תכלת

יש התייחסויות ענייניות של ר' אשר וייס, לדוגמא:
https://www.techeiles.org/library_audio/harav-asher-weiss-techeiles-hachadash-3/

זה פשוט. כמו רש"ז ורש"פ גם הוא מהענייניים (אלו שלא מושפעים מפוליטיקה ומוכנים להיכנס לבירור ענייני ומדעי)

ר שלמה פישר התנגד ללבישת התכלת והיה מפנה לבן שלו שבירר את העניין

אולי שמועה ששמעתי טעות היא או שאיני זוכר טוב.

בס"ד כ"ז בכסלו תשפ"ב (ערב יום הולדתו ה-133 של הגרי"אה הרצוג)

לרגל ערב יום הולדתו של הרב הרצוג שעסק רבות בנסיונות לזיהוי התכלת, הגעתי למאמרו של ד"ר ברוך סטרמן, 'הרב הרצוג והחיפוש אחר התכלת'. הרב הרצוג הטה לכיוון ה'ארגמון קהה הקוצים' (מורקס' בלע"ז), אך זה לא הסתדר לו עם העובדה שהצבע של המורקס הוא סגול ולא כחול.

בעיה זו נפתרה לדעת הכותב עם גילויו של פרופ' אלסנר, שאם תמיסת הצבע של המורקס נחשפת בשלב נסויים של העיבוד – היא מקבלת צבע 'כחול שמים'.

אך מה שלא מובן לי הוא דברי הכותב ש'ברמה הכימית, החילזון מפיק תערובת של תכלת נקיה (כחול שמים) שהיא מולקולת Indigo'

וכאן אני שואל: אם החומר המופק מהחילזון הוא 'אינדיגו' – מה ההבדל בינו לבין ה'אינדיגו' המופק מ'קלא אילן'? הרי בגמרא מתוארת בדיקה כימית המבחינה בין 'תכלת ל'קלא אילן', והרי שניהם 'אינדיגו'?

בברכה, אליעם פיש"ל וורקהיימר

מה הבדיקה שהמגרא מציעה? אני חשבתי שהצבע של קלא אילן הוא אמור להיות זהה וזו אחת מההוכחות.

הגרש"ז אוירבך דווקא התבטא בעניין וגם חברי עמות פתיל תכלת וגם הרב מנחם בורשטיין שעסק בעניין פנו אליו והראו לו את החלזונות והממצאים, ועקרונית הוא הסכים לדברים אך אמר לפונים ש"צריך להיות צעיר יותר בשביל לפסוק בזה" ושהוא לא רוצה "להיות ראדזינר שני" ושבצעירותו "היו זורקים מהמקווה מי שהלך עם תכלת של ראדזין".

לכן הוא לא הביא הוראה פומבית בנושא למרות שנראה היה שהוא הסכים שאכן מדובר בתכלת האמיתית.

חתנו הגרז"ן לבש תכלת ובנו הרב שמואל היה רבו של הרב אליהו טבגר מעמותת פתיל תכלת.

הרב טבגר סיפר שהוא ביקש מרבו ר' שמואל אוירבך כתב המלצה בכדי שהוא יהיה יכול לבוא איתו לגדולי הפוסקים שיראו שיש לו גיבוי ואז ר' שמואל אמר לו שאין טעם שילך לגדולי הפוסקים לשכנע אותם בנושא הזה כי הם לא ירצו לשמוע על זה כי הם לא מתעסקים כלל עם חידושים אלא רק במה שיש לגביו מסורת.

הוא הציע לו לפנות לפוסקים מדרג הביניים ומשם לקדם את העניין.

בס"ד ג' דחנוכה פ"ב

לישי – שלום רב,

בדיקת התכלת מתוארת בגמ' מנחות מב,ב-מג,א:

'..ותכלת אין לה בדיקה? והא רב יצחק בריה דרב יהודה בדיק לה: מייתי מגביא גילא ומיא דשבלילא ומימי רגלים בן ארבעים יום, ותרי לה בגווייהו מאורתא עד לצפרא – איפרד חזותיה פסולה, לא איפרד חזותיה כשרה. ורב אדא קמיה דרבא משמיה דרב עוירא אמר: מייתי חמירא ארכסא דשערי ואפיא לה בגוויה – אישתנאי למעליותא כשרה, לגריעותא פסולה…'

בברכת חנוכה מאירה, אפו"ר

הרב שלמה משה שיינמן ניסה לשחזר את דרכי בדיקת התכלת, הן לפי רש"י והן לפי הרמב"ם. ניסוייו מתוארים במאמרו 'פתרון בעיות יסוד בתכלת', פרק טו: 'בדיקות התכלת שאני עשיתי'. דבריו מובאים במאמרו של ד"ר משה רענן, 'גרגרנית החילהנ "שבלילתא" (מנחות מב ע"ב)', 'פורטל הדף היומי'.

בברכת חנוכה מאירה, אליעם פיש"ל וורקהיימר

במאמר חילזונו של משיח' (באתר 'כלכליסט') מוזכרים דבריו של ביולוג ימי, ד"ר שאול קפלן, האומר שכל הסימנים המוזכרים בחז"ל מתאימים ל'יאנתינה' (כיוון שגם הרב הרצוג הלך בו). הבעיה ביאנתינה' שלא מצאו דרך להפיק ממנה צבע כחול, ומשום כך התייאש ד"ר קפלן והחל להעלות 'תיאוריית קונספירציה' שלפיה היהודים שיצרו את התכלת הטעו בתיאור החילזון שלהם כדי שלא יפגעו במונופול שלהם.

לענ"ד הואיל וה'יאנתינה' היא החילזון היחיד המתאים מאד לתיאורם של חז"ל – עלינו להמתין בסבלנות עד שיימצא הכימאי שיצליח להפיק מהם את התכלת. טכנולוגיות עתיקות שאבדו – ניתן עם התקדמות המדע לשחזר, וכדאי לענ"ד להמשיך לחכות.

בברכה, אפו"ר

במאמר 'הכחול האמיתי הוא אדום' (באתר 'מכון דוידסון') מתוארת הבעייתיות של הפקת צבע כחול יציב שאינו רעיל, ומבשרים שחוקרים מברזיל הצליחו להפיק צבע כחול יציב מהסלק.

כדאי לציין שמלשון הרמב"ם משמע שהגדרת התכלת היא צבע עמיד. ייתכן איפוא, שלפי הרמב"ם הצורך בחילזון היה משום שזה היה הצבע היחיד שהיה עמיד, ואולי אם יימצא צבע כחול עמיד שאינו רעיל מסלק, אפשר שלדעת הרמב"ם גם תכלת מסלק תואיל, ואדרבא, יהא בה סימנא טבא 'שיסתלקו אובינו ושונאינו וכל מבקשי רעתנו' 🙂

חיזוק של הפקפוקים בזיהוי התכלת עם ה'פורפורא' שהופקה מה'ארגמון קהה הקוצים' (אך לא שלילת זיהוי זה מכל וכל) – במאמרו של הרב יהושע ענבל, 'קוציו של ארגמון' (מקובץ 'האוצר' יא), קישור למאמר בויקיפדיה, ערך 'ארגמון קהה קוצים'.

בברכה, אפו"ר

היום מישהו שלמד אצל הרב מיכאל אברהם אמר לי שהוא זוכר שהרב מיכאל אברהם הולך עם תכלת. זה נכון? והאם הרב למד את הסוגיה ואת הממצאים וכך הכריע או שזו התרשמות כללית?

למי ששאל לגבי ההבדל מול "קלא אילן": שניהם אינדיגו והגוון למיטב ידיעתי זהה לחלוטין. ההבדל הוא בקשר הכימי שנוצר, שהרבה יותר חזק באינדיגו שמופק מהארגמון. ההסבר הכימי נמצא בספר "לטעום מהשמים", אני מניח שאפשר למצוא גם ברשת.

בהחלט נכון. ראה הודעתי הראשונה. בדקתי וזה נראה משכנע. בכל אופן יש כאן לפחות ספק דאורייתא.