אינטואיציה וקטגוריות החשיבה

שו"תקטגוריה: אמונהאינטואיציה וקטגוריות החשיבה
א שאל לפני 7 שנים

ראיתי במחברת 0 על אמונה נקודה שקצת הפריעה לי, אתה מאריך להסביר שם שאמונה באלוקים גם אם היא לא ניתנת לתצפית או להוכחה לוגית, מהימנותה לא פחותה מהוודאות שיש לנו בתחומי המדע. אתה מסביר שם שגם במדע (כמו באמונה) נעשה שימוש רב באינטואיציה, כמו למשל בהיסק אינדוקטיבי, ואבחון יחסים סיבתיים, והאינטואיציה איננה רגש סובייקטיבי שניתן לפוטרו בקל. מה שלא כ"כ הבנתי הוא השימוש הרב במושג אינטואיציה בהקשר זה. להבנתי יש כאן שתי טענות מעורבבות, יש את קטגוריות החשיבה שבאמצעותם אנחנו מכירים את המציאות ועליהם ניתן למנות את הסיבתיות, האינדוקציה (ואפילו מושגים מוקדמים יותר כמו המושג 'ישות' והמושג 'חומר'), ואכן גם קטגוריות אלו לא ניתנות להוכחה אלא הן צורות ההכרה שלנו את המציאות, עם זאת לא ראיתי באף מקום שהכרה/קבלה של קטגוריות החשיבה שייך למושג אינטואיציה. למיטב הבנתי המושג אינטואיציה בא לתאר יכולת לטעון טיעונים אמיתיים גם שהטוען לא מסוגל לתת לטענתו הנמקה אמפירית או לוגית (וצריך לחפש אחר הנמקה כזו), ואפשר לכלול באינטואיציה גם את היכולת להעריך את תוקפן של השערות שונות, ועוד. על כל פנים לדעתי יש להפריד בין האינטואיציה לקטגוריות החשיבה, למרות ששניהם לא ניתנים להוכחה לוגית (אדרבה אנחנו מבססים הוכחות על סמך קטגוריות החשיבה).

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 7 שנים

אתה מניח את קאנט, אבל לדעתי שניכם טועים. בניגוד לקאנט, לדעתי התוקף של סיבתיות ואינדוקציה אינו זה שהן קטגוריות מחשבה אפריוריות שלנו אלא מדובר בטענות אמתיות על המציאות שאנחנו מכירים באמצעות האינטואיציה (ולא בניסיון אמפירי). הרחבתי באמת ולא יציב ושתי עגלות.

א הגיב לפני 7 שנים

1. קאנט לא טוען שההכרות האפריוריות אינן מבטאות את המציאות, גם הוא הסכים לקיומה של ה'מציאות לכשעצמה' (נומינון) אלא שהגישה שלנו כבני האדם היא רק לתופעות המציאות (פינומינון), כך שאני לא מצליח להבין במה אתה חלוק על קאנט.

2. זכותך כמובן להגדיר אינטואיציה כרצונך, ובאותה מידה יש אפשרות גם להכניס את הידע האמפירי תחת פיקוח המושג אינטואיציה (מי אמר שהחושים מספקים לנו מידע על מציאות קיימת),  אבל היות ואני מניח שהמחברות האלו מיועדות לעמוד כחיבור בפני עצמו, והן מיועדות לכלל הציבור (גם זה שלא נחשף לשאר חידושיך), עדיף לכל הפחות להתחיל עם האבחנות הקלאסיות והמוכרות, ידע אפוסטריורי, ידע אפריורי, אוביקטיבי וסובייקטיבי, ודאות וסבירות, וגם כמובן אינטואיציה, ולאחר מכן להגדיר את המושגים כפי שאתה מבין אותם ובכלל זה את המושג אינטואיציה (שאני לא חושב שההגדרה שלך היא זו המקובלת).

במיוחד שבענין שלשמו נדרשים לא בטוח שיש צורך בהבאת הדברים כפי שהבאת ולא בצורתם המוכרת.

אבל זה כבר לשיקולך. (יש גם מספר שגיאות כתיב שצריך לתקן).

mikyab צוות הגיב לפני 7 שנים

אכן זו זכותי וזה אכן מה שעשיתי. קורא אמור לעקוב את טקסט לאור ההגדרות שמוצעות בו ולא לאור ההגדרות שהוא לוקח ממקומות אחרים. מעבר לזה אני לא מגדיר אלא טוען טענה. לטענתי האינטואיציה אינה חשיבה אלא הכרה.
לגבי קאנט אתה טועה (כי לשיטתו זו חשיבה), אבל כבר פירטתי את הדברים ולא אחזור לזה כאן שוב.

א הגיב לפני 7 שנים

לא תכננתי להגיב על דברים אלו (הצעתי כקורא, הצעה לשיפור, לא באתי להתווכח איתך), אבל אחר שיטוט בשו"ת באתר חשתי צורך להעלות את הרגשתי על הכתב, ואני מקווה שתסלח לי על חוצפתי הרבה.
ההתרשמות שלי היא שככל שאנשים שואלים אותך שאלות, אתה מגיב פחות או יותר לענין, אבל ברגע שהם מעירים/מבקרים דברים שכתבת, אתה מגיב בקצרה, בחוסר סבלנות תוך ביטול הדברים למפרע, ובדרך כלל התגובה שלך לא ממש עונה להערה/ביקורת, עד שאני ממש לא מבין בשביל מה אתה בכלל טורח להגיב, אם אתה לא רואה צורך להגן על דבריך, או חושב שההערה טיפשית, מה הטעם להגיב בתגובה חצי עניינית? לדעתי חוסר תגובה עדיף על תגובה חלקית.

חוסר יכולת לקבל ביקורת זה דבר מאוד בעייתי ואני לא מצליח להבין מאיפה היא נובעת אצלך, אבל ממצבור של תגובות שלך להערות/ביקורות (לא שאלות!), השתכנעתי שאתה סובל מחוסר יכולת לקבל ביקורת, ולדעתי ממש חבל, ניכר שאתה רוצה להשפיע מדעותיך על אחרים, וכשהם מעירים/מבקרים דברים שלך, אתה ממש בז להם, בעוד שכל מחבר ספר רציני ישמח ואפילו יבקש לקבל הערות על דבריו, הן כדי לתקן, והן כדי לכתוב בצורה יותר בהירה שתובן לכלל הציבור (לא כל מה שברור לך מתוך הדברים, מובן לקורא חיצוני).

כדוגמא מייצגת אני מביא את הערתי למעלה. כתבתי אותה כהתרשמות של קורא בעל ידע והשכלה כלליים בנושאים אלו (מי שאין לו רקע בפילוסופיה של המדע, יתקשה מאוד להבין את הטיעון שהאמונה נמצאת באותו מישור של מדע, מתוך דבריך הקצרים שם), וטענתי לך שכדי לבסס את טענתך הנ"ל, אתה מגדיר במובלע בצורה חדשנית מושגים כמו אינטואיציה וקטגוריות החשיבה, וזאת אפילו מבלי הקדמה נאותה שתסביר שעמדותיך בנושאים אלו שונה מהמקובל (גם אם אתה מסביר את זה בספריך האחרים, תוכל להעיר שיש לך שיטה מיוחדת בנושא מסוים, ולהפנות למקור הדברים).
כל קורא מגיע עם מערכת מושגים משלו לכל תחום (במיוחד בתחומים שכבר נלעסו רבות), ואם אתה רוצה להגדיר אותם מחדש, מוטב – כדי למנוע בלבול – להקדים את שיטתך המחודשת בענין, ולא להבליע אותה דרך אגב (מה עוד שלא באמת צריך לעשות את זה בשביל הטיעון שהאמונה עומדת על אותו מישור של המדע).
אלא אם כן הכוונה שלך שאנשים יתעמקו וינסו ליישב את דבריך משל היית אחד מהראשונים, אבל מהנסיון אדם שלא מבין/מסכים עם משהו, מעדיף להשאר בדעתו מאשר להתאמץ ליישב את הדברים שקרא.

שוב אני מדגיש, ממש לא אכפת לי מה תעשה, אבל אתה אמור לעודד ולבקש ביקורת והתרשמות של קוראים מהציבור הרחב על דבריך, אפילו רק כדי להבין איך הם מבינים את הדברים (אתה הרי כותב לציבור הרחב, לא?), ולא לדחות בקש כל הערה. בהצלחה.

mikyab צוות הגיב לפני 7 שנים

שלום א,
אולי זה חלק מאי מוכנות שלי לקבל ביקורת אבל גם את הביקורת הזאת אני לא מקבל.
דומני שאני תמיד מגיב עניינית, ובוודאי בשרשור הזה. אני משתמש לעתים באירוניה אבל זו רק צורת ניסוח של טיעונים ענייניים ומנומקים. ייתכן שלפעמים אני כותב בקצרה, אבל אלו אילוצי זמן ומקום (כדאי שתבדוק כמה פונים יש כאן ולכמה אני אמור לענות, ותבין שאיני יכול לפרט הרבה ולהתייחס לכל אחד מהם כמו היה כאן שיעור פרטי. זאת מעבר לפוסטים ושאר פעילויות. עם כל הכבוד, אני לא עובד אצל אף אחד מכם).
אם ניטול כדוגמה את הביקורת שלך כאן, עניתי כאן לכל שאלותיך. כל קורא סביר שיקרא זאת (בפרט אתה שמדבריך ניכר שאתה מכיר את קאנט), הייתי יכול להבין בקלות את דבריי. אני לא רואה שום אי בהירות בתגובותיי כאן.
ייתכן שטעיתי והדברים לא מובנים, ואז אתה כמובן מוזמן לשאול ולהעיר ולהתווכח. לעתים אני מניח שהקוראים מכירים נקודות יסודיות שפורטו כאן ובשאר מקומות בעבר, וזה אכן לא תמיד נכון. אז אתה מוזמן להעיר ולשאול. בנוסף, בדיוק כפי שכתבת שהיית מצפה שאעשה, הפניתי אותך לשני ספרים שלי שבהם מוסברת ההגדרה שלי לאינטואיציה. אתה חזור שוב להגדרות שלך, ועל כך עניתי לך שאם תרצה לדון בדבריי תצטרך להשתמש בהגדרות שלי. זו ממש לא דחייה בקש אלא תגובה עניינית למהדרין. לכן גם בזה איני מקבל את טענתך.
סוף דבר, גם את הביקורת הזאת איני מקבל (מה לעשות? מקרה אבוד).

י הגיב לפני 7 שנים

נכון שעל הטענה הראשונה (חוסר ההבנה שלי, למה אתה קורא לקטגוריות החשיבה אינטואיציה) הגבת לענין.
אבל על הטענה השניה שהדברים לא כתובים בצורה בהירה במחברת (!), ואדם שלא מכיר את שיטתך בנושאים אלו יתבלבל, ולא יבין למה אתה מתכוין, ולכן כדאי לכל הפחות להעיר (במחברת!) מה המשמעות של אינטואיציה לשיטתך, ושאתה לא מקבל את קטגוריות החשיבה של קאנט, וכו' ואז להציב את האמונה מול המדע, הגבת לא לענין.
למה אתה מצפה מקורא שמגיע עם מערכת מושגים קלאסית (קאנט!, לא מושגים מהעיתון או מהרחוב), להבין במובלע (!) מתוך דבריך שאתה לא מקבל את הקטגוריות של קאנט, ויש לך שיטה חדשה למשמעות המושג אינטואיציה, מבלי שתתעכב על זה לפחות בכמה מילים תוך הפניה (במחברת!) למקומות בהם אתם מאריך לבאר את שיטתך בעניינים כבדי משקל כאלו.

שוב אולי אני סתום וקשה הבנה, אבל תנסה לתת את המחברת לאדם שלא מכיר את שיטותיך בנושאים אלו, ונראה אם הוא יצליח לעמוד (רק מתוך המחברת) על חידושיך בענין קטגוריות החשיבה ואינטואיציה, או שהוא יתקשה להבין את הדברים. זה הדבר היחיד שיכול להכריע את הויכוח האם הדברים בצורתם הנוכחית במחברת מובנים או לא.

mikyab צוות הגיב לפני 7 שנים

חשבתי שתלונתך היתה על דבריי כאן. לגבי המחברת אבדוק שוב. תודה על ההערה.

א הגיב לפני 7 שנים

קראתי שוב ושוב את המחברת, ואני קצת חוזר בי אתה כן מאריך להסביר שם מה היא אינטואיציה לדעתך, ומייחס לה את הסיבתיות, האינדוקציה, ואינטואיציות ראשוניות שונות.
חסר משפט אחד בלבד כדי שלא יטעו בדבריך והוא 'מה שקאנט היה מייחס לקטגוריות החשיבה האפריוריות, אני מכנה אינטואיציה (כמו שהסברתי בספרי וכו)'.

תסכים איתי שזה קצת מגוחך להזכיר את קאנט ויום ורעיונות שלהם, ומצד שני לדון באחד מהנושאים שהכי מזוהים עם קאנט (צורות הכרה האפריוריות) ולכנות אותם אינטואיציות, בלי להזכיר אפילו פעם אחת איך מקובל בעולם לכנותם, ובניגוד לכך לך יש גישה אחרת.
שוב אולי לך זה ברור לשיטתך, אבל ציבור הרחב לא מזהה את קטגוריות החשיבה עם האינטואיציה, אלא רואה באינטואיציה תחושה פנימית לנכונות של רעיון מסוים שצריך עוד למצוא לו הוכחה. (ע"ע אינטואיציה בויקיפידיה)

השאר תגובה

Back to top button