איזה עיסוק עדיף

מה דעת הרב על הגישה של ארגון 80,000 שעות:
https://he.wikipedia.org/wiki/80,000_%D7%A9%D7%A2%D7%95%D7%AA

ובמיוחד מה דעתך על המלצתם לבחור בקריירה עם פוטנציאל השתכרות כמה שיותר גבוה כדי שתוכל לתרום כמה שיותר כסף לאחרים?

לא קראתי לעומק, אבל אני מתנגד עקרונית להמלצות גורפות ובפרט לכאלו שיעדן הוא התועלת המקסימלית. אדם צריך לעבוד במקום שליבו חפץ ולא במקום שהוא נותן תועלת מקסימלית לעולם. זו גישה קומוניסטית שמאמינה בצנטרליזם (ניהול מרכזי של המשק). אני לא מאמין בזה אלא ביד הנעלמה. אם כולנו נבחר באותם מקצועות שנותנים רווח מקסימלי אף אחד לא ירוויח פרוטה. כולם יהיו מנכ"לים (ויהיה נמצ'ק אחד. מהספר של פרנץ מולנר). אבל אם נתחלק לפי נטיותינו, כל העסק יעבוד טוב יותר כי כל אחד יעבוד במה שהוא באמת מתאים לו. כך כל אחד יהיה יותר מרוצה וגם העולם יתנהל טוב יותר.
זאת בניגוד להמלצות על השקעה אופטימלית בתרומות לצדקה, שעליה כבר דיברנו. שם אני לגמרי מקבל כי שם באמת זו שאלה של יעילות אובייקטיבית. המלצות לקריירה נוגעות לדרך בה תחיה את חייך, ושם יש פקטורים יותר חשובים מיעילות ואופטימליות.

אם נניח עומדות בפני שתי אופציות תעסוקתיות: מורה המשתכר 8,000 ש"ח או מתכנת המשתכר 28,000 ש"ח. נניח שמשכורת המורה מספיקה לצרכים שלי, ומה שארוויח מעבר לזה אוכל להעביר לתרומה. נניח שתרומה של 20,000 ש"ח לקניית רשתות יתושים באפריקה יכולה להציל בתוחלת אדם אחד. נניח לצורך הדיון שליבי חפץ בקריירת ההוראה ולא בקריירת התכנות. האם לא ראוי יותר שאבחר דווקא בקריירת התכנות כדי להציל אדם נוסף בכל חודש?

זה ראוי תיאורטית אבל מעשית זו הנחייה לא נכונה. כשאתה הולך להיות מורה או מתכנת תעשה זאת מהסיבות הנכונות ואז גם תצליח יותר. כהנחייה כללית זה ודאי נכון יותר. אם יש אדם שאלו שתי אפשרויות סבירות מבחינתו עם הבדל קטן, אז אולי יש מקום להעדיף את האפשרות המכניסה יותר. ואפילו שם לא בטוח, כי התלמידים יפסידו מורה טוב וירוויחו מורה גרוע שיבוא במקומו (בעצם אף מורה לא יבוא, כי כל מי שיכול יילך להייטק כדי להציל את אפריקה. אולי יבואו אלו שלא מוכשרים לשום דבר).

אבל לפי מי שאמרת לעיל על היד הנעלמה, אם כולם ילכו להייטק במקום להוראה, אז כוחות השוק יגרמו לשכר של המורים לעלות עד שהוא ישתווה לשכר ההייטק (כי יהיה יותר ביקוש למורים מאשר היצע, ולהיפך לגבי מתכנתים), ואז הדילמה תיעלם.

כלומר, אם חושבים על זה מנקודת מבט אינדיבידואלית. יש עבודות שהן יותר יצרניות ולכן מקבלים עליהן יותר שכר. ככל שאדם מייצר יותר, הוא יכול להקצות יותר ממשכורתו לתרומה. למשל אם יש לפני שתי אפשרויות תעסוקתיות: להיות רועה צאן או מגדל תפוחי אדמה. נניח שמגדל תפוחי אדמה יותר יצרני ומייצר יותר קלוריות לשעת עבודה. אם נניח לצורך הדיון ליבי חפץ דווקא ברעיית צאן. האם לא ראוי לבחור דווקא בקריירה היצרנית יותר כדי לתרום יותר לעניים? אפילו שהיא פחות תואמת לנטיית ליבי?

אם הוראה הייתה חשופה לכוחות השוק אז אתה צודק. היא לא.

אתה רוקד כאן על שתי החתונות. אתה נותן לשוק להחליט או מנהל אותו באופן מכוון? אם השוק מחליט אז תן לו להחליט. אם אתה מנהל אותו – אל תדבר על שוק חופשי ויד נעלמה.
לגבי הבחירה, כתבתי למעלה את דעתי. בגדול, אדם צריך לבחור במה שמדבר אליו.

לגבי הבחירה, מה לגבי לא תעמוד על דם רעך? כלומר למה שאדם יבחר במה שמדבר אליו וימנע מלעזור לאחרים שנמצאים בצרות?

למה שאדם לא יסתובב על חוף הים כל הזמן במקום לקרוא ספר או לעשות משהו אחר, כי אולי יש טובעים והוא יוכל להצילם? אדם גם לא צריך למנוע אוכל מפיו כדי לתרום כסף לעניים. החובה של לא תעמוד קיימת כשיש אדם בסכנה מוחשית לפניך. אין חובה להקדיש את חייך להצלת היקום. כמו שאמרתי, אני גם לא מקבל שעובדתית אתה מציל כך את היקום. כשתהיה מורה טוב תציל אנשים אחרים. יתר על כן, לא נכון לבחור את ההצלה המקסימלית, כמו שבתקציב מדינה לא משקיעים כל מה שצריך בהצלת נפשות ורק אחר כך עוברים לתרבות, לתורה, לחינוך וכדומה. יש חלוקה של שכל ישר ופועלים בכל החזיתות. כך גם בבחירת קריירות של אנשים. יש חלוקת משימות והגיוני מאד לעשות זאת לפי הנטיות הטבעיות ולא לפי חלוקת צנטרליסטית של קביעת יעדים ממשלתית. מעבר לכל, יש לזכור שמדובר כאן בבחירת אורח חיים שלם ולא בהחלטה על מעשה חד פעמי. אדם לא אמור לבחור אורח חיים שלם משיקולי הצלת האחר. זה גם לא חובה וגם לא יעיל ולא נכון. כעין זה כתבתי במאמרי לגבי סייגים על כיבוד הורים. גם אם יש חובה לכבדם בכל החלטה חד פעמית, אין חובה לשנות את אורח חיי באופן מהותי בגלל רצונם.

לגבי מה שכתבת כאן:
"כמו שבתקציב מדינה לא משקיעים כל מה שצריך בהצלת נפשות ורק אחר כך עוברים לתרבות, לתורה, לחינוך וכדומה. יש חלוקה של שכל ישר ופועלים בכל החזיתות."

אני זוכר ששאלתי אותך בעבר לאיזה מטרות עדיף לתרום, החזקת תורה או הצלת אנשים באפריקה, ושם דווקא אמרת שעדיף לתרום להצלת אנשים.

אכן נכון. אני זוכר היטב וגם עומד מאחורי זה. הסברתי למעלה (במקומות שונים) שני הבדלים עיקריים:
1. הבדל בין ניהול חיים שלמים להחלטה חד פעמית.
2. אופי ההחלטה, בתרומה השיקול הוא תוצאתי וחותרים לאופטימליות של התוצאות, ובבחירת קריירה לא בהכרח.
נכון שהדוגמה של חלוקת תקציב מראה שהשקעת כסף גם היא לא תמיד תוצאתנית, אבל זו השקעה ציבורית ולא תרומה של אדם יחיד.