אין תפילה שלא נענית

תודה לכבוד הרב על המענה.
א. הוא לא אומר שתפילה לא נענית. בדיוק להפך. הוא רק אומר שלא רואים *עכשיו* את התוצאות שלה.
למשל, הוא אמר שהקמת המדינה היא תוצאה של היענות להצטברות של תפילות שהצטברו במשך מאות שנים.
ב. בהנחה שהרב יכול לקבל ש"אין תפילה שלא נענית" כפי שהוצג על ידי הרב לונדין, האם הרב יכול לשקול לשנות את דעתו ולומר שיש משמעות לתפילה?

בברכה, אהוד

א. הוא בהחלט אומר. הוא אומר שלא רואים היא נענית, אבל מתעקש על הדוגמה שהיא כן נענית. על כך בדיוק דיברתי.
ב.שאלה מוזרה. אם אשתכנע שתפילה נענית אז בהחלט אחשוב שתפילה נענית.

ההיענות היא לא בהכרח בזה שביקשנו X וקרה X. אלא בזה שהרחבנו את כלינו לקבל את השפע האלוקי (שבסוף ירד מתישהו). טענת הרב לונדין היא שאם מתפללים (למשל על רפואה), אז בזה שרוצים שתהיה עוד רפואה בעולם (או לעצמם), זה כבר נחשב "היענות לתפילה" כי הרחבנו את הכלים, וברגע שהכלים יותר רחבים (יש יותר רצון), אז אפשר לקלוט יותר שפע מהטוב האינסופי (האור האלוקי) שקיים בעולם, למשל, ברגע שמתפללים על רפואה נכון, יש יותר מוטיבציה לאכול בריא כדי למנוע מחלות (למשל) או למצוא תרופות למחלות נוראיות שכבר פשו.

כאשר הרב (וכל מדינת ישראל) התפללה לשלומו של החייל נחשון וקסמן הי"ד, הרחבנו את הכלים שלנו באהבה ודאגה כלפי החיילים שלנו, וייתכן שעקב זה הינו זהירים יותר בשלום חיילנו ואף בדאגה שלנו אחד כלפי השני.

אז יש לי שתי שאלות נוספות אל כבוד הרב,
הראשונה, ויסלח לי כבוד הרב על המציצנות הרוחנית, היא האם הרב מרגיש שהוא מרחיב את הכלים שלו כאשר הוא מתפלל לבורא עולם?
השנייה, בהנחה שחווים הרחבת הכלים, ואז בהכרח המצב הנפשי טוב יותר, ואני יותר מלא,שמח ובעל מוטיבציה, האם הרב יכול לקבל שזו "היענות לתפילה"?

*למרות שהתפילה השפעתה בד"כ כנראה רק פנימית, הפנייה היא חיצונית, לעבר בורא עולם.
**ככל הנראה יש קשב אלוקי לתפילה, רק שאיני יודע איך הוא בדיוק, ומה המשמעות שלו.

בברכה, אהוד.

שלום אהוד.
הבנתי את טענתו ועניתי על כך. אני מבין שהוא טוען שההיענות אינה במישור האובייקטיבי אלא בהשתנות האישית. על כך אני אומר שאפשר להגדיר היענות גם באופנים אחרים, כמו תחושת חום בבטן או אכילת כריך בבוקר. ההיענות במישור של התממשות הבקשה לא קורית
היענות במובנים אחרים יכולה כמובן להתרחש. זה מה שקרוי פסיכוסומטיקה. גם מדיטציה נענית באותה צורה, היא משפיעה על האדם שעושה אותה, ואז קורים לו דברים טובים. זה מסוג התירוצים שאני שומע כבר הרבה זמן ולא הבנתי מה החידוש שראית כאן.

אני לא מרגיש הרחבת כלים, בפרט מ]ני שאני בעיקר קורא תוך כדי התפילה. איני נוהג לעסוק במדיטציות.

הרחבת כלים מתרחשת בתפילה, במדיטציה ובשלל דרכים (חלקם שליליים). אך ההבדל הוא שכתוצאה מהתפילה מתלבשות מתישהו "השכנות האלוקות", הכי חיוביות שיש, בתוך הכלים שיותר מוכנים לקבלן. אולי הרב צודק בטענותיו שלרוב לא רואים את האור מתלבש בכלים, לפחות לא במובן האמפירי (בסוף חולה סרטן גוסס, נפטר גם אם מתפללים עליו או לא), אבל אין ספק שהאור כן נקלט בכלים שנוצרו. בגלגול הזה או אחר, אצל אותו אדם או אחר.

הרב מציין בספרו שהוא לא מקבל תירוץ זה. אבל חוסר יכולתנו לבדוק אם התפילות נענו באיזשהו אופן, לא אומר שזה לא כן משפיע מתישהו. זה מזכיר לי את זה שבריאתנים אומרים שתאוריית האבולוציה לא נכונה כי אף פעם לא נדע לגמרי איך התפתחה המערכת החיסונית או מערכת ההנקה אצל יונקים. זה שכנראה לא נזכה להבין את זה אף פעם ברמה מספיק גבוהה, לא אומר שזה לא קרה (אבולוציונית), אלא פשוט אין לנו פרספקטיבה. גם פה, על התפילה, לפחות ברמה הפרטית כנראה אין לנו פרספקטיבה. ולכן אולי לא כל כך כדאי לרדת מהרעיון של להתפלל, גם עבור מי שמתקשה.

לגבי השגחה כללית, פה דווקא כן אפשר להניח מבחינה התבוננות שכלית[1]
– תפילה לשלום המדינה : נראה שמצליחה יפה , כאשר מדינה מוקפת באויבים לא חלשים איכותית, ופי כמה יותר חזקים כמותית, שורדת עשרות שנים ומספר מלחמות (שבחלקן היה לאויב אף יתרון איכותי ולא רק כמותי).
– שיבת עם ישראל לארצו, אחרי המון תפילות.
– א"י שוממה יחסית כמעט 2,000 שנה, כאשר מדובר בחבל ארץ לא רע, שקדוש גם לדתות אחרות, וגם מלא כובשים שקיבלו אפשרות לתקוע פה יתד באופן רציני. [2]

[1] מציין כי קראתי את דברי הרב שכמו שבמקרה "השגחה פרטית" הדבר לא אפשרי מבחינה טכנית/פיזיקלית, כך גם בהשגחה כללית, ועדיין, הראיות להשגחה כללית כ"כ צועקות עבור העם הזה, שקשה מאד להתעלם מהם.
[2] בטרילוגיה הרב כותב שכל מה שמתואר למעלה לא מעיד לדעתו על התערבות אלוקית בהיסטוריה, אלא רק על זה שמתכנן ההיסטוריה ידע על האיכויות הגבוהות שקיימות בעם, ולכן מראש צפה שהוא ישוב לארצו. אז אולי (לפי דעת הרב בלבד) זה שעם ישראל חזר לארצו, ושרד כמעט 2,000 שנה בגלות שרובה עוינת לא מעיד על השגחה כללית על עם ישראל, אלא בסך הכל בזה שמדובר בעם איכותי . אבל איך אפשר להסביר את זה שהארץ הזו נשארה די ריקה במשך כמעט 2,000 שנה, כאשר מסביב קמו ערי ענק (אלכסנדריה, קהיר, חאלב, דמשק, חמת וכו') שאם היו קמים ערי ענק כאלו במרחב של א"י, שיבת ציון לא היתה אפשרית . . .
איזה "איכות של עם יהודי" מסבירה את זה?
האם הרב יכול לחשוב על משהו?

*מצר על האורך, אם בכל זאת הרב מוצא לנכון לקרוא/להגיב, אודה.

לגבי התפילה, דומני שהכל הוסבר.
הנושא של חזרת העם לארצו כבר נדון כמה פעמים באתר כאן בהרחבה. אף אחד מהאירועים הללו לא מוכיח מעורבות. מה שנותר הוא נקודת המוצא.