תיקון המידות והצו הקטגורי
בשיעור שהסתיים לפני מספר דקןת (דוגמטיקה, שיעור 31), הבאת את קושיית ר' חיים ויטאל על כך שאין מצווה לתקן את המידות וכו'
רציתי לשאול – ב"המצוי הראשון" אתה מסביר שצו הקטגורי של קאנט מדרש על מוסר לשם השתלמות אישית, שבקצה מביאה את העולם להיות יותר טוב, אך לא זוהי מטרתו של הצו הקטגורי.
הדרישה לתיקון המידות (במקרה הזה – שהביא רח"ו) מקבילה לצו הקטגורי או שהיא מוסיפה עליו?
כלומר, להבנתי אם מישהו מבין מה מוסרי ועושה אותו ללא הזדהות פנימית (מידות מושחתות), הוא לכאורה "משתלם" לפי הצו הקטגורי, אבל כיון שמידותיו מושחתות הוא אינו משתלם ב"תיקון המידות".
אני צודק?
אם אתה שואל למה התכוון קאנט אני יכול רק לנחש. אבל דעתי היא שלזה בדיוק הכוונה בצו הקטגורי של קאנט. קאנט עצמו סבור שהמעשה המוסרי לא מיועד להשיג מטרה כלשהי אלא ליצור אדם שלם יותר. הדרך לעשות זאת היא לעשות מעשים שיהפכו את העולם לטוב יותר. ועדיין יש לדון האם המעשים לבדם מספיקים לזה או שצריך גם הזדהות פנימית (תיקון המידות). לדעתי זו לפחות חלק מהמשמעות של השלימות שעליה מדובר.
" לא מיועד להשיג מטרה כלשהי אלא ליצור אדם שלם יותר". ליצור אדם שלם יותר זה לא מטרה אחרת מעצם החובה המוסרית?
לדעתי לא. החובה המוסרית עניינה לעשות משהו שלם ולהיות שלם.
(אני משער מה תהיה השאלה הבאה) ):
אם המוטיבציה היא השתלמות עצמית, אין פה מוסר, זה עבודת העצמי
ממש לא. זה לא למען אינטרס שלי אלא למען ערך שהוא רצון ה'. הוא רוצה שאשלים את עצמי. לשון אחר: זה בשבילו ולא בשבילי. אני מושא העבודה אבל היא לא נעשית עבורי.
איך הגעת למסקנה שאלוהים רוצה שתשלים את עצמך וזה חלק מהגדרת הציווי ולא מטרה אישית שלו למשל (אם יש לנו בכלל הבנה במטרות שלו)
אותה אינטואיציה שמובילה אותי לכך שהוא רוצה שאהיה מוסרי אומרת לי שיש גם ערך במידות מתוקנות.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer