שתי שאלות על בחירה חופשית

"חשה שאין אילוץ", איך אפשר לחוש במה שאין? וכי אפשר לראות את מה שאין?

הרב מיכי לא יכול להיות צודק.
גם אם יגלו בעתיד שיש בחירה חופשית מיכי לא יצא צודק. כי השיקול שלו מלכתחילה התבסס על רגש ורצון ולא על טיעון שכלי. ושיקולים על רגש ורצון אינם יכולים להיות צודקים אלא הימורים שפוגעים או מפספסים. אז אם ההימור של מיכי יצליח שיהנה. בינתיים אין שום סיבה רצינית לחשוב שיש משהו בבחירה שהוא שונה משאר הטבע.

שאלה, אתה רציני? האם ראית פעם שאתה עומד במקום כלשהו לבד ואין לידך מישהו? האם כשאתה הולך בכביש הרגשת פעם שאף אחד לא דוחף אותך?

בשתי הדוגמאות הללו אני לא רואה את מה שאין, אלא את מה שיש, וכיון שמדובר בטווח הראייה שלי אני מסיק שאם לא ראיתי כנראה איננו. אין כזה דבר "הרגשת שאף אחד לא דוחף אותך", אלא "לא הרגשת שמישהו דוחף אותך". אם לא הייתי אמור להרגיש מקרה אפשרי של דחיפה, אז ההרגשה או חוסר ההרגשה שלי לא מלמדים כלום על המציאות.
ובנידון דידן, אם אני לא "מרגיש חופש" אלא רק "מרגיש שאין אילוץ", אז לפני שמסיקים מזה על קיומו של רצון חופשי צריך לברר אם האילוץ הוא בטווח ההרגשה שלי.

וברור שאילוץ חיצוני הוא בטווח ההרגשה שלי, אבל אילוץ שמגיע מהמוח שלי – די סביר שלא אוכל להרגיש אותו.

עכשיו אתה מעלה טענה אחרת: לא שאי אפשר לראות היעדר אלא שיש דברים שאותם קשה או בלתי אפשרי לחוש. אז לדעתי אין בעיה עקרונית לחוש זאת. אתה מניח את המבוקש כשאתה מזהה את הכוחות הדוחפים/מאלצים עם האני הנדחף/מאולץ.

אני לא מדבר על ה"אני" הטרנסצנדנטי, אלא על החלק במוח שאחראי על התחושות ובכללן על תחושת החופש. יתכן שהחלק שאחראי על התחושות הוא לא יותר 'פנימי' מהכוחות המאלצים ולכן הוא לא אמור להרגיש אותם כחיצוניים. צריך לשאול את חוקרי המוח.

כבוד הרב כתב שהאינטואיציה לא אומרת שיש לנו בחירה, אז מניין אתה מודע שיש בחירה?
כי אתה פשוט חש זאת? לא? כמו האניטואציה שיש לפניך כסא.

כתבתי זאת על השאלה שדיברה על פיקינג. על כך כתבתי שהאינטואיציה לא אומרת שיש לנו בחירה במצבי פיקינג אלא רק שאין אילוץ. במצבי צ'וסינג היא ודאי מורה שיש לנו בחירה.