תוקפה של התורה

שלום הרב, ראיתי פה שאלה שנשאלה אתמול. והיא עוררה אצלי שאלה אחרת, קצת דומה. אם תוקפו של אלוקים הוא המוסר, מדוע בספרו לא ציווה לנו אלוקים רק דברי מוסר נכוחים?
האם אין כאן כדי לעורר תמיה, אף על פי שמבחינה לוגית אולי כאן קושיה רבתי. אם אלוקים הוא הוא המוסר, איך הספר היחיד שמתיימר לייצג אותו, זה לא משתקף?
וכן כמה שאלות על מה שהרב כן ענה:
ההשואה שהרב עשה לצולע, אם בספרו של הצולע הייתה הוכחה ניצחת לכך שלא תתקיים מציאות כזו של צולע, היינו בבעיה. אתו דבר כשאלוקים מצווה דברים שהם אינם מוסרים, הוא כמעט סותר את עצמו, לא כך?
ומה שבמוסר מצינו ענפים הסותרים זה את זה, הוא להיותם מוצרים בריאים ומוגבלים על כן עלולות להיווצר סתירות, אי אפשר לצפות אחרת. אך להאלוקים מהיכן צצו הסתירות? מדוע בא הוא לידי סתירה, על גבול הסתירה כנגד עצמו.