אגדות לסוגיהן

לקראת סיום דף היומי של פרק חלק לא יכולתי שלא לחשוב מחדש על כל מושג אגדות חזל (עדיין לא קראתי את הסגולה לשכחה בסיום מסכת אז אני עוד זוכר קצת)
בתלמוד, ובפרט בפרק חלק יש כל מיני אגדות שונות ומשונות. 
אני חושב שהיחס שהרב מציג הוא היחס הנכון. אם כי אני חושב שיש צורך ללבן כמה פינות שאני מסתפק בהן
יש בעצם כמה סוגים:
אגדות שלא מתיימרות להיות היסטוריות ויש בהם מוסר השכל –  ברור שזה לא היה באמת אלא רק בא ללמד נקודה כלשהי.
אגדות שמתיימרות להיות היסטוריות ויש בהם מוסר השכל – האם יש עניין להאמין שהם באמת היו? אני מדבר על דברים שיתכנו פיזית והסטורית רק שלא היה לחזל שום דרך לדעת אותם או שהסבירות נמוכה וכנראה שהם המציאו (למשל כל מעשיות סדום בפרק חלק עם אליעזר – די מסתבר שחזל סתם חיפשו לשפוך על סדום כל מיני קומבינות שהם בעצמם הכירו והדביקו את זה על אליעזר שהיה הכי קרוב היסטורית)
אגדות שמתיימרות להיות היסטוריות ואין בהם מוסר השכל – האם יש עניין להאמין בהם? הרי כאן כבר אין מוסר השכל. (אפשר להגיד שסתם היה משעמם בבית המדרש ורצו לשבור קצת את האווירה עם סיפורים)
אגדות שאינן מתיימרות להיות היסטוריות ואין בהם שום מוסר השכל – בשביל מה הביאו אגדות אלו? האם יש עניין ללמוד אותם? (למשל התיאורים הגרפיים 21+ של זמרי בן סלוא בתוך האוהל, ברור שאף אחד לא היה איתו שם כדי לספר את כל זה וברור שזה פיזית לא יתכן והכל זה סתם, אלא שאז לא ברור בשביל מה זה בכלל נכתב בגמרא. ברמה האישית אני הזדעזעתי לקרוא את זה ולא הבנתי למה זה בכלל נמצא בגמרא ולא עבר צנזורה עם השנים. לדעתי מיותר לחלוטין)
אשמח אם הרב יתייחס ואולי יוסיף עוד נקודות כדרכו הקודש.
תודה רבה