אוקימתות
ייתכן שהרב כבר מכיר, אך אם לא יש בקובץ הערות תיאור של אוקימתא בב"מ יב. שתואם להפליא את שיטת הרב בעניין האוקימתות: "מתני' מציאת בנו ובתו הקטנים מציאת עבדו ושפחתו הכנענים מציאת אשתו הרי אלו שלו. ומציאת בנו ובתו הגדולים מציאת עבדו ושפחתו העברים מציאת אשתו שגירשה אע"פ שלא נתן כתובה- הרי אלו שלהן: גמ' מציאת עבדו ושפחתו העברים הרי הוא של עצמן. אמאי לא יהא אלא כפועל ותניא מציאת פועל לעצמו. במה דברים אמורים — בזמן שאמר לו נכש עמי היום עדור עמי היום אבל אם אמר לו עשה עמי מלאכה היום מציאתו לבעל הבית מר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן הכא בעבד נוקב מרגליות עסקינן שאין רבו רוצה לשנותו למלאכה אחרת".
כותב הקובץ הערות כך- "ולכאורה תימה, דהתנא רצה ללמדנו דין מציאת עבד עברי, ולא שנה כלל במשנה דין סתם עבד עברי אלא דין עבד נוקב מרגליות, ושנאו בלשון סתם, והיה לו לשנות שני הדינין. וי"ל לפי הנ"ל, דבאמת דין כל עבד עברי, דמציאתו לעצמו, דלא אמרינן ביה מה שקנה עבד קנה רבו כמו בעבד כנעני, אלא דבגמ' פריך, דנהי נמי דכן הוא דין עבד מצד עצמו, אבל הרי בכל עבד עברי יש בו גם דין פועל, דיש בכלל מאתים מנה, ופועל מציאתו לרבו, דעל מנת כן נשכר לו. ומשני דמתניתין איירי בדין עבד ולא בדין פועל, ומשכחת עבד שאין בו דין פועל, כגון בנוקב מרגליות"