תיאולוגיה יהודית לעומת מחשבת ישראל

אתה אומר פה שאין הבדל בין מחשבת ישראל לתיאולוגיה יהודית אבל בטור תגובה לרב ענבל אתה מבדיל בין השתיים ואומר שהראשונה לא קיימת והשנייה כן… (גם אם קיימת במתכונת "רזה", קונקרטית ולא מחייבת). יש לך סתירה פנימית.

שנית נראה לי שאתה טוען כנגד מחשבת ישראל – שאינה קיימת לשיטתך… – שהיא לא יכולה להיות מחייבת. יכול להיות שאתה צודק אבל למה זה מעניין? מה אכפת לנו ממעמדן הנורמטיבי של טענותיה? מה שכן מעניין זה אם במסגרתה נטענות טענות אמת או לא.
לא ככה?

טענתי היא נגד התחום המכונה 'מחשבת ישראל', שנכלל בד"כ בלימוד תורה. הוא טוען לכתב תורה ודורש יחס דומה ליחס ללימוד של תחומי אחרים שנכללים בתורה (כמו הלכה). אין לי בעיה עם כאלה שרוצים לחקור את מחשבת הרמב"ם או הכוזרי, וגם אם מכנים זאת 'מחשבת ישראל' כדיסציפלינה אקדמית. אמנם בד"כ מדובר בדברים חסרי ערך לדעתי אבל אפשר להגדיר תחום כזה.
'תיאולוגיה יהודית', אם אתה רוצה להגדיר מושג כזה, היא פשוט התיאולוגיה הנכונה. במובן הזה היא גם התיאולוגיה הנוצרית וההינדית. זה יכול להיות קיים. במידה שזה קיים זה נכון גם כל גוי ויכול להישאב מכתביו של כל גוי.

מחילה אבל אני הבנתי כל השנים (וזה משתקף גם בטור האחרון על הרב ענבל) שלדעתך "אין חיה כזו" (מחשבת ישראל). ככה, חד וגורף.
עכשיו נראה לי שאתה אומר משהו אחר, הגם שאתה מסייג את אמירתך.

נראה לי שהאמביוולנטיות הזו שלך משחקת דווקא לידיים של אנשים כמו ענבל.
האם אתה מסכים שיש פה בעיה ולכן אנשים כמו ענבל תוקפים את השקפתך?

אז לא הבנת טוב. כעת הסברתי את כוונתי. אני לא יכול ולא רוצה להכחיש עובדות. יש תחום מחקר אקדמי כזה ויש תחום עיסוק כזה.
לכן איני מסכים שיש כאן בעיה, ואיני רואה מה כאן משחק לידיו של ענבל.