם. יש אולי זמן שבו אנחנו תופסים וממשיגים אותו, ועדיין יכולים להיות ויכוחים בין אנשים או קבוצות לגבי מאפייניו. זה תופס כך וזה תופס אחרת. בנוסף, ייתכן ויכוח על השתנות של המושג (גם אם זה רק יישום שלו לנסיבות חדשות, עדיין ייתכן ויכוח על האופן לעשות זאת).