אורי מילשטיין
ב. ה.
שלום הרב מיקי
אני מתעניין בשירי רחל ויצא לי לאחרונה לעלעל הספר 'שירי רחל – סוג קסמם' שהוציא לאור אורי מילשטיין (שהיה נכדה של אחות רחל, נקרא על שמו של 'אורי אקרא לו'). הספר מכיל את שיריה, רשימותיה וכן את סיפור חייה כפי שמילשטיין כתבו ומציגו.
כשקראתי חלק מדבריו של מילשטיין עלתה בי בהתחלה תחושה קשה של אי נוחות שהתחלפה די מהר לצחוק ואולי לזלזול. היה שם סוג של שילוב של מיסטיקה ומגלומניה. הוא מדבר על מסורת גנטית אצלם במשפחה הכוללת גאונות, אומץ. לב וטירוף. כך הוא מתאר את עצמו בהקדמה: 'אני נין של אביה (של רחל) איסר ליב בלובשטיין, שהיה בעל אומץ לב מטורף וחכמה מעשית גאונית, ושל אמה סוניה, בתו של הרב המפורסם (בוודאי שמעת עליו…) מנדלשטם, רבנן של קהילות היהודים בריגה ובקייב. אילן היוחסין המוכח של משפחת מנדלשטם מצביע על אינטלקטואליזם בריכוז גבוה מאוד ומתפרש עד לרש"י. על פי המסורת, רשי הוא צאצא של דוד המלך, שהתקיים בו כאמרו השילוש של גאוניות, אומץ לב וטירוף'.
הוא מדבר שם על תקשורת גנטית בין נפשות המשפחה ולכן הוא חושב ש'לי לפחות יש את היכולת לתרגם לשפת התודעה ולשפת הדיבור חלק מן המידע שהיה אגןר בגנים של רחל, והמצוי בתוכי'. הוא מתאר שם בהמשך אורגיה אינטלקטואלית ושיחה גנטחת שהוא קיים עם אבי אבותיו דוד בן ישי.
איפשהו הוא מתאר את פועלה של רחל באופן כזה שכל הקונספט של החלוץ בא ממנה ובהשראתה (ואם אני זוכר נכון אז בעצם היא אחראית בעקיפין לבניין הארץ. נא להסיר את הכובע ולקוד קידה עמוקה!).
לא אלאה אותך בדוגמאות נוספות. ההקדמה כולה מלאה בהן. אני לא חושב שרחל הייתה מטורפת, אבל נכד אחותה בהחלט נראה לי נגוע בזה.
בהמשך יצא לי לקרוא מעט על מילשטיין והתברר לי שיש יותר מקשר בינו לבין חשיבה קונספירטיבית והקשור אליה. מאידך, כפי שאני מתרשם הבן אדם מוכשר מאוד ויש לו ידע גדול שאני יכול רק להתקנאות בו (לבינתיים). יצא לך אולי לקרוא דברים שהוא כתב? איך ההתרשמות שלך ממנו?
בנוסף ובעיקר, בהנחה שאתה מסכים אתי על מופרכות דבריו, זו אולי דוגמה טובה לטענה שאינטלגנציה גבוהה אינה ערובה לשכל ישר. השאלה היא מה באמת הופך אנשים מסוגו של מילשטיין, שאיני מפקפק בכשרונותיו, לבעלי נטיה למסתורין (גם אם במסווה מדעי… ) ולקונספירציות. האם זהו תוצר מוחלט של חינוך. ואם כן, אלו אלמנטים בחינוך שולטים או לפחות משפיעים על נטיה זו.
אודה לך אם תרחיב קצת
מ' שלום רב.
אני מכיר לא רע את מילשטיין (אפילו דיברנו פעם), עוד מאז ספריו על הצל"שים ועל יחידה 101 שבלעתי בשקיקה בילדותי. הוא בעל דעות נונקונפורמיסטיות, ולהתרשמותי בד"כ מאד ספקולטיביות ולא ממש מבוססות. אחת מיכולותיו היא לצטט מספרים ונתונים, מה שמעורר רושם של טיעונים מבוססים. אבל בבחינה שנייה אתה מגלה בדרך כלל שמדובר בטענות שניתנות לפריכה די בקלות.
מאידך, מאד טוב שיש גם נונקונפורמיסטים שמאתגרים את התפיסה המקובלת. חלק מטיעוניו יש בהם ממש. בנוסף, הוא נזקק ללא מעט תחומים (כולל פילוסופיה ושירה) שבהם הוא מגלה אי התמצאות די מרשימה. בשפת הישיבות מכנים זאת לייכטר (מי שמוציא וורטים בקלות רבה מדיי, אף שלפעמים הם נראים מבריקים ומרשימים, במבט שני תמיד תגלה שטחיות).
אני דווקא לא כ"כ מתרשם מכישרונותיו. יש לו בהחלט ידע (הוא משקיע בזה את כל ימיו והאנרגיות שלו). אני גם בהחלט מתרשם מהסבילות שלו והדבקות שלו במטרה. הוא לא מוותר ולא מפריע לו שהוא מוצא אל מחוץ למחנה. להיפך, הוא מנסה לבנות על זה קריירה. לפחות במובן הזה אני בהחלט מזדהה איתו 🙂
יש לי את הספר המדובר בבית, אבל כנראה שרק רפרפתי על המבוא ולכן לא ראיתי את ההזיות שתיארת כאן. באמת משעשע. לא ידעתי על נטייתו למיסטיקה ולהזיות. זה עורר בי את המחשבה שהבדידות לפעמים מוציאה את האדם מדעתו (ולעתים ההוצאה מהדעת היא הסיבה לבדידות). ודוק היטב.
ב. ה.
תודה על המענה.
בקשר לסיום דבריך אני נזכר במה שאנשי חינוך תמיד ציינו בפנינו את העובדה שעצי היער גדלים ישר לעומת עצים בודדים הגדלים עקום (בכיוון ההפוך, כשהעץ גדל עקום הוא לא מאפשר לעצים לגדול סביבו…). כנראה מצב בו הדעת מעורבת עם הבריות גורם לה להתיישר. ואם לא רוצים להיות ממש קונפורמיסטים אז אפשר ללכת בעקבות הפתגם החסידי האומר 'טובה הבדידות בין האנשים'.
א. האזכור על הקשר הגנטי ועל התקשורת הגנטית הם באירוניה.
ב. אנא כתוב לי נושא אחד בתחום מחקרי על מלחמות ישראל שפרסמתי בלא ביסוס. אולי דווקא הטיעון שלך כלפי אינו מבסס?
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer