אביזריהו דעריות בצבא
שלום לרב,
האם יש גדר של אביזריהו דעריות למציאות הבאה בצבא:
– שירותים משותפים (רק תאים)
– שירותים משותפים עם משתנות לגברים.
– מקלחות משותפות (תאים/וילונות)
– אימון קרבי משותף
– תנאי שדה
לטעמי אין כאן שאלה של שמד (כמו שנראה לי שהרב יעקב מדן התבטא) שהרי סוף כל סוף כל מי שדתי יכול להכריז תורתו אמנותו או מקסימום לסרב פקודה ולשבת בכלא.
נראה לי ששמד זה גדר של עונש מוות ושאין ביכולתנו לחמוק ממנו. זה לא המקרה כאן ולכן התמקדתי בשאלת אביזריהו דעריות שנראה לי שייך יותר ולא בכל מיני תיאורים של שמד וכדומה.
(ראיתי שמישהו כבר שאל אך נראה לי ששאלתו שייכת יותר בקטגוריה של מחשבה ואני מתעניין בפן ההלכתי)
בברכה
כנראה קורים כאן כל מיני דברים שלא שמעתי עליהם. אם הרב מידן התבטא כאילו יש כאן שעת השמד, זה ודאי ביטוי מטפורי (קצת היסטרי לענ”ד).
אי אפשר לענות באופן גורף על כל השאלות הללו, ובוודאי לקבוע מסמרות הלכתיים. זה תלוי בנסיבות. ככלל, כל מקום שלא רואים חלקים מוצנעים קשה לקבוע איסור הלכתי פורמלי. ועדיין יש נסיבות שבהן מתעוררים הרהורים אסורים ואז זה עלול להיות אסור. שירותים משותפים עם תאים נפרדים למשל לא נראה לי בעייתי בכלל. יש את זה גם במקומות ציבוריים שונים ואיני רואה בזה שום בעיה. מקלחת משותפת (גם עם וילונות) לעומת זאת נשמע על פניו מאד בעייתי.
צריך לשמוע מאנשים מה בדיוק קורה שם, וגם כיצד תחושתם לעומת חיים ברחוב ובחברה מעורבת. האם זה מעורר הרהורים באופן גרוע יותר או לא. קשה לי לקבוע בלי לשמוע עדויות ובלי להכיר את הנסיבות לאשורן.
בכל אופן, נראה לי די ברור שזה לא מצב מומלץ. מעבר לזה, אני מצפה מחייל שזה מפריע לו לסרב ולא לשאול האם זה מותר או אסור. כך גם כתבתי בתשובה המקבילה שהזכרת.
כתבת: "אני מצפה מחייל שזה מפריע לו לסרב ולא לשאול האם זה מותר או אסור". אבל כל מה שמפריע זה החשש איסור (אלא אם יש פה גורם פסיכולוגי שמפריע, ואז במה זה שונה מסתם קושי בצבא שצריך להתגבר עליו). אז למה ראוי לסרב לפני שמבררים אם יש פה איסור בכלל?
במחילה.
לא זכיתי להבין את זעקת הרבנים הליברלים על הגדודים המעורבים בהיותם אסורים בתכלית האיסור.
הרי הם אלה שמתירים חברה מעורבת לכתחילה, תחת הוראתם צועדים חניכים וחניכות יחד במחנות בני עקיבא במשך ימים ארוכים, עושים מורלים משותפים הכוללים פיזוזים וכרוכים של הבנים והבנות יחד, שהמרחק בינם לבין ריקודים גמורים שואף לאפס, שרים שירי נשמה חניך ליד חניכה, הולכים יחדיו לסרטי קומדיה, ומתאגדים לילה שלם סביב מדורה הכולל משחקי חברה רבים.
ולא רק שהדבר כשר בעיניהם לחלוטין, הם אף רואים דרך זו כאידיאלית, ומעדיפים אותה בצורה אקטיבית על פני חברה נפרדת, ודוחים לחלוטין את הרעיון שכדאי להפריד.
והנה פתאום בצבא, תזוזות קלות הנגרמות מחמת סחיבת החיילת את האלונקה הופכים לשעת השמד (ולו בצורה מטאפורית), והליכה משותפת במסע היא אסורה בתכלית.
מישהו יכול להצילני ממבוכתי? אולי הרב מיכי ראש הליברלים בכל מקום?
לגבי האביזריהו- המשותפים נניח בצבא ביחידות מעורבות גב/נש , צריך להגדיר זמנים למקלחות בנפרד. ולהמליץ במצבים מעורבים להפריד ממש את האביזריהו מה קשה בזה? ואם ממש אי אפשר אז להביא שירותים ניידים זה גרושים לצבא.
לגבי חבריהו- לשבת ביחד ולשיר יחד זה אילוץ, אבל לרקוד ביחד מותר כאשר יש הפרדה ברור!
הליכה משותפת במסע אפשר לדאוג שנשים יהיו מאחורה מה הבעיה?
מה הבעיה בסחיבת חיילת על אלונקה? שנשים יסחבו אותה וגברים יסחבו גברים. או שגברים יסחבו נשים רק מקדימה לאלונקה מה הבעיה?
אני לא הרב מיכי ובטח לא ראש הליברלים בשום מקום
אנסה בכל אופן להסביר ויה"ר שתתקבל כאמת מפי מי שאמרה
ליברליזציה לעניות דעתי טוענת לפתיחות מחשבתית
ולא לכפייה מחשבתית
תנועות הנוער המעורבות הן תופעה מבורכת, כל עוד לא כופים על ההשתתפות בה לאדם שמופרע ממנה דתית, רגשית, רוחנית.
ברגע שהצבא כופה על פלוגות מעורבות ללא קשר לצרכים האמיתיים והמבצעיים של הצבא אלא כאג'נדה דתית פמיניסטית, וכופה על חייליו להצטרף למהלך גם אם הם מופרעים מכך מכל סיבה שהיא, יש פה מימד של חציית גבולות, וכפייה של הדת הפמיניסטית (שאין בה רע לכשעצמה, כל עוד היא רציונלית ומתחשבת.)
כמובן אני לא בטוח שיש כאן מקום להיסטריה אבל לבטח יש מקום לטענות נגד, שקולות ורציונליות.
ע'
אמנם אני ראש הליברלים רק בחלק המקומות ולא בכל מקום, אבל בכל זאת אנסה לקפוץ בראש.
1. לא יודע מיהם הרבנים הליברלים שבהם מדובר ומה הם כתבו. לא שמעתי על כל העניין הזה. אבל אם אני העומד בראשם, דבר אחד אני יודע: יש להם טעם טוב. אגב, הרב מדן שהוזכר כאן רחוק מלהיות רב ליברלי. ובוודאי שאינו תחת פיקודי (לצערי ולשמחתו).
2. כמה הבדלים משאלת תנועת הנוער. בתנועת נוער מעורבת יש פיקוח כלשהו (מדריכים, רכזים ורכזות) והמסגרת היא דתית. בצבא רוב האנשים הם חילונים, כלומר כאלה שכלל לא איכפת להם ממעשים אסורים (אלא מחמת הפקודות) ועוסקים בזה בלא מפריע ולא רואים בזה שום פסול. יש גם הבדל בגיל, שכן תנועת נוער היא בגיל תיכון. בצבא שומרים יחד בלילה במבודד. המסגרת יוצרת מצבים כאלה. בתנועת נוער זו יכולה להיות לכל היותר יוזמה של החבר'ה עצמם. לתנועת נוער מעורבת יש ערך, שכן אנשים צריכים להתחנך לערכים ובלי העירוב החניכים לא יבואו. יתר על כן, יש גם ערך ללמוד לחיות בחברה מעורבת כי זה מה שהחיים שלהם צופנים להם. האיסורים, אם ייווצרו, הם תוצר לוואי צדדי ולא הכרחי. אבל בצבא אין ערך לשירות במעורב (אלא להיפך, הוא כנראה מזיק גם מבצעית). וכן על זו הדרך.
לאורן,
מה שכתבתי שעל החייל לסרב הוא לא בהכרח מחמת האיסור ההלכתי אלא בגלל שהוא חש שהדבר מפריע לו רוחנית גם אם אין על כך איסור הלכתי פורמלי. די בזה כדי לסרב. האם זה גרוע יותר מסירוב מצפוני של חייל חילוני על ערכיו? למה רק איסור הלכתי מצדיק סירוב?
מעבר לזה, האיסור ההלכתי של הרהורים אסורים וצניעות תלוי באדם (אם מתעוררים אצלו הרהורים או לא. האם בנסיבות שנוצרות אצלו יש מגע אסור או לא וכן על זו הדרך). לכן בסופו של חשבון החייל עצמו צריך לשאת באחריות ולסרב.
בשאלה מי צריך לפסוק במצב לא מוכר וייחודי, כדאי לראות את המאמר הזה:
https://mikyab.net/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A7%D7%AA-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94-%D7%91%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%94-%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%AA%D7%94-%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA/
המאמר המקורי שאליו אני מתייחס שם הוא זה:
https://mikyab.net/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%94-%D7%90%D7%A7%D7%95%D7%91-%D7%9C%D7%90-%D7%A7%D7%91%D7%94-%D7%90-%D7%9C-%D7%95%D7%9E%D7%94-%D7%90%D7%96%D7%A2%D7%9D-%D7%9C%D7%90-%D7%96%D7%A2%D7%9D-%D7%94/
אולי לשיטה שסוברת ששירות בצבא זו מצווה אפשר לטעון טענת שמד שכן היחידות המעורבות החדשות מביאות לכך ששירות בצבא ביחידות אלו הופך למצווה הבאה בעברה.
זה נראה לי מוגזם שהרי תמיד אפשר לסרב לשרת ביחידה לא מעורבת וכך כתב גם הרב טאו בחוברת שהם הוציאו עכשיו, אבל יש כאן איזו נקודה של תחושה שאם מגיעים למציאות של שירותים משותפים (ואין הדבר דומה לשירותים משרדיים) רק כדי לערב את המינים צריך לעמוד מול זה כמו שעומדים על ערקתא דמסנא. שהרי בסופו של דבר לא מצאנו שירותים שיתופיים בשום גוף גדול כמו קניון, מעבדות הייטק ועוד (ומה שמצאנו שירותים שיתופיים בברים ומעדונים הרי זה לפריצות כידוע).
עדיפה המתינות אך לפעמים עדיף לגזור כדי לשים גבול להיפוך הדרך ארץ שאולי קורה כאן.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer