אוינס רחמנא פטריה

מצטער שזה לא נכתב ברור.

1. יש לי הרהורים וערעורים על האמונה. לפעמים אני נוטה להאמין ולפעמים אני כופר בכל, אני עובר תקופות.

2. ראיתי שהרב כתב פעם שמי שאינו מאמין/כופר הוא בגדר אנוס ולכן אם הוא עובר על האמור בתורה/ההלכה היהודית, הוא פטור.

3. מכיוון שכבר כמה פעמים עברתי מצד לצד (ממאמין לכופר וליהפך), החשש היחיד שיש לי כרגע ככופר גמור, שאם אוכל חזיר ביום הכיפורים, אולי בעתיד אחזור להאמין ואסבול מיזורי מצפון על מעשי בזמן כפירתי.

השאלה: האם זה נכון שבמצבי כיום – שאני כופר גמור – אני בגדר אנוס, ואם אוכל טריפות או אבעל נדות וזה לא יחשב לי לעבירה/אהיה פטור על פי ההלכה היהודית?

הסיבה לשאלה: אם כך הדבר, אין לי כל סיבה לא לעבור עבירות היום בהיותי כופר. אף אם בעתיד אשוב להאמין לא יהיו לי רגשות אשם וחרטה, כי על פי ההלכה הייתי אנוס ולא עשיתי כל רע.

מקוה שכעת זה ברור. אודה על התשובה ואם צריך עוד הבהרות אני כאן. תודה.

כפי שכתבת, לדעתי כופר גמור הוא פטור כאנוס. כשאתה ביום כפירה וחושש לעבור עבירות, זה לא בגלל רצון למנוע ייסורי מצפון שיהיו לך אז אלא מפני שכעת אינך בטוח.

תודה, עזרת לי מאד.

לגבי החלק השני בתשובה, אין בטוח, אין ודאות אבל יש את מה שאני חושב (כמו שאתה תמיד אומר שאי אפשר לדעת שום דבר בודאות חוץ מהמשפט הזה וגם זה לא בטוח… אך אין לדיין אלא מה שעיניו רואות) וכעת אני חושב בראש צלול שאלוהים זו המצאה אנושית והתורה נכתבה בידי בני אדם. אני יודע שאולי דעתי תשתנה בעתיד אבל זה לא גורם לי חוסר ביטחון בדעתי העכשווית.

לו יצוייר שאתה צודק בהנחתך וגם כעת יש לי איזה ספק קטנטן שאולי יש אלוהים והתורה נתנה מהשמים, האם זה משנה את ההגדרה מאנוס למזיד? זה עד כדי כך שחור/לבן?

אם אי אפשר להיות בטוחים בשום דבר בודאות מוחלטת (הרי אי אפשר להוכיח את השלילה אך ניחא לי בכפירה כעין קנקנו של ראסל), הרי שאי אפשר להיות כופר גמור…

בטור 661 עמדתי על ההבדל בין אמונה לא ודאית לבין הימור. תחושתי היא שאתה מערבב בין שני אלו. כשיש לך הרהורים כאלה גם בימי הכפירה שלך זה מעיד על כך שגם בימים אלו אתה לא באמת בחרת. אדם לא בוחר אחרת בכל יום. ברגע שלא בחרת אתה פועל לפי דיני ספיקות. אם אתה סובל מפיצול אישיות ובכל יום יש לך החלטה אחרת, וזו כן החלטה ולא הימור, אז השאלה לא אמורה לפנות אליי אלא לפסיכיאטר (אמתית. איני מתכוון ללגלג עליך).

תודה על ההפניה לטור, דברים נכוחים.

במקרה שלי אינני חושב שמדובר בהימור, החשש שלי הוא מפני עצמי באם אשנה את דעתי. יתכן וזה נובע מספקנות שאינה בריאה, בכל זאת ינקתי את הדת מדדי אמי, דרך חינוך של שנים על ברכי היהדות, אלפי שעות לימוד ותפילות לא הופכים להיסטוריה שאינה רלוונטית. ההיסטוריה שלנו היא חלק ממנגנון קבלת ההחלטות שלנו.

השאלות באמונה מנקרות שנים רבות וזהו תהליך של בחינה עצמית. לא מקבלים החלטה הרת גורל כזאת בקלות ולכן תמיד קיים החשש אולי אני טועה.

אבל כמו שכתבת, חשש מטעות אינו משנה את האינטואיציה (השכלית כמובן), וההבנה שלי כעת שמה שהאמנתי במשך שנים רבות אינו נכון.

הרגש גם משחק תפקיד, היה לי קל יותר בחיים כמאמין ולכן אין לי שום ערבות שאני לא אשנה את דעתי, אולי אאמין מתוך תאווה להקל על עצמי ולתלות הכלל בישות אחרת. אולי אשתכנע מסיבה הגיונית. בתקופה של השאלות באמונה הייתי כעלה נידף ברוח, יום כאן ויום שם. לאחר תהליך ארוך המסקנה האישית שלי הגיעה לבסוף והיא כאן כבר תקופה.

במשך שנים חקרתי ובדקתי, רציתי לשכנע את עצמי שיש אלוהים, קראתי ושאלתי. הגעתי לאתרך כמוצא אחרון. קראתי מאות עמודים מכתביך כולל את המחברות, הקשבתי לשיעורים ולפודקסטים שלך ואמנם שכנעת בכישרונך הרב ובראייתך הרחבה, עם כושר ניתוח עצום ובהירות שזה רציונאלי להאמין שיש אלוהים, אבל בבחירה בין שני הצדדים, הרציונל של דוקינס וחבריו משכנע יותר ושם האינטואיציה שלי מזה תקופה.

לא נראה לי שאני סובל מפיצול אישיות (אמנם אני נוגע בדבר ואולי זקוק לפסיכיאטר, שהרי אין חבוש מוציא עצמו מבית האסורים), אך אני חושב שאני ריאלי. שנים האמנתי, שנים התחבטתי, לפני תקופה הגעתי למסקנה שאני משוכנע בה כעת. אבל יתכן שאשנה את דעתי. מי שלא מוכן לשנות את דעתו אם יוכח לו אחרת הוא אדם לא ראוי.

לאחר שאולי הבהרתי את הרקע, אני חושב שהשאלה מגיעה ממקום פרקטי ולא מתוך הימור. הרי אם אני מאמין קצת ברמה המצדיקה הימור כשל פסקל, כנראה שאיני אנוס.

תשובתו החדה של הרב שאני ב(אי) אמונתי נחשב לאנוס, פתרה את הבעיה.

תודה.

לאילן שלום,
נראה לי שתוכל בעצמך לענות על שאלתך על ידי מבחן של שאלה אחרת: מה דעתך על אדם שאחרי התלבטות וחקירה הגיע למסקנה שאין כל מניעה להרוג אנשים לצרכים אישיים, מאחר ומותר האדם מן הבהמה אין, ואין הבדל בין שחיטת עוף לאכילה לבין חיסול מתחרה עסקי. (אני מדבר על מישהו שבאמת הגיע למסקנה הזו מבחינה רציונלית אחרי מחשבה מעמיקה, לא כתירוץ לחוסר מוסריות). האם הוא אנוס או שיתן את הדין על מעשיו (בהנחה שאלוהים קיים)?

במילים אחרות, תוכל לבחון את השאלה ע״י שימוש בשאלה אחרת בה (אני מניח ש)הינך משוכנע שהמסקנה אליה הגיע האנוס היא בעייתית מאד. מהו רף התביעה אותה נדרש האדם לעבור בכדי להחשב כאנוס?

לדעתי הרף תלוי בכמה וכמה נתונים משתנים, והעיקרי שבהם הוא מה חומר ההשלכה של ההחלטה המדוברת. (ציין זאת הרמב״ן בפרשת ויקרא לגבי ההבדל בחיוב חטאת על עבירות שונות). אך זה יכול להועיל לך לבחון מהי באמת דעתך על הענין.