\\

קראתי בסוף ספרך המצוי הראשון את הטענה (אציג אותה בצורה שטחית)- שאלוקים ברא את העולם כי היה לו מעין צורך בכך,כלומר הוא ברא אותנו כי הוא רצה והוא מייעד לנו משהו -והרצון הזה מעיד על צורך שיש לו שאנחנו צריכים להשלים . כאמור :מצוות צורך גבוה/ ההשתלמות על פי הרב קוק .
אני לא מצליח להבין איך הגישה הזאת הגיונית. כשלעצמה היא מובנת אבל היא מצביעה על משהו לא מובן. הרי אם אלוקים הוא יש מושלם ונצחי, איך מסתדר לומר עליו שיש לו צורך במעשים שלנו? זה לא מעיד על חוסר שלמות ,על פגימה? ואם כן זהו לא אלוקים חסר?
וגם אם נאמר מעין טענת הקבלה שזה צמצום רצוני שלו לפנות לנו מקום -אז למה זה היה רצונו ? 
אני לא מנסה למצוא את התשובה החיובית הברורה הרי \\\"בהדי כבשי רחמנא למה לך\\\" אבל אני לא יורד לסוף הדעה של הטענה של הצורך.
ומאידך גם לטענתו של הרב סולובציק בספרו ובקשתם משם אשר שם הוא אומר מדברי הרמבם שאלוקים ברא את העולם מרצונו -אינה מובנת לי.